סרט תיעודי על עבודה בהיי טק

[Nuke1985]

הנקודת מבט היא ביקורתית, והוא טוען שלעבודה בהיי טק יש השפעות שליליות על העובד.

חלק 1

חלק 2

חלק 3

חלק 4

חלק 5


בסך הכול הייתי אומר שהוא קצת שלילי מידי, אבל בכל זאת היתה צפייה מעניינת. אולי זה יתחיל פה איזה דיון מעניין.

 

[bralon1]

אתה מביא משהו שפורסם בצינור לפני כ-10 שנים...
לא התקדם משהו מאז אצלכם?

 

[Nuke1985]

אני רואה שם סמל של ערוץ שמונה, אז אני מניח שזה משם.

מה זה אצלנו? עובדי היי טק?, זאת באמת שאלה טובה אם יש שינויי, כנראה שכן (אומרים שדור הY רוצה לעבוד פחות מדורות אחרים), אם גם מסתכלים על נתונים של שעות העבודה הממוצעות של הoecd רואים שיש ירידה בשעות העבודה (ירידה של משהו כמו ממוצע של 9 שעות בחודש). אבל זה גם ייכול להיות תוצאה של גידול באוכלוסיה החרדית (שבממוצע כנראה עובדת פחות, למרות שנשים חרדיות עובדות יותר מנשים חילוניות).

לא עבדתי בהיי טק ב2000 וגם לא ב2010 אז אני לא ייכול להעיד על מה היה המצב אז בהשוואה להיום.

 

[bralon1]

אני רואה שם סמל של ערוץ שמונה, אז אני מניח שזה משם.

מה זה אצלנו? עובדי היי טק?, זאת באמת שאלה טובה אם יש שינויי, כנראה שכן (אומרים שדור הY רוצה לעבוד פחות מדורות אחרים), אם גם מסתכלים על נתונים של שעות העבודה הממוצעות של הoecd רואים שיש ירידה בשעות העבודה (ירידה של משהו כמו ממוצע של 9 שעות בחודש). אבל זה גם ייכול להיות תוצאה של גידול באוכלוסיה החרדית (שבממוצע כנראה עובדת פחות, למרות שנשים חרדיות עובדות יותר מנשים חילוניות).

לא עבדתי בהיי טק ב2000 וגם לא ב2010 אז אני לא ייכול להעיד על מה היה המצב אז בהשוואה להיום.

כן דיברתי על עובדי הייטק.
אז אם מישהו עבד ב-2010 פה ומוכן לנדב לנו תשובה על אז והיום, נודה לו.

 

[חזי2003]

עכשיו אפשר להסתכל בהיסטוריה של הפורום פה הוא הוקם ב-2010, לפי מה שנראה מההודעות בעמוד הכי מוקדם שיש פה

 

[arseny92]

עכשיו אפשר להסתכל בהיסטוריה של הפורום פה הוא הוקם ב-2010, לפי מה שנראה מההודעות בעמוד הכי מוקדם שיש פה

בעמוד האחרון לפורום ההודעות מ-2002

 

[קלייטון.ש]

הכתבה הזו נראית הרבה יותר מבוגרת מ-10 שנים. היא ממש זקנה. אריה סקופ פרש ממיקרוסופט ב-2004, ונראה שהכתבה היתה הרבה קודם. גם מדברים שם על איתוריות וטלפון סלולרי הוא כנראה מותרות שהמעסיק נותן לעובדים נחשבים.
בכל אופן חלק מהטענות שם באמת לא לעניין, כמו הציפיה לקביעות, דבר שלא מקובל בישראל בשוק הפרטי. מתלוננים שהם עובדים קשה, אז מה. בהרבה תחומים שלא דומים אפילו להייטק עובדים קשה. בבית חולים לא עובדים קשה? עצמאים לא עובדים קשה?
אבל הבחור שדיבר על הפיצה בערב הכי משעשע אותי. אתה אמור לצאת בשש, מבטיחים פיצה ב-7 בערב, לא תישאר שעה? ואחרי שהביאו פיצה אתה ישר תלך, לא תישאר עוד שעה? כנראה הוא ממש אוהב פיצה החבר.

 

[d70]

הרבה מקומות יש השפעות שליליות על העובד. בהייטק לפחות משתכרים יותר.
לגבי קביעות בגופים לא ציבוריים - מושג דיי מת היום.
טשטוש גבול עבודה בית... -אבל מה היינו עושים בלי VPN עכשיו בקורונה?
מי שרוצה עבודה יותר רגועה בהייטק תמיד יכול למצוא כזו, רק צריך להתפשר על השכר.

