סתם ב אלי לרשום...

[tamaroosha]

סתם ב אלי לרשום...

שזה עצוב שאין יותר תמימות בעולם הזה הכל צפוי ומתוכנן והכל בנוי על יופי וכסף וזה מה שמביא כוח לאנשים לא שום דבר אחר... ואין לי משוג איך אני הולכתלשרוד את זה ולהבין אתזה כי קשה לצאת מהבועה שיש אהבה בעולם ויש עוד אנשים טובים כי כל אדם טוב שהכרתי תמיד הייתה לו תכונה של אנוכיות ואגואיסטיות, אז אין יותר אנשים טובים? איך אפשר להתאהב בכלל??? אני מחפשת את הקסם הזה שיש באהבה ולא נראה לי שאי פעם יהיה לי אותו ואני אמצא אותו. לא נראה לי שיש כזהדבר..הנפיצו אותו! הוא מעולם לא היה אז מה יש בין בני זוג... סתם רצון להעביר תזמן אחד עם השני,? סקס? בשביל זה צריך לחיות ? כדי שאף פעם לא נישאר לבד? אז עדיף כבר להיותלבד ולא יודעת מה.. לעשות כסף ולטייל בחול כל הזמן ופשוט להינות מהחיים. באמת מערכת יחסים היא משהו צבוע כזה רק מתוך אינטרס שלא נהיה לבד..? שנוכל להגיד לחברות "לי יש חבר"..? הכל מאוד בנאלי!! כל פגידה ראשונה בין בני זוג נשאלת השאלה מה הקשר הכי רציני כמה חברים היו לך? הוז פאקינג קאר??? אתה רוצה להיות עם מישהי בגלל מס החברים שהיו לה או בגלל שהיא ממש מיוחדת ושהיא מצחיקה וחכמה? למה תמיד אנשים רוצים להיות בסביבת הנורמליות . כי זהלא נורמלי להיות עם מישהי שהיא לא מספיק יפה או כוסית או עם כסף..?(אגב אל תחשבו שאני איזה מפלצת מכוערת ובגלל זה אני רושמת את מה שאני רושמת אני פשוט רוצה קצת להתפרק על העולם הזוועתי הזה ...) המחשבה הזאת על העולם קצת קשה.. יש מצב שאני לא מאמינה באהבה.... וזה עצוב.. אולי בגלל כל מה שבעברתי התגבשה לי המחשבה הזאת.. אני מקווה שאצלכם זה לא ככה ואתם מאמינים בחיה הזאת... (וגם אם נשארתם לקרוא את כל זה אז ח"ח ממני .. סתם אחת שמאוכזבת...

 

[reedgreenwhait]

אוף נו

למה להעליב מפלצות מכוערות? מה אין לנו רגשות? אהבה...משהו כזה קיים, זה בדוק ולא מומלץ.

 

[להבה ירוקה]

ברוכה הבאה ../images/Emo20.gif

וואו, כמה החלטות כואבות ונוקבות בבת אחת. את ככה בד"כ? אני מתכוונת לעניין קביעת העמדה הכ"כ נחרצת, ללא גמישות ימינה ושמאלה.

 

[ניאו30]

סתם בא לי להגיב...

מדהים כמה דומות המחשבות שלנו(ווואו כמה דברים שאמרת הם גם מחשבות שלי בדיוק!) ויחד עם זאת כמה שונה המסקנה שעולה מהן. המחשבה על העולם היא גם די קשה אצלי,אבל לא חושב שלעולם אני אוכל שלא להאמין באהבה.אולי בגלל שהיא לעולם לא היתה לי במלואה אז לא "הספקתי" להתאכזב ממנה,אבל אני באמת חושב שלא חשוב מה שיקרה,להאמין בה אני תמיד אמשיך.

 

[אופירA]

