סרטן

[שוגי77]

סרטן

פעם ראשונה שאני בפורום הזה ודבר ראשון אני מאחלת לכם רק בריאות. יש לי שאלה ומקווה שתענו לי וכל תשובה תתקבל בברכה. יש לי חברה שחלתה במחלה הזו ומאוד הייתי רוצה לעזור לה לתמוך בה וכמה שיותר לעודד אותה אך אני לא יודעת באיזה דרך לפנות אליה, מה לדבר?? וכו' הייתי מאוד רוצה שתאמרו לי מה אפשר לעשות איך בשעות הקשות מנחמים וכו' (נ.ב) הכרתי את הפורום דרך פורוס לופוס ששם אני חברה. המון תודות והרבה בריאות

 

[מיליתו]

פשוט להיות קשובה

להתקשר ולברר איך היא מרגישה ואם יש לה או אין לה כוח לשיחות ארוכות. להמשיך להתקשר, גם אם במשך כמה ימים רצוף אין לה כוח לדבר. וגם לבוא לבקר, ולראות איך באמת אפשר לעזור. לא צריך לנחם. אנשים לא מרגישים צורך בניחומים או ברחמים. הם כן מרגישים צורך שיבינו אותם ויקשיבו להם. בעיקר, לא לנטוש.

 

[enwhysea]

כל אחד שונה

אבל בגדול פשוט להיות שם, להיות חברה טובה אבל עם קצת יותר השקעה.. לא להיות נודניק או להתיחס יותר מדי אחרת.. אבל כן להתמיד יש כאלה שאוהבים לדבר על להיות חולים, שזה עוזר להם.. יש כאלה ששונאים את זה... פשוט לראות ולהרגיש.

 

[ה ל ו מ ה]

להיות שם, להקשיב להקשיב להקשיב,

רק לא לנטוש, כמו שאמרו קודמותי.

 

[נתי26]

מצטרפת לעצות

גם לדעתי מה שחשוב זו ההקשבה. תהיי רגישה למה שהיא משדרת לך. לפעמים בא לקטר ולהתבכיין על המחלה ולפעמים הייתי חוטפת קריזה אם היו מדברים על זה. תזרמי בקצב שלה, לא לכל אחד קל לשתף. מה שחשוב זה שאת שם בשבילה. עצם השאלה שלך כאן מראה שאת דואגת לה. יפה מצידך להתעניין איך אפשר לתמוך בה

 

[מזל 15]

אני חדשה בתחום

גם לי יש חברה שחלתה. בהתחלה היא הודיעה לי על המחלה אבל אמרה שאיננה רוצה לדבר על זה וכיבדתי את בקשתה. כשההקרנות החלו אז היא נפתחה והתחילה לספר - איך היה היום בהקרנה, מה היא הרגישה, האם התעייפה או לא ואני הקשבתי, פה ושם שאלתי והתפתחו שיחות נפש. כל פעם היא יזמה את השיחות וזרמתי יחד אתה, בלי להציק. היא קבעה את הגבולות ואני כבדתי אותם. עכשיו קרוב שלי חלה וזה שונה כי אנחנו משפחה. אני משתדלת להאזין לו ולהבין מה הוא צריך. אם הוא מספר לי שמשעמם לו ונמאס לו לשבת בבית אז אני שואלת אם אפשר לקפוץ לבקר או לצאת אתו. אם הוא אומר שהוא עייף אז אני מסיימת מהר את השיחה כדי שינוח. פה ושם אני מזכירה לו שאנחנו משפחה ואם הוא זקוק למשהו אז שלא יתבייש לפנות. וכן הלאה. נראה לי חשוב לא לנטוש ולא לוותר וגם לא ללחוץ.