כמה דברים שתפסו את תשומת לבי:
לראות את בנין קומברס שסימל אמריקניזציה קפיטליסטית (כולל סיפור הבקדייטינג הגרידי של קובי אלכסנדר) -היום הבנין מוקף גדרות תיל משמשת ל"שגרירות" סינית (מדינה סוציאליסטית).
שלמנכ"ל מיקרוסופט ישראל יש בת, והיא "במקרה" עובדת במיקרוסופט .
שעשע אותי שכתבה שמבקרת את טשטוש הגבול בין בית/עבודה - מראה את הכתב עם הלפטופ "עובד" בפארק/בית הקפה וכו'.

 

[drnkj5]

באמצע שנות ה2000 עבדתי בסטרטאפ ברמת החייל. היינו הרבה שעות במשרד, כולם היו נשארים עד 8 בערב לפחות. רק לאמהות היתה לגיטימציה לצאת מוקדם. אבל האם באמת עבדנו יותר קשה ? לא בטוח... זכורות לי יציאות למסעדות שלקחו שעה וחצי, הרבה צחוקים ושהייה בקפטריה של המשרד.

 

[drnkj5]

ואין ספק שהמשכורות קפצו באופן מדהים מאז.

 

[Nuke1985]

"עבודה קשה" זה קצת מכבסת מילים, אני כמובן לא חושב שלעבוד יחסית הרבה שעות זה "רע" (כנראה שהחברה האנושית היתה במצב פחות טוב בלי זה), אבל במצבים מסויימים זה באמת נהיה מוגזם (יותר מ12 שעות ביום, שזה מה שנקבע בחוק כבר מעורר דאגה), אני לא יודע לגבי עצמאיים אבל לגבי רופאים אני חושב שבמצבים מסויימים זה רע וגורם לנו לקבל רפואה טובה פחות ופוגע משמעותית ברווחה של הרופאים.

אני לא חושב שהסיפור על הפיצה הוא ממש תלונה (לפחות ממה שאני זוכר ממה שהוא אמר), זה כן דוגמה לאיך חלק מהמעסיקים מנסים לעשות nudging (או להפעיל מניפולציות , שכל יבחר את הביטויי העדיף לו). כדי לגרום לעובד לעבוד יותר .

 

[choo]

הנקודת מבט היא ביקורתית, והוא טוען שלעבודה בהיי טק יש השפעות שליליות על העובד.

חלק 1

חלק 2

חלק 3

חלק 4

חלק 5


בסך הכול הייתי אומר שהוא קצת שלילי מידי, אבל בכל זאת היתה צפייה מעניינת. אולי זה יתחיל פה איזה דיון מעניין.

קצת פרספקטיבה:
א. התוכנית הזו אינה על "תעשיית ההיטק" בלבד - רואיינו שם גם אנשים שעובדים/עבדו בעיתונות ובמשרדי פירסום ("מנהלת לקוחות לשעבר במשרד ראובני פרידן").

ב. התוכנית הזו היא מתחילת שנות האלפיים, ונקודת ההשוואה שלה היא שנות ה-70/80 - תקופה שבה מרבית האנשים עבדו במקום עבודה אחד (אולי שניים) כל חייהם הבוגרים, לפחות כל עוד לא עברו דירה למקום מרוחק (זו היתה אחת העילות המעטות להחלפת מקום עבודה). זו, אגב, לא ססמא - המשק הישראלי התנהל ככה מאז שנות החמישים (אם מסתכלים על התקופה שלאחר סיום משטר הצנע). ואגב, נקודה קטנה - השנים שבהן המשק הישראלי צמח כלכלית הכי מהר (כ-7% צמיחה שנתית ממוצעת - מספר שכיום נראה דמיוני), היו בשנות ה-60, תחת כלכלת ה"קביעות בעבודה" וכלכלה עם מעורבות ממשלתית *מאוד* גבוהה, וכזו שבה חלק מהמפעלים הגדולים היו שייכים להסתדרות.

ג. בשנות ה-80, תעשיית ההייטק שילמה משכורות גבוהות רק במקצת (כמה עשרות אחוזים) משאר השוק. זו היתה תעשייה קטנה יחסית, אבל כבר התחילו בה הסימנים של מעברי מקומות עבודה תכופים לצורך שיפור תנאים. הקפיצה המהותית בשכר ויצירת הפער משאר התעשייה בארץ התחילה בערך באמצע שנות ה-90, והגיעה לשיא נקודתית בשנים 1999-2000. מאז היתה סטגנציה בתנאים במשך מספר שנים, וזו התקופה שבה צולם הסרט הזה. לקח לתעשייה עוד כ-8 שנים לחזור שוב לשיאי שכר שעברו את שנת 2000, ולמעט תקופת עצירה קצרה בין אמצע 2018 לבין אמצע 2019- השכר והתנאים עלו בעקביות והגענו למצב שרואים כיום (את השפעת הקורונה אפשר יהיה לדעת רק בעוד מספר שנים).

