---->
מצד אחד זה די פשוט ומצד שני... די מסובך, כתלות עד כמה רוצים לחפור. ברמה המערכתית - מה קורה כשלחץ הדם יורד? הדופק עולה. אם כך רק הגיוני שכשלחץ הדם עולה, הדופק ירד. ועכשיו לפירוט: תהליך הויסות הפנימי בגוף מבוצע, בין היתר, על ידי מערכת העצבים האוטונומית על שתי שלוחותיה - המערכת האדרנרגית (סימפטטית) והמערכת הכולינרגית (פארא-סימפטטית). בנוסף נוטלים חלק במשחק מדיאטורים (חומרים כימיים) רבים נוספים כמו, לדוגמא, רנין, אנגיוטנסין ואלדוסטרון. לצורך ההפשטה אתייחס רק למע' העצבים האוטונומית בדיון זה. המע' האדרנרגית משפיעה הן על הלב עצמו (האצת קצב הלב ועוצמת ההתכווצות) והן על כלי הדם (כיווץ כלי דם). המע' הכולינרגית אינה מעצבבת את כלי הדם והשפעתה על הלב הינה האטה והפחתת עוצמת ההתכווצות. במצב של איסכמייה מוחית פועלים מספר מנגנונים המיועדים להגברת הפרפוזייה (זילוח) למוח, וביניהם העלאת לחץ הדם המערכתי. עלייה בלחץ הדם גורמת להפעלת חיישנים מיוחדים הממוקמים בנק' הפיצול של הקרוטיס (אותם חיישנים שגורמים להאצת קצב הלב במקרה של נפילה בלחץ הדם). הפעם החיישנים פועלים הפוך ומפעילים גירוי כולינרגי (וגאלי לצורך העניין) המאט את קצב הלב. כפי שקורה במקרים רבים של ירידה בלחץ הדם הפיצוי הנ"ל אינו מוחלט והעלייה בלחץ הדם ממשיכה, הן מכיוון שהמע' הכולינרגית אינה משפיעה על טונוס כלי הדם והן מכיוון שבזמן הפעלת המע' הנ"ל (הכולינרגית-וגאלית-פאראסימפטטית) המע' האדרנרגית ממשיכה לפעול ולהעלות את לחץ הדם שכן אחרת האדם ימות.
