כן חלק מהפינות וחובות שעלי לברר לעצמי כמה זה עובר בתורשה למי לפנות איזה בדיקות באיזה תכיפות... כן אני יודע תקבע פגישה עם הרופאה האונק' סתם הרהורי לב. רן ספציפי DSRCT אם יש למשהוא מידע על גנטיקה של סרטן לרקמות רכות אשמח לקבל מידע
אכן זאת מחשבה שחולפת זאת מחשבה שמטרידה הסטטיסטיקה כל כך קשה שגם אלו שלא מקורבים לאלו שכבר שם רצוי שיעברו,,, מאחלת לך,, באמת ומכל הלב,, שנה של בריאות של אושר,,,, שנה של חיוך ושנה מוצלחת יותר לך ולבני ביתך,,,
ואחרי שלב ההדחקה, סוף סוף אחרי 40 שנה, משחררים לחצים, שום רופא קופ"ח לא מסוגל להרגיע. רק לשלוח לבדיקות. לא מבין שבתוכנו מתקתקת פצצת זמן- והיא השעון הגנטי כתיבת פנדורה. פחד אמיתי.
יש סרטן שמלווה אותך לקבר ויש כזה שמקרב אותך אליו במהירות מסחררת אנחנו זכינו לסוג השני וגם כזה שלא ידוע איך לעצור אותו אני לא מדבר על החלמה, סתם להקפיא מצב והתוחלת נמדדת בחודשים והשאלה ולמדתי בשנה האחרונה לא לשאול שאלות שאני לא רוצה לדעת עלהן את התשובות האם באמת באמת אני רוצה לדעת את התשובה. יש איזו שלווה וברכה בחוסר ידיעה והאם אוכל להשלים עם חוסר הידיעה
כאשר נחשפים לסרטן אצל ההורים בגיל צעיר, ומדובר ב- 40 שנה אחורנית, כאשר אין קהילות סוציאליות שמטפלות במשפחה ומספרות ומסברות אותי כילדה לתוך מה אני נכנסת - זו מחלה כמובן מאליה. וכך השנים עוברות וכל מה שהפנמתי כילדה צובר עם השנים תאוצה נוראה וידע סביר בשביל להיות מודעת לפחדים ולמצבים בלתי נמנעים לבלות הרבה אצל הרופאים. סרטן ההורים בהחלט גנטי. וההדחקה הנפשית לפחות עצומה - וכך גודל הבדידות. הפחד מההתמודדות הוא הנורא מכל. ראיתי איך הם נגמרים. ראיתי את המוות בעיניהם בטרם מתו. נפרדתי מהם - ועודם בחיים. הצרה שאין לי לאן לברוח - רק לבדיקות אין סופיות כמו שעון שוויצרי. אז מה עדיף? להמשיך ולהדחיק? או לחפש את זה?
בכל זאת עדיף כן לדעת. אם זה תורשתי זה לא אומר שיהיה, זה אומר שאולי קים סיכוי גדול יותר, מאשר לאדם שאף אחד מהוריו לא חלה. אגב, לנו הסבירו שסרטן זה רצסיבי ואם להורה אחד יש נטיה לחלות בסרטן ההורה השני - בתקווה שאין לו נטיה כזו - "מכסה" את הילד ו"מגן" עליו מזה לפחות באופן חלקי, (ויש עוד המון נעלמים במשוואה זו). להבנתי בעיקר האחים של החולה צריכים להיבדק ולהיות במעקב. וגם אם ידוע על נטיה תורשתית אולי יש דרכים לצמצם נזקים? בדיקות מעקב לגילוי מוקדם, הימנעות מחשיפה לגורמי סיכון שאולי היום לא יודעים אבל בעתיד ידעו... ושלוות נפש? מסתבר שחושבים על זה בכל מקרה, לכן שווה לשאול. ואפילו לשמוע תשובה מדאיגה כשנמצאים עם האצבע על הדופק. (תמיד קים הסיכוי שזה ספציפית לא תורשתי ואז בכלל הרבה יותר רגוע) שנה טובה והרבה בריאות לכל המשפחה