סרט שאשמח שתראו
שלום לכולכן, אני עינת גולן.
בשנה שעברה חברה קרובה לי עברה הפלה טבעית, היא הייתה צריכה לחכות עם העובר בבטנה עד התור הפנוי לגרידה, מעולם לא שמעתי שזה יכול לקרות לפני, והזדעזעתי עמוקות. בלי סיבה ברורה וגם אחרי שההריון שלה צלח, העניין שלי בנושא לא פסק, התחלתי לקרוא יותר ויותר, לשמוע סיפורים של נשים על הפלות ועל לידות שקטות וגם להסתובב בפורום הזה, ממש כאן, לקרוא את הכאב שלכן ואת האושר, להיחשף לרגעים הקשים ולרגעים הרכים בחייהן של נשים זרות לי. ככל שעבר הזמן והעניין שלי בנושא לא פחת, הבנתי שבסרט הגמר שלי בסם שפיגל אני מוכרחה לגעת בנושא הכל כך כאוב, כל כך נפוץ, וכל כך מושתק הזה. להביא אותו אל פני השטח.
לסרט הגמר שלי קוראים 'לו רק היית יודעת'. הוא זכה בפרס סרט הסטודנטים הטוב ביותר בפסטיבל חיפה, ובתקווה בקרוב הוא יטוס קצת ברחבי העולם.
במהלך העבודה על התסריט קראתי כאן הרבה, לילות שלמים של עצב, של צחוק, של נשים חזקות שעומדות יחד, תומכות זו בזו בדרך לדבר ההכי טבעי והכי מצופה מאיתנו.
והנה, שוב אני פה, והכאב הוא אותו כאב, והסיפורים הם אותם סיפורים, והאומץ שלכן הוא אותו האומץ.
אני רוצה לשלוח לכל אחת מכן חיבוק, ולהגיד לה תודה, ושהסרט הזה נעשה בהשראתה ובעיקר עבורה – להעניק לה רגע של נעימות, של נשימות רכות בתוך אי וודאות משתקת, בתוך הגוף הזה.
לקח לי זמן לכתוב כאן, אולי מתוך חששות, אולי כי קל יותר להמשיך הלאה. אבל אני רוצה שתראו אותו. אני רוצה שתדעו שאתן מדהימות, ומרגשות, ושהייתי רוצה לשבת איתכן לכוס קפה ולספר לכן את כל הדברים בעולם.
למי מכן שתצפה, אני מאחלת צפייה מהנה. אני יותר מאשמח לשמוע איך הסרט הזה פגש אתכן, הוא יקר לי מאוד. התגובה שלכן משמעותית יותר מכל תגובה אחרת שאקבל.
מחזיקה אצבעות לכולכן. כל הטוב מגיע לכן.
אזהרת טריגר: הדמות הראשית עוברת הפלה טבעית.
https://vimeo.com/429158962
שלכן,
עינת.
שלום לכולכן, אני עינת גולן.
בשנה שעברה חברה קרובה לי עברה הפלה טבעית, היא הייתה צריכה לחכות עם העובר בבטנה עד התור הפנוי לגרידה, מעולם לא שמעתי שזה יכול לקרות לפני, והזדעזעתי עמוקות. בלי סיבה ברורה וגם אחרי שההריון שלה צלח, העניין שלי בנושא לא פסק, התחלתי לקרוא יותר ויותר, לשמוע סיפורים של נשים על הפלות ועל לידות שקטות וגם להסתובב בפורום הזה, ממש כאן, לקרוא את הכאב שלכן ואת האושר, להיחשף לרגעים הקשים ולרגעים הרכים בחייהן של נשים זרות לי. ככל שעבר הזמן והעניין שלי בנושא לא פחת, הבנתי שבסרט הגמר שלי בסם שפיגל אני מוכרחה לגעת בנושא הכל כך כאוב, כל כך נפוץ, וכל כך מושתק הזה. להביא אותו אל פני השטח.
לסרט הגמר שלי קוראים 'לו רק היית יודעת'. הוא זכה בפרס סרט הסטודנטים הטוב ביותר בפסטיבל חיפה, ובתקווה בקרוב הוא יטוס קצת ברחבי העולם.
במהלך העבודה על התסריט קראתי כאן הרבה, לילות שלמים של עצב, של צחוק, של נשים חזקות שעומדות יחד, תומכות זו בזו בדרך לדבר ההכי טבעי והכי מצופה מאיתנו.
והנה, שוב אני פה, והכאב הוא אותו כאב, והסיפורים הם אותם סיפורים, והאומץ שלכן הוא אותו האומץ.
אני רוצה לשלוח לכל אחת מכן חיבוק, ולהגיד לה תודה, ושהסרט הזה נעשה בהשראתה ובעיקר עבורה – להעניק לה רגע של נעימות, של נשימות רכות בתוך אי וודאות משתקת, בתוך הגוף הזה.
לקח לי זמן לכתוב כאן, אולי מתוך חששות, אולי כי קל יותר להמשיך הלאה. אבל אני רוצה שתראו אותו. אני רוצה שתדעו שאתן מדהימות, ומרגשות, ושהייתי רוצה לשבת איתכן לכוס קפה ולספר לכן את כל הדברים בעולם.
למי מכן שתצפה, אני מאחלת צפייה מהנה. אני יותר מאשמח לשמוע איך הסרט הזה פגש אתכן, הוא יקר לי מאוד. התגובה שלכן משמעותית יותר מכל תגובה אחרת שאקבל.
מחזיקה אצבעות לכולכן. כל הטוב מגיע לכן.
אזהרת טריגר: הדמות הראשית עוברת הפלה טבעית.
https://vimeo.com/429158962
שלכן,
עינת.
.
