סשן ראשון של עונג וכאב.
יום שני, 12 וחצי בלילה, אחרי חודשיים שאנחנו מדברים, זה קרה.
שנה וחצי בלי לעשות כל מה שנוגע לשליטה, פתחו לי את הרעב.
אבל אני?
אני לא מאזוכיסטית, מפתאום, אני בכלל ונילית, הכי ונילית שיש.
נסענו לים, שנמצא חמש דקות נסיעה מהבית שלי, בשתיקה, כי אני הייתי נבוכה קצת אבל הוא דיבר איתי, כי ראה שאני נבוכה, זה הסשן הראשון אחרי שנה וחצי בלי כאב בכלל וקצת פחדתי.
אני זוכרת שהגענו ואז הוא החנה, אמר לי לצאת ויצאתי במחשבה שאנחנו הולכים לים ואז הלכתי כמה צעדים לכיוון, היה קר ונשמתי את האוויר ואז הוא אמר לי בואי לכאן, הסתובבתי וראיתי אותו עם כרית אדומה קטנה, פותח את הדלת הזזה של האוטו.
"תיכנסי"
נכנסתי, הוא עלה איתי וסגר את הדלת. החלל האחורי היה כמעט ריק והוא הזיז בבעיטה עם הרגל שלו את הדברים.
פחדתי קצת.
הוא שם את הכרית על הרצפה ואמר לי
"על הבירכיים"
ירדתי על הבירכיים, כולי רועדת. התרגשתי והיו לי קצת פרפרים בבטן.
הוא סגר את האור ונהיה חושך.
קראתי לו בשם שלו. "אני פוחדת"
הוא הדליק את האור וסגר אותו שוב. הסתכלתי עליו כשהוא פתח אותו
"משהו לא מסתדר לי"
שוב סגר, שוב הדליק.
"איפה הפלאפון שלך?"
"כאן"
הוא לקח אותו, סגר את האור, הדליק את הפלאפון והיה אור חלש.
זה הספיק.
עדיין הייתי על הברכיים, עם הראש מושפל, נעלי התעמלות על הרגליים שלי, הוא הרים את הפלאפון שלי כדי שהאור יהיה קצת על הפנים שלו והסתכלתי עליו ונבהלתי. הפנים שלו היו מוארות ומפחידות, אבל עם זאת כל כך מושכות... שרציתי.. רציתי לנשק אותו. אבל ידעתי שאנחנו לא בקטע הזה, אלא בקטע לגמרי לגמרי אחר.
נפלתי על הצד ואמרתי לו "די, אתה מפחיד אותי ככה"
הוא גיחך ובאתי אליו שוב. קרוב.
"למה את פה?"
שתקתי. לא יכולתי להסתכל לו בעיניים.
"אמממ.. אממ... אני.. "
"למה את פה, למה באת?"
"כי רציתי סטירה.."
ואז נפלתי הצידה כי הייתי על הברכיים והנעליים היו עליי וזה כאב. אז הורדתי את הנעליים וגם את המשקפיים ושמתי בצד.
הרגשתי חסרת הגנה בלי המשקפיים שלי, אבל סמכתי עליו.
אני זוכרת שהוא ליטף אותי, בפנים, בחזה והסתכלתי עליו והיה לו ריח נעים, הריח שלו מילא את האוטו..
ריח נעים. מגע נעים, הוא לא נגע בי לפני זה אף פעם ולא חשבתי שיהיה לו מגע כזה.
הרגשתי בטוחה.
ואז הוא הוציא לי את הציצי מהגוזיה.
"הפטמות שלך עומדות, קר לך?"
"לא..."
לא רציתי להגיד לו שאני מתרגשת, אבל הוא ידע וחייך.
ואז נגע לי בפטמות. והמגע שלו הרגיש לי טוב.
"מה המילת ביטחון שלך?"
"אדום"
הוא צבט לי קצת בפטמות ואז עוד קצת... ואז עוד יותר חזק ואני נאנחתי.
וכל העולם שלי נעלם לתוך כאב, עונג ודאדי אחד. שמחזיק לי בפטמות עם ריח נעים של גבר.
"רוצה סטירה?"
"כן דאדי"
את רוצה סטירה?
כן, בבקשה.
ואז הוא סטר לי וזה כאב, צרב, אבל המגע היה לי וואוו, שוק, והגבתי בצעקה של שוק-וואוו-פאק.