בשנות ה-80 אנשים בתעשייה היו מקבלים שכר על שעות נוספות, וזה יצר מוטיבציה אצל חלק מהאנשים למרוח את הזמן במשרד מעבד לשעות הרגילות. המעבר לשכר גלובלי תפס תאוצה במהלך שנות ה-90, והפך לנורמה לקראת סופן. בתקופת הבועה (1997-2000) אכן נוצר סטנדרט של "טחינת שעות בעבודה" - בעקבות חלומות ההנפקות וההתעשרות. אם אני מסתכל על זה כיום - זה הגישה הזו נחלשה, אבל עדיין, בסטארטאפים המאוד מצליחים יש טחינת שעות.

ד. אריה סקופ מציג גישה שעברה מהעולם - הגישה של "לזרוק את ה-5% התחתונים כל שנה" (שגם באותה תקופה לא היתה שכיחה בתעשייה). גם מיקרוסופט הפסיקה לנהוג ככה. זה לא אומר שלא זורקים אנשים שלא "מספקים את הסחורה" - אבל זה לא נעשה שמדיניות גורפת בחברות. הוא היה אחד המריטוקרטים הקיצוניים במנכ"לים של חברות בישראל (לפחות מאלו שדעותיהם נודעו בתקשורת) - כשבפועל מספר העובדים אז במיקרוסופט בארץ היה כ-100-200 איש, בחיפה בלבד (כשבתעשיית ההיטק הישראלית כולה היו מעל 200,000 איש).

ה. נקודה שולית - דודי גולדמן (מנחה הסרט ואחד משני התסריטאים שלו) היה כתב מחשבים במשך הרבה שנים, והיה ידוע בציבור כ"מבין" ובקרב אנשים בתעשייה כ"לא מבין מהחיים שלו".הסרט הזה נעשה בתקופה שבה הוא התחיל לצאת מהנישה וניסה להפוך לעיתונאי של ממש. הוא לא מצליח להציג אובייקטיביות (שימו לב לאורך השאלות שהוא מציג לחלק מהפרופסורים שהוא ראיין, בצורה שמנתבת אותם לתשובות שמתאימות לו).

למרות זאת - הסרט מציג שינוי מהותי וחשוב שחל בשוק העבודה, ושבהחלט יש לו גם הרבה צדדים שליליים.

ו. וכן, חלק מהותי מהשינויים הללו עדיין מתקיים בתעשיית ההייטק הישראלית גם כיום (גם לפני הקורונה). אני אישית יוצא מאוד מורווח מהסיפור הזה. מרבית העובדים? לא בטוח... הצרכנים? כן, הם מרויחים מזה ללא ספק - לפחות אלו מהם שלא נפגעו מזה מהותית בתור תפקידם כעובדים....

 

[מחפשת עבודה17]

אני חושבת שזה מורכב.

למשל הכתבה כל הזמן מזכירה את "זכות ההתאגדות" כמה שייגן על העובדים. אבל עם השנים ההסתדרות הפכה להיות מסואבת ופוגענית ממש כמו החברות הגדולות, וכך העובדים בה. לא סתם המורה שלנו לאזרחות בכיתה י"א סיפרה לנו את הסיפור הידוע על כך שכשנערה היא הלכה לעבוד באיזושהי חברה הסתדרותית, והעובדים הוותיקים צעקו עליה כשהיא עבדה בחריצות "יתר" כי אחרת ההנהלה עוד עלולה להבין שהם לא בדיוק עובדים ביעילות כל היום...

ואחת התוצאות של הסיאוב הזה היא העובדה שבחלק ניכר ממקומות העבודה שבהם יש התאגדות לא מעט מהגיוסים החדשים הם של עובדי קבלן, מה שהופך את המעמד שלהם לאפילו פחות טוב מזה של עובד חברה בלי קביעות וועד...

ודרך אגב, התאגדות עובדים לא בהכרח נועדה להגן על העובדים נגד החברות המרושעות בכל מחיר. בעולם אידאלי ההתאגדות אמורה לעבוד יחד עם החברה כדי להפוך את העבודה בה ליעילה ורווחית כי מקום עבודה יציב הוא לטובת העובדים, ומה לעשות שחלק מהיציבות של כל חברה כולל לעיתים פיטורים וקיצוצים בתנאים, במיוחד בתנאי שוק קשים. לכן הועדים היום לא ממש פועלים בצורה אידאלית.

