סרטן נחשב צומח, לא?

אביתר27

New member
סרטן נחשב צומח, לא?

אז איך מעבירים שבוע וחצי בביה"ח? בהתחלה אשתי עוד עייפה ומטושטשת מחום ותרופות (דלקת ריאות), אבל עם הזמן והשיפור נהיה לה משעמם. באישפוז שעבר פתרנו תשבצים ושחקנו שחמט, עם הזמן זה חזר על עצמו וקצת נמאס אז עברנו למשחקי קלפים ודמקה. אחרי יומיים גם זה נמאס והרמה המשיכה לרדת העברנו את הזמן במשחקי "ארץ עיר חי צומח דומם" (מכירים? זוכרים?), לדעתי זה מכניס אותה ללחץ מיותר היא מתעוררת משנת אחה"צ של 3 שעות: "חי ב ת' זה תולעת!" ומאוחר יותר בהמשך היא מתקשרת אלי "וגם תן תנין ותמנון…". הגענו לאות ס' צומח: "סרטן" היא עונה "מה קרה לך? סרטן זה חי, תגידי עלה לך האנטיביוטיקה לראש?!" "אולי, אבל גם צמח לי הסרטן בגוף" – האמת? תשובה מוחצת. הצוות הרפואי העיר לנו בחצי צחוק שכאן זה לא מח' ילדים, אמרתי להם שאם הם לא ישחררו אותה בקרוב הרמה תמשיך לרדת לדוקים ו- 5 אבנים !!! נראה שהאיום עשה את שלו. ובאמת משעמם לה כנראה, איזה הפתעה היא עשתה לי הפתעת יום הולדת (כן אני במזל סרטן). היא התקשרה לכמה חברים וידידים, הוריה ואחותי ביקשה מהם לבוא לביה"ח, דאגה שיהיה עוגה חשבה על הכל ובגדול, כשהגעתי באמת הייתי מופתע עוגת יומולדת, במבה ביסלי ופיצוחים ואפילו מתנות! היה כ"כ כיף … (למרות שאני ממש לא אוהב לחגוג יום הולדת היא יודעת אבל היא פשוט רצתה לשנות קצת משגרת ביה"ח) שכחנו איפה אנחנו נמצאים וצחקנו כאילו אין מחר… בעצם יש והוא יהיה כנראה כבר ב
 

ליMור

New member
אתההההה,,,,,

אני קוראת אותך כל הודעה שלך אוהבת לקרוא אותך חבל לי שאלו הן הנסיבות,,, לך ולאשתך,, חזקו ואמצו מאמצת את המשפט שלך כאילו אין מחר אכן, אין מחר יש עכשיו ובוא נאחזים וממנו נהנים מאחלת לה להתשחרר מהר לחזור לשגרה מה שיותר והכי שאפשר ואם אפשר גם חיבוק קטן,, סתם כזה על הדרך,, מוסיפה אייקון מחייך,,
 

nemes

New member
../images/Emo24.gif

ואוו....איזה יופי שיש לכם את הכוח ואתם מצליחים להתגבר על הקשיים ולראות את הצד החיובי והילדותי שבנו כל הכבוד לאשתך שלמרות כל הקשיים הרימה לך הפקה רצינית לכבוד היום הולדת אני כל כך שמחה שאתם חוזרים הביתה כי אין כמו הבית במיוחד במצבים כאלה מאחלת לכם ימים בריאים יותר ושתמשיכו להיות אופטימים כשנמצאים בתוך זה הזמן עובר מאוד לאט אני יודעת, אבל תהיו חזקים ותמשיכו כי בסוף מסתכלים על זה אחרת והכל נראה כאילו היה מזמן ונגמר
 
תמשיכו בגישה החיובית, אני אוהבת

לקרוא את החיוביות הנשקפת מההודעות שלך , אביתר. ומקסים מצד אשתך שהפתיעה אותך ביום הולדת למרות ועל אף הנסיבות . גדולה מהחיים ! האם היא מסוגלת להתרכז בקריאה ? תן לה לקרוא את באדולינה של גבי ניצן, ספר מקסים עם גישה חיובית ואופטימית לחיים ומסר חברתי נהדר. חוץ מזה משעשע מאד וקליל - לא יהיה לה קשה להתרכז בקריאתו. יש לי עוד המלצות על ספרים מקסימים אם אתה צריך. --------------------------
 

אביתר27

New member
../images/Emo63.gif- יש גם פרויקט של הארי פוטר 5

אבל בינתים אין כח להתרכז. תודה להמלצות לטלוויזיה ולספר (נחפש אותו). טלוויזיה רק מרדד את השכל ומשטיח את המוח אז כדאי אבל רק בכמויות מדודות. לפני האישפוז האחרון תמר טחנה את 3 סרטי הסנדק שוב ושוב ושוב . היא נשארה גם היום בביה"ח לא ברור למה בדיוק עוד בדיקה, זריקה, צילום, טיפטוף, (והאחות אמרה שהיא רוצה להשאיר אותה לכמה שיותר כי החיוך שלה עושה לה טוב על הבוקר, אבל נראה אותה מדברת על זה עם הבת שלי). היתה אכזבה אבל מחר כבר באמת בבית. טוב שלא סיפרנו לילדה היא היתה נגמרת מזה. מסתגלת בכל זאת טוב למצב בהתחלה היה בכי לפני השינה אבל עכשיו כבר פחות. היו כמה ביקורים שלה שם אבל תמר לא רצתה שהיא תסתובב יותר מדי במח' המטולוגית ואני מסכים. (לא קל ולא נעים לילדה קטנה). ולכבוד היום הולדת הוספתי חתימה, ציטוט ששמעתי לאחרונה מאבא שלי (הוא לא המקור, אבל אני לא יודע מי כן). ומצא חן בעיני, (נראה איך זה עובד)
 

ליבנית

New member
אתה מרגש אותי בסגנונך

אתה ממש מזכיר לי את הדרך שבה בעלי ואני התייחסנו למחלה ומניסיון אני מודיעה לך שגישה כמו שלכם פועלת בגוף כמו חיזוק למערכת החיסון 18 שנה חיינו באושר ובבריאות מאז שהסרטן פרץ לחיינו.... צחקנו על המחלה עד הרגע האחרון... ולפני חודש וחצי בעלי הוכרע בפתאומיות ... מאחלת לאשתך שתבריא ושתדעו רק שנים בריאות
 
למעלה