"סתם זר פחים"
הלכתי ככה שקועה במחשבות,מביטה על חלונות הראוה בעיניים חולמניות משהוא. הרגליים כאילו צעדו מאליהן בין מאות האנשים בבואנוס איירס של אחרי הצהריים. פתאום זה קרה! משהוא משך את תשומת ליבי והעלה לי חיוך ענק על השפתיים. זה היה זר. זר אחד מיני רבים שעמד על הדוכן בפינת הרחוב. זר פרחים מדהים בעדינותו הפראית! הבטתי בו,הם היו שם זוגות זוגות. ורודים, תכולים, צהובים ולבנים, השתלבו בטרוף עם המחשבות והזיכרונות שלי. הושטתי את ידי לקחת אותו עת התמונות רצות לי מהלב למוח ובחזרה.... חודשים של צפיות לעתיד ורוד של יחד מלאים בתיקוות לבנין יציב, מלא בחום שמחה והדדיות לעולם! שבועות של שמש מבטיחה וחיוכים של זוג אוהב, צהובים ממגע ועיניים מלטפות מלאים מתיקות של ויכוחים אויליים ו"ברוגז" מכובס. ימים של המתנה לשמיעת דפיקות הלב למראה שמיכות תכלת ופרפרים על עריסה. צחוק של ילדים, תשישות מבלגן וצפיה ליום מחר עם שלושת המתוקים השובבים שלנו. ורגעים של תדהמה! של דממה! של חור עמוק בלב! של הליכה שפופה והמון כאב שהונצחו במצבה כפולה,לבנה,דמומה! היד שלי חזרה לימקומה, הזר הזה טעון מידי עבורי! גופי התחיל לשדר אותות מצוקה וסחרחורת מהירה התחילה לאסוף אותי לזרועותיה. ואז פתאום שמתי לב גם אליו, צץ לו מבין לפרחים הצבעוניים. גבעול כהה,2 עלים ירוקים רעננים מחוברים אליו בחינניות וניצן קטן מנסה להבקיע את קודקודו. החיוך עלה עכשיו מבעד לדמעות.... לקחתי את הזר. בבית הכנסתי אותו לאגרטל מזכוכית והצבתי אותו בחדר המישחקים של שני הקטנטנים מקור נחמתי. על השולחן בו מוצבת ערכת המחשב שקנה לי אהובי ז"ל ליום הולדת. ממש בסמיכות למשחקי הפאזל החביבים על בני בכורי שהלך לו באותו בו קנינו אותם. ליד המסך והמיקלדת שהכירו לי את הניצן שמתחיל בעדינות להישתלב בחיי... איך אמרתי לכם? "סתם זר פרחים...."
הלכתי ככה שקועה במחשבות,מביטה על חלונות הראוה בעיניים חולמניות משהוא. הרגליים כאילו צעדו מאליהן בין מאות האנשים בבואנוס איירס של אחרי הצהריים. פתאום זה קרה! משהוא משך את תשומת ליבי והעלה לי חיוך ענק על השפתיים. זה היה זר. זר אחד מיני רבים שעמד על הדוכן בפינת הרחוב. זר פרחים מדהים בעדינותו הפראית! הבטתי בו,הם היו שם זוגות זוגות. ורודים, תכולים, צהובים ולבנים, השתלבו בטרוף עם המחשבות והזיכרונות שלי. הושטתי את ידי לקחת אותו עת התמונות רצות לי מהלב למוח ובחזרה.... חודשים של צפיות לעתיד ורוד של יחד מלאים בתיקוות לבנין יציב, מלא בחום שמחה והדדיות לעולם! שבועות של שמש מבטיחה וחיוכים של זוג אוהב, צהובים ממגע ועיניים מלטפות מלאים מתיקות של ויכוחים אויליים ו"ברוגז" מכובס. ימים של המתנה לשמיעת דפיקות הלב למראה שמיכות תכלת ופרפרים על עריסה. צחוק של ילדים, תשישות מבלגן וצפיה ליום מחר עם שלושת המתוקים השובבים שלנו. ורגעים של תדהמה! של דממה! של חור עמוק בלב! של הליכה שפופה והמון כאב שהונצחו במצבה כפולה,לבנה,דמומה! היד שלי חזרה לימקומה, הזר הזה טעון מידי עבורי! גופי התחיל לשדר אותות מצוקה וסחרחורת מהירה התחילה לאסוף אותי לזרועותיה. ואז פתאום שמתי לב גם אליו, צץ לו מבין לפרחים הצבעוניים. גבעול כהה,2 עלים ירוקים רעננים מחוברים אליו בחינניות וניצן קטן מנסה להבקיע את קודקודו. החיוך עלה עכשיו מבעד לדמעות.... לקחתי את הזר. בבית הכנסתי אותו לאגרטל מזכוכית והצבתי אותו בחדר המישחקים של שני הקטנטנים מקור נחמתי. על השולחן בו מוצבת ערכת המחשב שקנה לי אהובי ז"ל ליום הולדת. ממש בסמיכות למשחקי הפאזל החביבים על בני בכורי שהלך לו באותו בו קנינו אותם. ליד המסך והמיקלדת שהכירו לי את הניצן שמתחיל בעדינות להישתלב בחיי... איך אמרתי לכם? "סתם זר פרחים...."