הוא קם, הסתכל עליי, נושם, מסתובב בחלל הקטן.
*אני ממש אהבתי את ההפסקות האלו, כאילו שהוא חושב מה לעשות איתי, מחזיק אותי על הקצה, מסתכל עליי ונותן לי לטעום מהמתח הזה.. אפעם לא חשבתי שהבנאדם שדיברתי איתו במשך יותר מחודש, יודע לשלוט כל כך טוב, יודע מתי להפסיק, מה לעשות ואיך.*
אני זוכרת שהייתי עדיין על הברכיים, מסתכלת עליו, לא מבינה למה הוא הפסיק.
"אפשר עוד, בבקשה? אפשר עוד סטירה?"
אני זוכרת שהוא חזר אליי, עם ליטופים. לא ידעתי מתי הסטירה עומדת לנחות, הוא ליטף לי את הפנים, באחת מהפעמים הוא השאיר את היד שלו על הלחי שלי ואני עצמתי את העיניים וחייכתי והנחתי את הלחי על היד שלו ונרגעתי.
ואז
ואז סטירה. ועוד אחת ועוד אחת וזה היה כל כך מגרה ואחרי זה עוד סטירה אני פשוט נפלתי הצידה, נאנחת וצועקת מהנאה, לא יכולה להפסיק, הרגשתי שעוד סטירה-שתיים, אני אגמור.
הוא חיכה לי עד שאני אחזור אליו.
אני זוכרת שהוא אמר לי תפתחי את הפה, פתחתי אותו והוא הכניס לי אצבע.
נשכתי אותו.
"את נושכת אותי כלבה? תעזבי"
עזבתי
"תמצצי לי את האצבע"
הוא הכניס לי אותה עד הסוף ומצצתי אותה ולא היה לו טעם טעים ובמקום להמשיך, אמרתי פשוט "אדום" על דבר כזה קטן שהייתי יכולה להמשיך, הרגשתי כמו טירונית, לא חשבתי מה אני עושה בכלל.
"אמרת אדום?"
"כן"
נראה לי שהוא קם ואז אמר לי "אני לא מאמין שאמרת אדום..."
אני לא זוכרת מה אמרתי, אני חושבת ששתקתי ואז הוא התקרב אליי ומשך לי בשיער קצת וקירב את הפנים שלי למכנס מקדימה.
קברתי את הפנים שלי שם והרחתי אותו, התמסטלתי מהריח הנעים שלו למטה.
מזה שעומד לו
מהיד שמחזיקה אותי קרוב קרוב אליו ומהאנחה השקטה שלו.
הוא נתן לי להיות עוד קצת בין הרגליים שלו, לחכך את הפנים שלי שם, להריח אותו כמו כלבה
להנות מהרגע הזה
ואז אני זוכרת שהוא סחב לי בשיער ואמר לי קומי. וקמתי באנחה, הוא העמיד אותי מולו.
ושיחק לי בפטמות, צבט אותן ושאל אותי
"מה אני בשבילך?"
"דאדי"
"מה את בשבילי?"
"כלבה רזרבית.."
"נכון"
ואז הוא משך לי את הפטמות חזק כל כך ומחץ לי אותן, נאנחתי, זה כאב והיה טוב כל כך.
מה שהיה לי עוד יותר טוב, זה שהסתכלתי על הפנים שלו וממש אהבתי את מה שראיתי. הוא כל כך נהנה להכאיב לי, העיניים שלו קצת התגלגלו לאחור והוא נאנח
"פאק"
ואז הוא הפסיק בבת אחת ואני צעקתי מכאב, שניה אחרי זה הוא נתן לי סטירה לחזה, סטירה אחרי סטירה ואני כולי רעדתי. ואז תוך כדי סטירה ללחי ואני איבדתי שיווי משקל והחזקתי אותו בזרוע, הרגשתי שרירים שעובדים בזמן שהוא מעיף לי סטירות. התרכזתי בשרירים שלו, בו, בסטירות שהוא מעיף לי.
ואז הוא נגע לי למטה. הייתי עם הג`ינס אבל הרגשתי את המגע שלו טוב.
הוא אמר משהו, אבל אני לא זוכרת מה, לא שמעתי אותו, הייתי עסוקה במגע שלו.
אני זוכרת שהוא הצמיד אותי ל"קיר" של המכונית. נגע לי בתחת וניצמד אליי, אחז לי בג`ינס ושאל אותי
"את סומכת עליי?"
