אמירה מעניינת. תואמת את מה שאני טוען שנים בדברים האלה. אבל נשאלת השאלה... האם האנשים האלה דינם להיחשב בריאים או חולים לפרוטוקול? האם אי-ידיעתם שהם חולים, הופכת אותם לחולים פחות? לבריאים יותר? בוודאי שהם מרגישים טוב יותר עם עצמם (זולת המיחושים שנובעים ישירות ממחלותיהם) מכאלו שיודעים שהם חולים. השאלה מה עדיף אם כן.סרט צרפתי בשם ד"ר קנוק, בו אמר הרופא ש "אנשים בריאים הם כאלה שעוד לא יודעים שהם חולים".
צריך להיות מודע לחולשות ולנסות לתקן, ויחד עם זה להשלים ולהסתדר עם מה שאי אפשר לתקן.אמירה מעניינת. תואמת את מה שאני טוען שנים בדברים האלה. אבל נשאלת השאלה... האם האנשים האלה דינם להיחשב בריאים או חולים לפרוטוקול? האם אי-ידיעתם שהם חולים, הופכת אותם לחולים פחות? לבריאים יותר? בוודאי שהם מרגישים טוב יותר עם עצמם (זולת המיחושים שנובעים ישירות ממחלותיהם) מכאלו שיודעים שהם חולים. השאלה מה עדיף אם כן.
זה בוודאי נכון, אבל לא עונה על שאלתי . טול אדם שמרגיש מצוין בס"ה, לא יודע שהוא חולה אפילו ברמה סופנית ל"ע, ונהנה מהחיים. האם ייטב לו אם יידע שהוא חולה (מעבר לאפשרות התיאורטית לטפל במחלה ולמנוע את סופה הטרגי), או שעדיף לו לא לדעת וחייו יהיו טובים יותר במצב כזה.צריך להיות מודע לחולשות ולנסות לתקן, ויחד עם זה להשלים ולהסתדר עם מה שאי אפשר לתקן.
צריך לטפל במחלה ולמנוע אותה ואת תוצאותיה הרעות ככל האפשר, עדיף בעוד מועד לפני שתתפרץ ויהיה קשה יותר למנוע אותה.זה בוודאי נכון, אבל לא עונה על שאלתי . טול אדם שמרגיש מצוין בס"ה, לא יודע שהוא חולה אפילו ברמה סופנית ל"ע, ונהנה מהחיים. האם ייטב לו אם יידע שהוא חולה (מעבר לאפשרות התיאורטית לטפל במחלה ולמנוע את סופה הטרגי), או שעדיף לו לא לדעת וחייו יהיו טובים יותר במצב כזה.
גם נכון, אבל שוב לא עונה על שאלתי.צריך לטפל במחלה ולמנוע אותה ואת תוצאותיה הרעות ככל האפשר, עדיף בעוד מועד לפני שתתפרץ ויהיה קשה יותר למנוע אותה.
אם התוצאה עלולה להיות כאבים וייסורים עזים, כדאי להשתדל לפחות לעכב אותם. אם התוצאה רק מוות מוקדם שאי אפשר למנוע, אולי כדאי שלא יידע. חוץ מזה, אולי יוכלו לרפא.גם נכון, אבל שוב לא עונה על שאלתי.
טול מצב של מחלה סופנית. כזאת אי-אפשר לרפא אותה. אולי אפשר לעכב במעט את תוצאותיה, אבל לא ניתן למנוע אותן. כעת, האם עדיף לו לאדם שיידע את הנ"ל, או שעדיף לו לחיות בתחושה שהוא בריא כמו שור ויום אחד פשוט לא להתעורר.
מעניין. ולדעתך, המשפחה, טוב שתדע או שעדיף שלא (בהנחה שהחולה עצמו יודע)?אם התוצאה עלולה להיות כאבים וייסורים עזים, כדאי להשתדל לפחות לעכב אותם. אם התוצאה רק מוות מוקדם שאי אפשר למנוע, אולי כדאי שלא יידע. חוץ מזה, אולי יוכלו לרפא.
אם החולה מודאג ממצבו, המשפחה אמורה לתמוך בו ולדאוג לו. מזכיר לי קטע מסרט של היצ'קוק: מרגלים רדפו בטעות אחריי אדם ורצו להרוג אותו, והאם לא האמינה לו ואמרה לו שישלם את השני דולר על כך שנהג בשכרות.מעניין. ולדעתך, המשפחה, טוב שתדע או שעדיף שלא (בהנחה שהחולה עצמו יודע)?
