John the Savage
New member
סרטן עצמות בכלבה מבוגרת
הכלבה שלי היא כלבת לברדור מעורבת, בת 14 ו-4 חודשים, שוקלת כ-35 ק"ג.
אתמול לקחנו אותה לוטרינר בעקבות צליעה קשה באחת הרגליים הקדמיות שלה ונפיחות במפרק התחתון של הרגל. חשבנו שמדובר בדלקת מפרקים. כשהוטרינר ראה אותה הוא אמר שהנפיחות ברגל לא מוצאת חן בעיניו ועשה לה צילום רנטגן. ואז קיבלנו את הבשורה הנוראה שמסתבר שיש לה סרטן עצמות בחלק התחתון של אחת מעצמות האמה.
אני עדיין מתקשה לעכל את החדשות, ובדילמה מה לעשות הלאה. הוטרינר אמר שיש לשקול את האופציה של כריתה של הרגל (אחרי בדיקת דם וביופסיה בכדי לבדוק את מצב הגידול), ואני מאד מהסס לגבי האופציה הזו. מצד אחד, היא כבר כלבה מבוגרת. הרגליים האחרות לה מוחלשות בעקבות דלקת מפרקים. ובקיץ היה לה אפיזודה סינדרום וסטיבולרי שלאחריו היא התאוששה אבל היא עדיין פחות יצבה מכפי שהיתה לפני כן.
מצד שני, חוץ מהבעיות הבריאותיות האלו היא היתה עד היום במצב בריאותי מצויין. כל מי שרואה אותה אומר שהיא נראית מצויין לגילה. היא תמיד היתה כלבה מאד פעילה, אני עדיין עושה איתה הליכות די ארוכות כל יום, ולפני המחלה הוסטיבולרית בקיץ היא עדיין רצה ושיחקה.
מה שהכי חשוב לי זה לשמור כמה שאפשר על איכות החיים שלה. כל עוד היא יכולה עדיין להנות מהחיים, אעשה מה שאפשר. החשש שלי הוא מלעשות משהו שיפגע באיכות החיים שלה רק בכדי להאריך את החיים שלה בעוד קצת. מה עושים?
הכלבה שלי היא כלבת לברדור מעורבת, בת 14 ו-4 חודשים, שוקלת כ-35 ק"ג.
אתמול לקחנו אותה לוטרינר בעקבות צליעה קשה באחת הרגליים הקדמיות שלה ונפיחות במפרק התחתון של הרגל. חשבנו שמדובר בדלקת מפרקים. כשהוטרינר ראה אותה הוא אמר שהנפיחות ברגל לא מוצאת חן בעיניו ועשה לה צילום רנטגן. ואז קיבלנו את הבשורה הנוראה שמסתבר שיש לה סרטן עצמות בחלק התחתון של אחת מעצמות האמה.
אני עדיין מתקשה לעכל את החדשות, ובדילמה מה לעשות הלאה. הוטרינר אמר שיש לשקול את האופציה של כריתה של הרגל (אחרי בדיקת דם וביופסיה בכדי לבדוק את מצב הגידול), ואני מאד מהסס לגבי האופציה הזו. מצד אחד, היא כבר כלבה מבוגרת. הרגליים האחרות לה מוחלשות בעקבות דלקת מפרקים. ובקיץ היה לה אפיזודה סינדרום וסטיבולרי שלאחריו היא התאוששה אבל היא עדיין פחות יצבה מכפי שהיתה לפני כן.
מצד שני, חוץ מהבעיות הבריאותיות האלו היא היתה עד היום במצב בריאותי מצויין. כל מי שרואה אותה אומר שהיא נראית מצויין לגילה. היא תמיד היתה כלבה מאד פעילה, אני עדיין עושה איתה הליכות די ארוכות כל יום, ולפני המחלה הוסטיבולרית בקיץ היא עדיין רצה ושיחקה.
מה שהכי חשוב לי זה לשמור כמה שאפשר על איכות החיים שלה. כל עוד היא יכולה עדיין להנות מהחיים, אעשה מה שאפשר. החשש שלי הוא מלעשות משהו שיפגע באיכות החיים שלה רק בכדי להאריך את החיים שלה בעוד קצת. מה עושים?