"כן"
אני באמת סמכתי עליו וזה היה לי נעים.
ואז הוא הוריד לי את הג`ינס והרגשתי חשופה מולו, כמו שהוא אמר לי בשיחות שלנו, הכי חשופה שיש, הכי שלו באותו רגע.
הוא העביר ליטוף על התחת שלי, הצמיד את התחתונים שלי לתחת, כמו חוטיני ואז בעט בי עם הרגל
נהמתי כי לא אהבתי את זה, אבל גם זה, משום מה, היה לי נעים.
ואז ספנק שמאוד צרב לי, הייתי בשקט.
ספנק שני
בספנק השלישי כבר היה לי ממש טוב ונאנחתי.
"זה כמו פעם?"
לא" ובמוח שלי חשבתי - זה אפילו לא דומה לפעם.
"תבליטי את התחת שלך"
ואז ספנקים חזקים ברצף וכל מה שיכולתי לעשות באותו רגע זה לעצום עיניים ולחייך מהעונג והכאב הזה... שהייתי נותנת הכל כדי שהוא יחטיף לי עוד קצת. שזה לעולם לא יגמר.
ואז הוא הפסיק ונצמד אליי מאחור, נראה לי שהוא החזיק במותניים והתחכך בי, עמד לו.
המילה הזאת שאני כל כך אוהבת יצאה לו מהפה "פאק"
הוא העלה לי את המכנסיים בחזרה ואז אני כבר לא זוכרת מה קרה.
אני חושבת שביקשתי ממנו עוד סטירה, רק עוד אחת ודי.
אבל הוא אמר לי "זהו, סיימנו"
ירדתי על הבירכיים, לא חשבתי מה אני עושה בכלל וחיכיתי לו ככה, הוא כבר ירד מהאוטו ואמר לי
"אני נועל אותך כאן, קומי"
הוא סגר את הדלת והיה חושך, אמרתי לעצמי "אוף"
רק הפלאפון שלי נשאר ער ואז הוא פתח את הדלת והסתכל עליי שמה לעצמי נעליים, מחזירה את המשקפיים למקום על האף כדי שהעולם יהיה לי מוגן.
יום שני, 12 וחצי בלילה, אחרי חודשיים שאנחנו מדברים, זה קרה.
שנה וחצי בלי לעשות כל מה שנוגע לשליטה, פתחו לי את הרעב.
אבל אני?
אני לא מאזוכיסטית, מפתאום, אני בכלל ונילית, הכי ונילית שיש.
נסענו לים, שנמצא חמש דקות נסיעה מהבית שלי, בשתיקה, כי אני הייתי נבוכה קצת אבל הוא דיבר איתי, כי ראה שאני נבוכה, זה הסשן הראשון אחרי שנה וחצי בלי כאב בכלל וקצת פחדתי.
אני זוכרת שהגענו ואז הוא החנה, אמר לי לצאת ויצאתי במחשבה שאנחנו הולכים לים ואז הלכתי כמה צעדים לכיוון, היה קר ונשמתי את האוויר ואז הוא אמר לי בואי לכאן, הסתובבתי וראיתי אותו עם כרית אדומה קטנה, פותח את הדלת הזזה של האוטו.
"תיכנסי"
נכנסתי, הוא עלה איתי וסגר את הדלת. החלל האחורי היה כמעט ריק והוא הזיז בבעיטה עם הרגל שלו את הדברים.
פחדתי קצת.
הוא שם את הכרית על הרצפה ואמר לי
"על הבירכיים"
ירדתי על הבירכיים, כולי רועדת. התרגשתי והיו לי קצת פרפרים בבטן.
הוא סגר את האור ונהיה חושך.
קראתי לו בשם שלו. "אני פוחדת"
הוא הדליק את האור וסגר אותו שוב. הסתכלתי עליו כשהוא פתח אותו
"משהו לא מסתדר לי"
שוב סגר, שוב הדליק.
"איפה הפלאפון שלך?"
"כאן"
הוא לקח אותו, סגר את האור, הדליק את הפלאפון והיה אור חלש.
זה הספיק.
