חצי אמת גרועה משקר
ומתן אופי וצורה של סרט תיעודי לדברי בלע נותנת אמינות רק בעיני התמימים. כאשר אני רואה את הזוהמה הזו ובה נראים שוטרים מכים בחרדים ומיד ברצף את בן גוריון מוחא כפיים אני נזכר בסרטים דומי שמפיצים חסידים שונאי ישראל ושונאי המדינה, כדי לאסוף תרומות להצלת היהודים המסכנים המוכים בידי הקלגסים הנאצים הלבושים במדי משטרת ישראל. מי שעוקב אחר תעמולת הבלע של חסידי סאטמר יזהה מוטיבים ושיטות הסתה החוזרות ונשנות בזוהמה הזו. שימי לב לציורים הלקוחים מתוך תעמולה נאצית, ושילובם בדברים המצוטטים כביכול מפי הרצל או ראשי המנהיגות הציונית. המשמעות ברורה: הנה כך נראים החרדים בעיני ראשי הציונות, בעיני ראשי המדינה. האם הרצל אי פעם פירסם תמונות כאלו? בו גוריון? ז'בוטינסקי? אבל ממתי חשובה האמת כאשר רוצים להסית ולשקר, ועוד לעשות זאת בשם הדת. אינני מאמין לחצי מלה המושמעת בסרט, כיוון שמי שכבר נתפס עשרות פעמים בניצול השואה וזילות זכר הקורבנות לצרכי תעמולתו, אינו ראוי לאמון. את משפט קסטנר אני זוכר, כמו גם מה שקראתי מכתבי הרצל וז'בוטינסקי. חלק מה"ציטוטים" הם לא מדוקיים, חלק הם חצאי משפטים שנעקרו ממשמעותם, וחלק סתם שקרים. לדוגמא: מתוך דבריך שלך לעיל אני יכול לצטט: " הסרט הזה ממש כסוג הסרטים שמופיעים בערוץ ההיסטוריה . מפחיד עצם העניין שמנהיגים אמרו "הייתי מעדיף להציל חצי מילדי גרמניה ובלבד שיעלו לישראל, על-פני הצלת כל ילדי גרמניה שיהגרו לאנגליה". שימי לב: רק הורדתי איזו מלה אחת, הוספתי אחרת ובסך הכל השתמשתי במילים שלך. המשמעות כבר שונה לגמרי, שאלה הפכה לקביעת עובדה. הסרט הפך בהבל מקלדת למסמך תיעודי היסטורי. הנה את אמרת את כל זה, והנה אני מצטט כך מדבריך כדי להביא אותם באופן שונה לחלוטין מזה שאליו התכוונת. כך ניתן לשקר, להסית, לסלף, להרבות שנאה וכיוב"א מה שחרדים אוהבים לעשות למי שרואה עצמו כאזרח המדינה שנהנה מעצם קיומה ולא כתושב באירוע זמני וחסר משמעות. ומי שידבר איך על האהבה במחנה הזה הזכירי לו את פורוש הזקן, שקיבל מכות רצח בעת היותו בבית הכנסת והפך לנכה בגלל שלדעתו אדמו"ר אחד אינו גדול כאדמו"ר אחר. מי שמסוןגל להכות יהודי זקן בעת צאתו מבית הכנסת עד כדי הפיכתו לנכה, מי שמסוגל להרוג אדם רק בגלל שהוא נוסע על אופנוע בשבת (פלומבו ז"ל), הוא לטעמי מחלל התורה ומבזה אותה בעצם הגדרתו את עצמו כיהודי. (ומי שזכאי להחשב כיהודי לטעמי ולדעתי האישית בלבד הוא זה שרוצה בכך, והיה מספיק יהודי כדי להיות מועמס על הרכבת לטרבלינקה). ומי שרוצה להבין יותר שילמד קצת את כתבי פרופ' ליבוביץ' ז"ל שאמר דברים ברורים על אלו המזנים את התורה (כמי שמסרסר אותה לזנות) וחיים עליה כאחרון הסרסורים. והוא דיבר על הממסד החרדי בארץ ישראל, במדינת ישראל. א-פרופו גרמניה: מכל הקהילות, מיהדוי גרמניה היו הכי הרבה שניצלו, הכי פחות (כחלק יחסי בקהילה היהודית) שנרצחו. זה הודות לכך ששם היתה לתנועת ההשכלה ולציונות אחיזה גדולה יותר, והאנשים ידעו והבינו את הצורך בהמלטות בזמן. בזכות זה שלא היו כחסידים שוטים של רבותיהם פקיפקו בהטפות הרבניות על הצורך בהשארות ובלסמוך רק על הקב"ה בלבד (בזמן שבעצמם נמלטו מהר חיש לארצות מבטחים). א-פרופו גרמניה: חלק ממשפחתי הוא מחסידי לובביץ' ומיוצאי גרמניה. הנושא מוכר לי מקרוב ומידיעה אישית. אחות אחת הגיעה לכאן והצטרפה לקיבוץ בארות יצחק (אז ליד גבול עזה) ונהרגה בקרב על המקום. הוריה החסידים מאד די הסתירו כי אחת מבנותיהם היא "ציונית" ועוד גרוע מכך לוחמת בצבא הציוניסטי ר"ל, שהרי בכך כאילו זנתה ברחובות ובגלל האח שלה לא יזכה ל"שידוך" ראוי. את מזכרת משרד הבטחון המחולקת אחת לשנה ע"י המחלקה להנצחת החיל קיבלה כל השנים אחות אחרת ולא ההורים האדוקים נוטרי תרי"ג שהולכים רק בדרכי ה"אמת" החרדית, כי הם לא מקיימים קשר עם הציוניסטים שהקימו מדינה שאיננה מדינת הלכה. ועל האחות האחרת הזו עוד ידובר בהזדמנות אחרת, כיצד הצילה את כל משפחתה בזמן השואה ואילו לאחריה נודתה במצוות הרב הצדיק בגלל שהתערבה בתרבות גויים ור"ל הושפעה מהם. עד כאן פרק בהלכות מוסר חרדי.