משום מה הרגשתי אותך -

ותגידי לי איך נשמע לך מה שאני חושבת: הקסם הזה - זה מקום של אמת. לא ניצוצות באוויר - אלא אמת. התבוננת פעם על יחסים בין שני אנשים שאינם מבריקים בחיצוניותם או בתכונותיהם, סתם שני אנשים פשוטים ומרוצים? הם חיים זה עם זה בנחת, בשלום פנימי, בשלווה. הם לא מחפשים את הניצוצות. הם לא צריכים אותם. אם יש קשיים - הם מתמודדים בסבלנות, לא מתמוטטים. התאהבות כזאת היא לא על בסיס של להרשים. כי הלהרשים מבוסס על שקר, על הזיוף שלא מוצא חן בעינייך. התאהבות כזו היא שקולה, מבוססת על תבונה וניפוי העיקר מהטפל, והרגשות מתפתחים לאט. מבטיחה לך: ה"לבד" של לעשות כסף ולטייל בחו"ל הוא ממש לא ליהנות מהחיים... לבד זה רק אופציה בדיעבד, לא אלטרנטיבה לכתחילה! הייתי מציעה לך לעבור תהליך פנימי, שיכשיר אותך להיות האדם שעונה בשלווה לכל שואל: אין לי חבר / כמעט לא היה לי קשר רציני / לא היה לי עדיין חבר. להיות האדם ששלם עם מה שהוא ולא רואה בכל דבר חיסרון. האדם שמקבל את החסרונות שיש, יודע למה לקרוא חיסרון ולמה לא. יודע לא להיות מושפע עד עמקי נשמתו מהחברה, ולהיות מחובר למה שהוא רוצה באמת ולמה שהוא מגדיר בעצמו באמת. האדם שכיף לו עם עצמו, מתוך עצמו, ונחמד לו עם זולתו. האדם שלא חייב להיות מצחיקה וחכמה כדי למצוא חן, אלא להיות מה שהוא עצמו (כמובן אם הוא מצחיקה וחכמה במהותו זה בסדר גמור...). האדם שמרגיש רצון להתעניין בזולתו ולהכיל אותו, ולא מרגיש חסר ומתעניין מה ייתן לו אישור מזולתו. הצעה: תפסיקי לראות טלוויזיה. זה משפיע על החשיבה בכיוון שמטריף אותך. עשיתי זאת בגיל 25, וזה ניקה לי את הראש. אהבה זה תמיד מתוך עצמך, וזה זורם לזולתך וממנו. בלי אהבה מתוך עצמך זה אף פעם לא יהיה זה.

 

[להבה ירוקה]

לבד זו אופציה בדיעבד

לא אלטרנטיבה. אוחחח, איזה משפט חשוב.

אופירA, כיף לקרוא אותך שוב.

 

[אופירA]

את עושה לי טוב בלב.

תקווי בשבילי שלא אצטרך לכתוב בפורומים. אני כבר לא כועסת על עצמי שאני כותבת, וכבר לא זקוקה כל כך לאישורים מהפורומים. אבל עצוב לי שאין לי מה לעשות, ובגלל זה אני נכנסת לפורומים. וגם נורא רעבה לאישור - בעיקר בגלל הריקנות וה"אין לי מה לעשות, כי אין לי חשק לעשות כלום". החלטתי להירשם לספריה. נראה מה יקרה מזה. מגיע לי להעביר את הזמן בחוויה טובה, גם בתקופה שהכוחות עוזבים אותי.

 

[E D G Y]

תענוג לקרוא אותך, גם כשאת בתקופה

קשה, את עדיין עוזרת לאחרים בתובנות שלך. מקווה שהרגשתך תשתפר בקרוב

 

[להבה ירוקה]

מאחלת לך הרבה הרבה עיסוקים ועניין

אתמול למדתי משהו על פירגון עצמי. על האפשרות לפנק את עצמנו במשהו. ומה זה פינוק? זה משהו שאתה מעניק לעצמך, ברגע שאתה לא צריך כלום, ברגע שאין לו נסיבות שצריכות ניחום (רגשי, או פיזי). אלא פשוט - רצון שהתעורר. וזה מתקשר אצלי למה שכתבת על הכתיבה בפורומים. במיוחד אחרי שאת מציינת שאת לא זקוקה לאישור משום מקום כזה.

 

[להבה ירוקה]

אה, ו -

אשמח לעזור, בכל תקופה קשה. את מוזמנת לספר מה קורה. אולי נעשה סיעור מוחין ביחד ותצברי כוחות מחודשים.

 

[BellA עלמה]

או כמה שאני מבינה אותך../images/Emo24.gif

גם לי הייתה תקופה כזו תנסי למצוא לך עיסוקים מחוץ לוירטואלי. למשל התנדבות? תרשמי לאיזה מועדון דברים שיעסיקו אותך ויעשו לך טוב על הלב

 

[אופירA]

היום נרשמתי לספריה!

עיסוק הכי מתאים למצב בו המצב הנפשי מתנייד בקיצוניות, ואי אפשר להתחייב לפעילות שגרתית שלוקחת כוחות. עבודה והביתה, עבודה והביתה (ואלף פעמים תודה שבעבודה זה בסדר!), אז לפחות נעשה דברים נעימים בבית - לקרוא ספר!!! הבעיה בדיכאון ששום דבר לא מעניין אותי. אז החוג לא יעזור. כל השנה הייתי בקבוצה לציור. זהו, הפסקתי. לא יכולה לסחוב בלי כוח בלי שזה נותן לי כלום, וגם הגעתי לרגרסיות שלא מצאו חן בעיני. אבל אני אנסה קבוצה אחרת (אולי מחר), כדי להיות לפחות במצב של ניסיון, ולא להסכים לשקוע. יש כ"כ הרבה דברים שאני מעוניינת לעשות, אבל אין לי טיפת חשק, ואם אני מתחייבת זה לא עוזר וגם גורם לצרות. אז זהו, עמדתי ב"מחוייבותי" היומית לאינטרנט, וכעת - לקרוא ספר!!!