עדיין הייתי על הברכיים, עם הראש מושפל, נעלי התעמלות על הרגליים שלי, הוא הרים את הפלאפון שלי כדי שהאור יהיה קצת על הפנים שלו והסתכלתי עליו ונבהלתי. הפנים שלו היו מוארות ומפחידות, אבל עם זאת כל כך מושכות... שרציתי.. רציתי לנשק אותו. אבל ידעתי שאנחנו לא בקטע הזה, אלא בקטע לגמרי לגמרי אחר.
נפלתי על הצד ואמרתי לו "די, אתה מפחיד אותי ככה"
הוא גיחך ובאתי אליו שוב. קרוב.
"למה את פה?"
שתקתי. לא יכולתי להסתכל לו בעיניים.
"אמממ.. אממ... אני.. "
"למה את פה, למה באת?"
"כי רציתי סטירה.."
ואז נפלתי הצידה כי הייתי על הברכיים והנעליים היו עליי וזה כאב. אז הורדתי את הנעליים וגם את המשקפיים ושמתי בצד.
הרגשתי חסרת הגנה בלי המשקפיים שלי, אבל סמכתי עליו.
אני זוכרת שהוא ליטף אותי, בפנים, בחזה והסתכלתי עליו והיה לו ריח נעים, הריח שלו מילא את האוטו..
ריח נעים. מגע נעים, הוא לא נגע בי לפני זה אף פעם ולא חשבתי שיהיה לו מגע כזה.
הרגשתי בטוחה.
ואז הוא הוציא לי את הציצי מהגוזיה.
"הפטמות שלך עומדות, קר לך?"
"לא..."
לא רציתי להגיד לו שאני מתרגשת, אבל הוא ידע וחייך.
ואז נגע לי בפטמות. והמגע שלו הרגיש לי טוב.
"מה המילת ביטחון שלך?"
"אדום"
הוא צבט לי קצת בפטמות ואז עוד קצת... ואז עוד יותר חזק ואני נאנחתי.
וכל העולם שלי נעלם לתוך כאב, עונג ודאדי אחד. שמחזיק לי בפטמות עם ריח נעים של גבר.
"רוצה סטירה?"
"כן דאדי"
את רוצה סטירה?
כן, בבקשה.
ואז הוא סטר לי וזה כאב, צרב, אבל המגע היה לי וואוו, שוק, והגבתי בצעקה של שוק-וואוו-פאק.
הוא קם, הסתכל עליי, נושם, מסתובב בחלל הקטן.
*אני ממש אהבתי את ההפסקות האלו, כאילו שהוא חושב מה לעשות איתי, מחזיק אותי על הקצה, מסתכל עליי ונותן לי לטעום מהמתח הזה.. אפעם לא חשבתי שהבנאדם שדיברתי איתו במשך יותר מחודש, יודע לשלוט כל כך טוב, יודע מתי להפסיק, מה לעשות ואיך.*
אני זוכרת שהייתי עדיין על הברכיים, מסתכלת עליו, לא מבינה למה הוא הפסיק.
"אפשר עוד, בבקשה? אפשר עוד סטירה?"
אני זוכרת שהוא חזר אליי, עם ליטופים. לא ידעתי מתי הסטירה עומדת לנחות, הוא ליטף לי את הפנים, באחת מהפעמים הוא השאיר את היד שלו על הלחי שלי ואני עצמתי את העיניים וחייכתי והנחתי את הלחי על היד שלו ונרגעתי.
ואז
ואז סטירה. ועוד אחת ועוד אחת וזה היה כל כך מגרה ואחרי זה עוד סטירה אני פשוט נפלתי הצידה, נאנחת וצועקת מהנאה, לא יכולה להפסיק, הרגשתי שעוד סטירה-שתיים, אני אגמור.
הוא חיכה לי עד שאני אחזור אליו.
אני זוכרת שהוא אמר לי תפתחי את הפה, פתחתי אותו והוא הכניס לי אצבע.
נשכתי אותו.
"את נושכת אותי כלבה? תעזבי"
עזבתי
"תמצצי לי את האצבע"
הוא הכניס לי אותה עד הסוף ומצצתי אותה ולא היה לו טעם טעים ובמקום להמשיך, אמרתי פשוט "אדום" על דבר כזה קטן שהייתי יכולה להמשיך, הרגשתי כמו טירונית, לא חשבתי מה אני עושה בכלל.
"אמרת אדום?"
"כן"
נראה לי שהוא קם ואז אמר לי "אני לא מאמין שאמרת אדום..."
