סביב השעון
New member
סתם יום של חול
אני מבקרת כמעט יומיום בפורום. קוראת מה עובר עלינו. אילו בעיות חדשות צצו. אילו אנשים חדשים נחמדים הצטרפו. לפעמים מעירה הערותי , תגובותי. בודקת אם הכנפיים של יונתי צחורתי אהובתי שלמות . לעתים רחוקות מביאה את כאביי. ולא כי אין. אלא בעיקר כי כך אני. שומרת לרוב את הכאבים עד שמוצאת מרגוע . החיים אצלנו מורכבים תמיד (2 שלי 2 שלו ו2 שלנו). הגדולים צועדים במסלולם . יש קרבה ואהבה ביני ובין ילדי ובתו. אין אהבה וקרבה ביני ובין בנו. עד לא מזמן הייתה אפילו עוינות ועצבנות מתמדת מצידי כלפיו. הבנתי שאני מזיקה כך לעצמי (וכמובן לילד).אני מאמינה שהבעייתיות של המורכבות אינה פתירה, ומזמן ירדתי מכל תמונה אידילית. במשפחה כזו יש כמה משפחות בו זמנית.תמיד.ולא תמיד האינטרסים משותפים.כל הורה שומר שזכויות ילדיו לא יקופחו. וכל רמז לקיפוח מביא מיד לעלייה במתח. אנחנו חיים ביחד ס"ה . ילדי איתי תמיד ,חוץ מביקורים פעם בשבועיים אצל אביהם,ובאמצע השבוע הוא בא לבקר. היחסים בינינו טובים.אולי הטובים שהיו לנו מעודנו. הילדה כבר גמרה ביה"ס ויצאה לשנת שירות והבן נמצא אצלנו חצי שבוע. ישנן בעיות שונות הנובעות משונות משפחתית, ושום דבר כנראה לא ישנה זאת, ויש בעיות של משפחות רגילות. לאחרונה עברנו משבר נישואין לא קל. והילדים לא קשורים לזה בכלל. זה אמנם מעצים את המתח אבל האשמה לא בהם. הבעיה בעיקר בפניות ובכוחות. בעיות שכל זוג עם ילדים מתמודד איתן. שנינו עובדים במשרה שלמה והורים במשרה מלאה. לעצמנו לפעמים לא נשאר כוח. מכל בחינה. אני לפעמים מקנאה בביפור על החלטות לשמר זוגיות רעננה ללא ילדים. ד"א . לא צריך לדאוג יותר מידי. אנחנו בטיפול זוגי ויש לי בסיס לחשוב ש"יש בי אהבה- והיא תנצח". יום טוב לכולם
אני מבקרת כמעט יומיום בפורום. קוראת מה עובר עלינו. אילו בעיות חדשות צצו. אילו אנשים חדשים נחמדים הצטרפו. לפעמים מעירה הערותי , תגובותי. בודקת אם הכנפיים של יונתי צחורתי אהובתי שלמות . לעתים רחוקות מביאה את כאביי. ולא כי אין. אלא בעיקר כי כך אני. שומרת לרוב את הכאבים עד שמוצאת מרגוע . החיים אצלנו מורכבים תמיד (2 שלי 2 שלו ו2 שלנו). הגדולים צועדים במסלולם . יש קרבה ואהבה ביני ובין ילדי ובתו. אין אהבה וקרבה ביני ובין בנו. עד לא מזמן הייתה אפילו עוינות ועצבנות מתמדת מצידי כלפיו. הבנתי שאני מזיקה כך לעצמי (וכמובן לילד).אני מאמינה שהבעייתיות של המורכבות אינה פתירה, ומזמן ירדתי מכל תמונה אידילית. במשפחה כזו יש כמה משפחות בו זמנית.תמיד.ולא תמיד האינטרסים משותפים.כל הורה שומר שזכויות ילדיו לא יקופחו. וכל רמז לקיפוח מביא מיד לעלייה במתח. אנחנו חיים ביחד ס"ה . ילדי איתי תמיד ,חוץ מביקורים פעם בשבועיים אצל אביהם,ובאמצע השבוע הוא בא לבקר. היחסים בינינו טובים.אולי הטובים שהיו לנו מעודנו. הילדה כבר גמרה ביה"ס ויצאה לשנת שירות והבן נמצא אצלנו חצי שבוע. ישנן בעיות שונות הנובעות משונות משפחתית, ושום דבר כנראה לא ישנה זאת, ויש בעיות של משפחות רגילות. לאחרונה עברנו משבר נישואין לא קל. והילדים לא קשורים לזה בכלל. זה אמנם מעצים את המתח אבל האשמה לא בהם. הבעיה בעיקר בפניות ובכוחות. בעיות שכל זוג עם ילדים מתמודד איתן. שנינו עובדים במשרה שלמה והורים במשרה מלאה. לעצמנו לפעמים לא נשאר כוח. מכל בחינה. אני לפעמים מקנאה בביפור על החלטות לשמר זוגיות רעננה ללא ילדים. ד"א . לא צריך לדאוג יותר מידי. אנחנו בטיפול זוגי ויש לי בסיס לחשוב ש"יש בי אהבה- והיא תנצח". יום טוב לכולם