 

[Nuke1985]

למשל הכתבה כל הזמן מזכירה את "זכות ההתאגדות" כמה שייגן על העובדים. אבל עם השנים ההסתדרות הפכה להיות מסואבת ופוגענית ממש כמו החברות הגדולות, וכך העובדים בה. לא סתם המורה שלנו לאזרחות בכיתה י"א סיפרה לנו את הסיפור הידוע על כך שכשנערה היא הלכה לעבוד באיזושהי חברה הסתדרותית, והעובדים הוותיקים צעקו עליה כשהיא עבדה בחריצות "יתר" כי אחרת ההנהלה עוד עלולה להבין שהם לא בדיוק עובדים ביעילות כל היום...

לא הייתי מייחס את זה להסתדרות, בשוק עבודה תחרותי יהיו כאלה שינסו "לנצח" גם אם זה אומר לרמות או להתנהג בצורה מפוקפקת (חפשי סטטיסטיקות על כמה אנשים משקרים בקורות חיים), גם אני ייכול לשלוף איזה סיפור כזה על התנהגות מפוקפקת. זה גם ייכול להסביר חלק מהתנהגות של עובדים במקום העבודה, ללכלך על עובדים , לרדת על עובדים חרוצים, ואפילו "בריונות" במקום העבודה (עוד התנהגות שכנראה מאוד נפוצה).

ודרך אגב, התאגדות עובדים לא בהכרח נועדה להגן על העובדים נגד החברות המרושעות בכל מחיר. בעולם אידאלי ההתאגדות אמורה לעבוד יחד עם החברה כדי להפוך את העבודה בה ליעילה ורווחית כי מקום עבודה יציב הוא לטובת העובדים, ומה לעשות שחלק מהיציבות של כל חברה כולל לעיתים פיטורים וקיצוצים בתנאים, במיוחד בתנאי שוק קשים. לכן הועדים היום לא ממש פועלים בצורה אידאלית.

חלק מהמדינות שהכי טוב לחיות בהם הם מדינות שבהם אחוז גבוהה מהעובדים מאוגד, ל"מיקוח קולטיבי" יש יתרונות תיאורתיים וגם הOECD תומך בו. בחלק מהמדינות שהאיגוד בהם גבוהה הפריון (תוצר לנפש) גם מאוד גבוהה.

 

[מחפשת עבודה17]

הגיוני שבטחון ויציבות תעסוקתית יצרו פריון כי זה מגביר את הנאמנות של חלק ניכר מהעובדים לארגון. התיאוריה שלפיה הפחד מפיטורים מגביר מוטיבציה אולי עוזר בטווח הקצר, אבל לאורך זמן הוא שוחק ולכן הופך את הפריון להרבה יותר נמוך (או שהעובדים פשוט נושרים יותר מהר).

 

[מחפשת עבודה17]

אבל מה שכן, מה שקורה פה בארץ מבחינת התאגדות הוא בעייתי. לא פעם בגופים שיש בהם כביכול התארגנות כזו - הארגונים יעדיפו לשכור עובדים חדשים כעובדי קבלן ולא כעובדי חברה כדי למנוע מהם להצטרף להתאגדות (והעובדים המאורגנים לא יתנגדו זה מאפשר להם לשמור על התנאים הטובים שלהם).

בנוסף, עצם העובדה שחלק גדול מהשוק לא מאוגד גורם לשחיקה ביכולת של העובדים המאוגדים לפעול. קח לדוגמא שביתה: אם למשל המורים מכריזים על סכסוך עבודה ומשביתים את הבתי הספר, בחברה מאוגדת רבים יסכימו עם זה כי הם יודעים שאולי עכשיו הם "סובלים" מהשביתה, אבל כשהם יזדקקו ליכולת לשבות המורים יגבו אותם. כיום, אין שום סיבה לעובד הייטק לסבול שביתה של מורים, כי המורים לא יפעלו לטובתם כשיהיה משבר שידרוש מחברות לבצע קיצוצים....

 

[Nuke1985]

בנוסף, עצם העובדה שחלק גדול מהשוק לא מאוגד גורם לשחיקה ביכולת של העובדים המאוגדים לפעול. קח לדוגמא שביתה: אם למשל המורים מכריזים על סכסוך עבודה ומשביתים את הבתי הספר, בחברה מאוגדת רבים יסכימו עם זה כי הם יודעים שאולי עכשיו הם "סובלים" מהשביתה, אבל כשהם יזדקקו ליכולת לשבות המורים יגבו אותם. כיום, אין שום סיבה לעובד הייטק לסבול שביתה של מורים, כי המורים לא יפעלו לטובתם כשיהיה משבר שידרוש מחברות לבצע קיצוצים....

כמו שאני מבין במדינות מערב אירופה זה לא המצב, כל מקום עבודה מחליט לבד אם לשבות או לא לשבות , זה לא כמו בהסתדרות שאירגון מרכזי קובע האם לשבות או לא לשבות, אני חושב שיש גם בארץ איזה אירגון עובדים שפועל בצורה הזאת.