 

[BellA עלמה]

כל הכבוד

אני גם בדעה שהתנדבות או חוג גם יכול להחזיר איזון. האם את מטופלת?

 

[אופירA]

אצל הפסיכולוגית המדהימה שלי

שלהבה שמעה עליה כבר המון... אני הולכת אליה עכשיו פעמיים בשבוע. ניסיתי במשך שנים את כל התרופות שיש בפסיכיאטריה (לא מגזימה!) - אף אחת לא עזרה, ורובן דרדרו אותי לעבר פי פחת. ההמלצה הרפואית האחראית שקיבלתי: תתמודדי בלי טיפול תרופתי. פסיכותרפיה, לשמור על איזון ולהתאים את קצב החיים. (אבל קשה לשמור על איזון כשהבוס לשעבר זרק אותי בצורה משפילה באופן קיצוני, יהודי יקר וחשוב שנתתי בו אמון פוגע בי רק בגלל "החטא" שאני סובלת מדיכאון, ואיש בבניין המשותף אינו מטפל בתיקוני הקונסטרוקציה במשך שנים, מה שגורם לחלודה בברזול הפנימי להתפשט כמו צרעת ולסכן את רכושי עלי אדמות!)

 

[BellA עלמה]

מה אם

טיפולים אלטרנטיבי? את מכירה את אירגון בנפשנו? אולי להם יש מה להציע?

 

[אופירA]

אלטרנטיבי חלש מידי לבעיות עמוקות

המטפלים האלטרנטיביים המצפוניים מודים בכך מפורשות. שפכתי כסף גם על פרחי באך, גם על טבעוני, גם על ביו-אנרגיה, דיקור, ואפילו על איזה טיפול מיוחד חדש בכף היד "בדוק נגד דיכאון". לא התחיל לעזור. קראתי את האתר של בנפשנו. מה שרלוונטי בו זה הקורסים של "מצרכנים לנותני שירות", שמכשירים מתמודדים עם בעיות נפשיות לעבוד בתמיכה ובטיפול בשיקום בריה"נ. התחום הטיפולי לא ממש מעניין ומתאים לי, וגם המגע האינטנסיבי עם בריה"נ והזיקה לנושא לוקחים דווקא לרגרסיה, לא להתקדמות בחיבור לחיים. יש לי פוטנציאל גבוה לחיים נורמליים לחלוטין, ואני הולכת לממש אותו (גם אם אעסוק בכך כל חיי)!

 

[BellA עלמה]

הומיופאטיה?

אני דווקה מכירה מישהי עם מאניה דפרסיה שנעזרה בזה.

 

[אופירA]

פרחי באך = הומיאופתיה

 

[BellA עלמה]

לא רק

 

[נסיכת אהבה]

ברוכה הבאה ../images/Emo24.gif

ב-21 וקצת שנותיי הספקתי להיפגע אינספור פעמים בכל מה שקשור לאהבה ותאמיני לי אט אט איבדתי כל רצון להרגיש מה זאת אהבה, במיוחד שלא ממש היה לי מודל זוגיות טוב בבית. אבל הנה הייתי בסופו של דבר סבלנית, הפסקתי להפוך את החיפוש אחר האהבה לעיקר בחיי ומצאתי בחור בהחלט מדהים, לא יודעת מה יניב המחר ואם נהיה ביחד לעד, אבל יודעת שטוב לי ולא רק בגללו, אלא בגלל ההבנה שגם אם אין אהבה יש לי הרבה דברים בעולם להודות עליהם ולהיות מאושרת בגללם. אני לא יודעת מה עבר עלייך, אבל נשמע שנפגעת המון, העצה הכי טובה שאוכל לתת לך היא פשוט להבין שלא כולם מנייאקים ויש כאלה שבאמת מחפשים אהבה מכל הלב ושהם באמת אחלה אנשים ומדהימים אז תנסי להבין שאם פגעו בך כמה בעבר, לא אומר שהבאים אח"כ יפגעו בך גם. יש סיכוי של 50 אחוז לכל צד שזה יקרה. מאחלת לך תמיד לשמור על אופטימיות. פה בשבילך תמיד- בפורום או במסרים