סתם אפרוק את דעותי על חיי
תמיד בתקופה זו עולה במוחי הכמיהה ,הרצון והעצב שבתוכי על היותי לבד אך משום מה כאסתכל סביבי אראה רק אנשים החיים בבועת משל עצמם ,המראים את דאגתם רק כשהם צריכים משהו ואני כשאסתכל בעיני אנשים אראה רק בדידות ולא אראה חום מאף אחד. נכון אני מחפש חום מאנשים זרים .פורום זה גם מהווה פוך חם בלילות קרירים אך זה לא צריך להיות ככה. הנני רוצה להרגיש את החום מבפנים.
ולגבי זוגיות ,זה אולי מטרה מיני רבות אך הדרך האניתית היא לקבל או לשנות את מי שאני,מדי פעם מועדים לבאר קטנה וכך זה גם עכשיו אך הנר הקט יחמם שוב בהמשך המסע אל האור.
ומי שנכבה אורו ידלק שוב מנרי הקט כי רק אתן חום וארצה רק קריצה קטנה של שמחה .
אסתכל בחלון ואראה נרות קטנטנים ,תמימים ומלאי שמחת חיים, ארצה להיות שם שוב בנקודות הזמן הנצחיות שבו ארגיש כמו עפיפון הנכנס לתוך חלוםואיננו יוצא ממנו.
והשעה כבר מאוחרת האור נחלש ונפשי מותשת. מחר יום חדש אני אומר רך הוא כמו שהיה לפני שבוע ושבועיים, מטרתי עדיין איננה מושגת ,חלומי כחיי אומן ידוע שהתחיל הכול אך לא סיים כלום ובדרכו גילה הכול .
קבור במחברות הציור וההמצאה ,עתידנו הקט והאלים ובכול דף שאבחר אראה עתיד נוסף.
ולפעמים רואה אני את הפורום כעוד משהו סתמי כאנשים ההולכים ברחוב ללא שם וללא ידיעה מיהו האחר.
אולי אגלה את שמה של הבחורה העוברת ברחוב בכול יום בשעה זו אך ככול הנראה רק אדע שהיא לובשת משקפי שמש ביום גשום זה
תמיד בתקופה זו עולה במוחי הכמיהה ,הרצון והעצב שבתוכי על היותי לבד אך משום מה כאסתכל סביבי אראה רק אנשים החיים בבועת משל עצמם ,המראים את דאגתם רק כשהם צריכים משהו ואני כשאסתכל בעיני אנשים אראה רק בדידות ולא אראה חום מאף אחד. נכון אני מחפש חום מאנשים זרים .פורום זה גם מהווה פוך חם בלילות קרירים אך זה לא צריך להיות ככה. הנני רוצה להרגיש את החום מבפנים.
ולגבי זוגיות ,זה אולי מטרה מיני רבות אך הדרך האניתית היא לקבל או לשנות את מי שאני,מדי פעם מועדים לבאר קטנה וכך זה גם עכשיו אך הנר הקט יחמם שוב בהמשך המסע אל האור.
ומי שנכבה אורו ידלק שוב מנרי הקט כי רק אתן חום וארצה רק קריצה קטנה של שמחה .
אסתכל בחלון ואראה נרות קטנטנים ,תמימים ומלאי שמחת חיים, ארצה להיות שם שוב בנקודות הזמן הנצחיות שבו ארגיש כמו עפיפון הנכנס לתוך חלוםואיננו יוצא ממנו.
והשעה כבר מאוחרת האור נחלש ונפשי מותשת. מחר יום חדש אני אומר רך הוא כמו שהיה לפני שבוע ושבועיים, מטרתי עדיין איננה מושגת ,חלומי כחיי אומן ידוע שהתחיל הכול אך לא סיים כלום ובדרכו גילה הכול .
קבור במחברות הציור וההמצאה ,עתידנו הקט והאלים ובכול דף שאבחר אראה עתיד נוסף.
ולפעמים רואה אני את הפורום כעוד משהו סתמי כאנשים ההולכים ברחוב ללא שם וללא ידיעה מיהו האחר.
אולי אגלה את שמה של הבחורה העוברת ברחוב בכול יום בשעה זו אך ככול הנראה רק אדע שהיא לובשת משקפי שמש ביום גשום זה