אבל זה יגרום רק צער מתמשך יותר למשפחה.אם החולה מודאג ממצבו, המשפחה אמורה לתמוך בו ולדאוג לו. מזכיר לי קטע מסרט של היצ'קוק: מרגלים רדפו בטעות אחריי אדם ורצו להרוג אותו, והאם לא האמינה לו ואמרה לו שישלם את השני דולר על כך שנהג בשכרות.
לא משנה, גם החולה עצמו מצטער והמשפחה האוהבת צריכה להוות חלק מצערו. היא תצטער יותר אחרי שימות.אבל זה יגרום רק צער מתמשך יותר למשפחה.
המשפחה אכן תצטער בכל מצב. השאלה אם עדיף לה לדעת מראש, כאשר בכך היא יכולה לסייע לחולה ואולי להקל עליו, או להיות מופתעת ובכך לקצר את זמן הצער שלה.לא משנה, גם החולה עצמו מצטער והמשפחה האוהבת צריכה להוות חלק מצערו. היא תצטער יותר אחרי שימות.
המשפחה צריכה לעזור לחולה להתמודד עם צערו ועם קשייו, וחוץ מזה החולה יצטער אם ידע שמשפחתו לא יודעת על מצבו. המשפחה גם תרגיש ייסורי מצפון מוצדקים כשתדע שהסתירו ממנה את מצב החולה.המשפחה אכן תצטער בכל מצב. השאלה אם עדיף לה לדעת מראש, כאשר בכך היא יכולה לסייע לחולה ואולי להקל עליו, או להיות מופתעת ובכך לקצר את זמן הצער שלה.
מצד אחד נכון. מצד שני, החולה גם יצטער לראות את משפחתו בצערה. גם מבחינה פיזית-טכנית (דברים שבני המשפחה ישקיעו בלסייע לו תוך שהם מבטלים עניינים אחרים שלהם עצמם) וגם מבחינה מנטלית.המשפחה צריכה לעזור לחולה להתמודד עם צערו ועם קשייו, וחוץ מזה החולה יצטער אם ידע שמשפחתו לא יודעת על מצבו.
החולה רשאי להחליט אם הוא רוצה שמשפחתו תשתתף בצערו, אם הוא יודע על מצבו ורוצה שמשפחתו תשתתף ותתמוך בו חשוב שהמשפחה תדע.מצד אחד נכון. מצד שני, החולה גם יצטער לראות את משפחתו בצערה. גם מבחינה פיזית-טכנית (דברים שבני המשפחה ישקיעו בלסייע לו תוך שהם מבטלים עניינים אחרים שלהם עצמם) וגם מבחינה מנטלית.
ברור שהחולה רשאי להחליט. זאת לא השאלה וזה לא הדיון .החולה רשאי להחליט אם הוא רוצה שמשפחתו תשתתף בצערו, אם הוא יודע על מצבו ורוצה שמשפחתו תשתתף ותתמוך בו חשוב שהמשפחה תדע.
זאת כן שאלה חשובה. אם החולה מחליט שהוא לא רוצה שמשפחתו תדע על מצבו, מותר ורצוי להסתיר את המצב ממשפחתו כדי שלא תדאג. אם הוא רוצה שמשפחתו תתמוך בו ותעזור לו, חשוב שהמשפחה תדע.ברור שהחולה רשאי להחליט. זאת לא השאלה וזה לא הדיון .
על כל הנ"ל אין כל מחלוקת.זאת כן שאלה חשובה. אם החולה מחליט שהוא לא רוצה שמשפחתו תדע על מצבו, מותר ורצוי להסתיר את המצב ממשפחתו כדי שלא תדאג. אם הוא רוצה שמשפחתו תתמוך בו ותעזור לו, חשוב שהמשפחה תדע.
אבל תחשוב שנייה. בשבת הייתי בריא לגמרי עד לרגע שבו התחלתי בסדרת עיטושים ומאז אני חולה (אם כי יש מגמת שיפור מהיום בצהריים, אפילו הלכתי לפילאטיס אחרי העבודה).לא, אם הם חולים הם לא בריאים אבל זו יכולה להיות מחלה בתקופת אינקובציה כמו איידס.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.