מיכי 10
Member
סרט מיוחד אמש, במועדון יוסי שמר.
היינו אמש 12 חברים, כולל את אמא של דורון.
ממש שמחתי כשהתברר אחה"צ שלדורון התפנה זמן, והוא יהיה מוכן להתחלף איתי בתוכנית, ולהקרין את הסרט "אגף הוויפאסנה" היום, במקום באמצע יולי. כי רציתי מאד מאד לראות שוב את הסרט.
"אגף הוויפאסנה" הוא סִרטן של שתי הישראליות, איילת מנחמי (אשר גם מקריינת בסרט בעברית) ואֵילונה אריאל, שהסריטו אותו בהודו לפני כמה שנים. להן עצמן יש קשרים רציניים לוויפאסנה.
הסרט חזק מאד, ואספר רק תקציר שלו, בלי ההמשך והסוף.
מדובר בכלא בהודו, אשר אליו הגיעה מנהלת חדשה. המנהלת היא אישה נמרצת מאד, מלאת אנרגיות חיוביות ואמפתיה לָכל. היא יודעת להשיג כל מה שהיא רוצה, ועושה הכל בנחרצות ובנועם! ומה שהיא רוצה, זה לְהֵיטיב ככל האפשר עם האסירים בכלא שלה, שחלקם נשפטו על רצח.
כששמעה המנהלת על מדיטציית הוויפאסנה, ועל השינויים החיוביים שהיא יכולה לחולל באנשים, היא החליטה לנסות לקיים קורס רגיל של עשרה ימים - בכלא.
הסרט מראה את המאמצים הרבים שעושים האסירים כדי לסיים את הקורס, שהוא קשה כמעט לכל אדם, ולאסירים - על אחת כמה וכמה.
צפיתי בסרט כבר לא מעט פעמים, במקומות שונים, כולל פעם באוני' בר-אילן, כשהוא הוצג שם בשיתוף עם השב"ס. אנשי השב"ס הגיעו כדי לצפות בסרט זה, ובסרט נוסף שהוסרט בארץ, על קורס ויפאסנה דומה, שנעשה כאן, בכלא חרמון.
היום זו הפעם הראשונה שראיתי את "אגף הוויפאסנה", אחרי שכבר עברתי בעצמי קורס של עשרה ימים בדגניה, לפני שנה ורבע. וזו כמובן היתה צְפייה מסוג קצת שונה, כשאני מבינה עוד יותר את מה שאני רואה.
לבסוף ענה דורון על שאלות אחדות.
המון המון תודה, דורון
*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*
ותודה למלכה, ששלחה לנו ע"י יהודית תותי עץ שחורים ולבנים, כי לא היתה לה אפשרות להגיע בעצמה למועדון. היה טעים ומעולה כמו בכל שנה.
*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*
לפני הסרט, הודעתי כמה הודעות שלי, וגם כמה הודעות של עמרי, שנתבקשתי ע"י לאה למסור.
וכפי שהבטחתי, אכתוב את מה שיש לי להודיע, בנפרד.
(ואת ההודעות של עמרי, קיבלתם כולכם כבר במייל, שהוא שלח בעצמו בתפוצה ארצית, יבשתית ולקומיטטו של UEA).
היינו אמש 12 חברים, כולל את אמא של דורון.
ממש שמחתי כשהתברר אחה"צ שלדורון התפנה זמן, והוא יהיה מוכן להתחלף איתי בתוכנית, ולהקרין את הסרט "אגף הוויפאסנה" היום, במקום באמצע יולי. כי רציתי מאד מאד לראות שוב את הסרט.
"אגף הוויפאסנה" הוא סִרטן של שתי הישראליות, איילת מנחמי (אשר גם מקריינת בסרט בעברית) ואֵילונה אריאל, שהסריטו אותו בהודו לפני כמה שנים. להן עצמן יש קשרים רציניים לוויפאסנה.
הסרט חזק מאד, ואספר רק תקציר שלו, בלי ההמשך והסוף.
מדובר בכלא בהודו, אשר אליו הגיעה מנהלת חדשה. המנהלת היא אישה נמרצת מאד, מלאת אנרגיות חיוביות ואמפתיה לָכל. היא יודעת להשיג כל מה שהיא רוצה, ועושה הכל בנחרצות ובנועם! ומה שהיא רוצה, זה לְהֵיטיב ככל האפשר עם האסירים בכלא שלה, שחלקם נשפטו על רצח.
כששמעה המנהלת על מדיטציית הוויפאסנה, ועל השינויים החיוביים שהיא יכולה לחולל באנשים, היא החליטה לנסות לקיים קורס רגיל של עשרה ימים - בכלא.
הסרט מראה את המאמצים הרבים שעושים האסירים כדי לסיים את הקורס, שהוא קשה כמעט לכל אדם, ולאסירים - על אחת כמה וכמה.
צפיתי בסרט כבר לא מעט פעמים, במקומות שונים, כולל פעם באוני' בר-אילן, כשהוא הוצג שם בשיתוף עם השב"ס. אנשי השב"ס הגיעו כדי לצפות בסרט זה, ובסרט נוסף שהוסרט בארץ, על קורס ויפאסנה דומה, שנעשה כאן, בכלא חרמון.
היום זו הפעם הראשונה שראיתי את "אגף הוויפאסנה", אחרי שכבר עברתי בעצמי קורס של עשרה ימים בדגניה, לפני שנה ורבע. וזו כמובן היתה צְפייה מסוג קצת שונה, כשאני מבינה עוד יותר את מה שאני רואה.
לבסוף ענה דורון על שאלות אחדות.
המון המון תודה, דורון
*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*
ותודה למלכה, ששלחה לנו ע"י יהודית תותי עץ שחורים ולבנים, כי לא היתה לה אפשרות להגיע בעצמה למועדון. היה טעים ומעולה כמו בכל שנה.
*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*
לפני הסרט, הודעתי כמה הודעות שלי, וגם כמה הודעות של עמרי, שנתבקשתי ע"י לאה למסור.
וכפי שהבטחתי, אכתוב את מה שיש לי להודיע, בנפרד.
(ואת ההודעות של עמרי, קיבלתם כולכם כבר במייל, שהוא שלח בעצמו בתפוצה ארצית, יבשתית ולקומיטטו של UEA).