סתם בא לי לפרוק

[שושן בשם אחר]

סתם בא לי לפרוק

אמא שלי מאוד נהנית להקניט אותי על זה שהעקרונות החינוכיים (הקשוחים, יש לומר) שלנו "עפו מהחלון" בילדה השלישית. זה כאילו חמוד כזה, שעם הגדולים הקפדתם שאוי ואבוי לא יראו יותר מחצי שעה טלויזיה ואוכלים רק בישיבה ליד שולחן וחס וחלילה שהילד לא יאסוף אחריו צעצועים וכל מיני כאלה, והנה לקטנה אתם מרשים הכול. הבעיה שהקטנה מיוחדת, והלוואי שהייתי יכולה לדרוש ממנה את אותם דברים שדרשתי מהאחים שלה, אבל זה פשוט לא מעשי. אז כן, אנחנו מרשים לה המון דברים שלא הרשנו להם, אבל זה לא באמת מבחירה וזה מבאס אותנו כל כך...
והיא לא מבינה וגם לא תבין. אוף. זהו, פרקתי.

 

[אנה חדשה]

מבינה אותך

אצלי אמא טוענת שהילד מתנהג ככה לא בגלל האוטיזם אלא כי אנחנו מוותרים לו במקום להתעקש.
אגב, בלי קשר למיוחדות, כל ילד שנוסף למשפחה גורם לויתור על איזשהו עיקרון. אצלי שני הגדולים לא ידעו שקיימת אופציה לישון אצלינו. עם השלישי נאלצנו לוותר על העיקרון כדי לשמור על השפיות. עם הרביעי אפילו לא חשבנו לנסות לא להכניס אותו אלינו למיטה.