אני לא זוכרת מה אמרתי, אני חושבת ששתקתי ואז הוא התקרב אליי ומשך לי בשיער קצת וקירב את הפנים שלי למכנס מקדימה.
קברתי את הפנים שלי שם והרחתי אותו, התמסטלתי מהריח הנעים שלו למטה.
מזה שעומד לו
מהיד שמחזיקה אותי קרוב קרוב אליו ומהאנחה השקטה שלו.
הוא נתן לי להיות עוד קצת בין הרגליים שלו, לחכך את הפנים שלי שם, להריח אותו כמו כלבה
להנות מהרגע הזה
ואז אני זוכרת שהוא סחב לי בשיער ואמר לי קומי. וקמתי באנחה, הוא העמיד אותי מולו.
ושיחק לי בפטמות, צבט אותן ושאל אותי
"מה אני בשבילך?"
"דאדי"
"מה את בשבילי?"
"כלבה רזרבית.."
"נכון"
ואז הוא משך לי את הפטמות חזק כל כך ומחץ לי אותן, נאנחתי, זה כאב והיה טוב כל כך.
מה שהיה לי עוד יותר טוב, זה שהסתכלתי על הפנים שלו וממש אהבתי את מה שראיתי. הוא כל כך נהנה להכאיב לי, העיניים שלו קצת התגלגלו לאחור והוא נאנח
"פאק"
ואז הוא הפסיק בבת אחת ואני צעקתי מכאב, שניה אחרי זה הוא נתן לי סטירה לחזה, סטירה אחרי סטירה ואני כולי רעדתי. ואז תוך כדי סטירה ללחי ואני איבדתי שיווי משקל והחזקתי אותו בזרוע, הרגשתי שרירים שעובדים בזמן שהוא מעיף לי סטירות. התרכזתי בשרירים שלו, בו, בסטירות שהוא מעיף לי.
ואז הוא נגע לי למטה. הייתי עם הג`ינס אבל הרגשתי את המגע שלו טוב.
הוא אמר משהו, אבל אני לא זוכרת מה, לא שמעתי אותו, הייתי עסוקה במגע שלו.
אני זוכרת שהוא הצמיד אותי ל"קיר" של המכונית. נגע לי בתחת וניצמד אליי, אחז לי בג`ינס ושאל אותי
"את סומכת עליי?"
"כן"
אני באמת סמכתי עליו וזה היה לי נעים.
ואז הוא הוריד לי את הג`ינס והרגשתי חשופה מולו, כמו שהוא אמר לי בשיחות שלנו, הכי חשופה שיש, הכי שלו באותו רגע.
הוא העביר ליטוף על התחת שלי, הצמיד את התחתונים שלי לתחת, כמו חוטיני ואז בעט בי עם הרגל
נהמתי כי לא אהבתי את זה, אבל גם זה, משום מה, היה לי נעים.
ואז ספנק שמאוד צרב לי, הייתי בשקט.
ספנק שני
בספנק השלישי כבר היה לי ממש טוב ונאנחתי.
"זה כמו פעם?"
לא" ובמוח שלי חשבתי - זה אפילו לא דומה לפעם.
"תבליטי את התחת שלך"
ואז ספנקים חזקים ברצף וכל מה שיכולתי לעשות באותו רגע זה לעצום עיניים ולחייך מהעונג והכאב הזה... שהייתי נותנת הכל כדי שהוא יחטיף לי עוד קצת. שזה לעולם לא יגמר.
ואז הוא הפסיק ונצמד אליי מאחור, נראה לי שהוא החזיק במותניים והתחכך בי, עמד לו.
המילה הזאת שאני כל כך אוהבת יצאה לו מהפה "פאק"
הוא העלה לי את המכנסיים בחזרה ואז אני כבר לא זוכרת מה קרה.
אני חושבת שביקשתי ממנו עוד סטירה, רק עוד אחת ודי.
אבל הוא אמר לי "זהו, סיימנו"
ירדתי על הבירכיים, לא חשבתי מה אני עושה בכלל וחיכיתי לו ככה, הוא כבר ירד מהאוטו ואמר לי
"אני נועל אותך כאן, קומי"
הוא סגר את הדלת והיה חושך, אמרתי לעצמי "אוף"
רק הפלאפון שלי נשאר ער ואז הוא פתח את הדלת והסתכל עליי שמה לעצמי נעליים, מחזירה את המשקפיים למקום על האף כדי שהעולם יהיה לי מוגן.
