תודה על כל איחולי ההחלמה
אני מקווה שההחלמה תהיה מהירה, כי אני כבר מטפסת על הקירות. ישיבה בבית ממש לא מתאימה לטמפרמנט שלי... לשאלתך, אפרוך, התשובה היא בדיוק כפי שציינת - לא שמתי לב! לא הייתי מרוכזת בנסיעה אלא בדברים אחרים... בקרב הרוכבים זה מוכר כתופעת העודף ביטחון עצמי - כשרוכב מתחיל להיות מנוסה, ומרגיש את עצמו בטוח, ושוכח את כללי הזהירות ברכיבה. בגלל המיקום הבעייתי, אין אפשרות לגבס את המקום, אז יש לי רק 'משולש' לקיבוע היד. מצד אחד זה יותר טוב, כי אני בכל זאת יכולה להזיז אותה, ויש לי חופש תנועה. מצד שני זה פחות טוב, כי רצוי שלא אזיז אותה... אני די מקורקעת לבית (בינתיים), ובמשך הסופ"ש גם לא ממש נתנו לי לקום מהכורסא (בן זוגי וידיד, חובש מוסמך ואופנוען בעצמו שהיה אצלנו כל הסופ"ש), אבל עכשיו אני לבד בבית, ואצתרך לעשות יותר דברים לבד (למשל להכין לעצמי תה). כמו שאתם מבינים, זה לא מונע ממני להקליד, כך שנראה שאבלה הרבה זמן ליד המחשב. אז לשאלתך, גרטרוד, הנה הדברים שיעסיקו אותי בזמן הזה:
פיטנגו, אתר האינטרנט המסחרי של גיסתי, שעוסקת בעיצוב אירועים
קריאה, והרבה (בסופ"ש כבר קראתי 1/2 מדה-מרקר האחרון (אני מנויה על המהדורה המודפסת כבר שנים, אבל בד"כ אין לי זמן אפילו להוציא אותו מהניילון) את עיתון השבת וחזרתי לקרוא כמה ספרים שזנחתי לאחרונה מחוסר זמן)
טלויזיה (לא, זה לא ממש בין התחביבים שלי, אבל כמו שאמרתי אני צריכה לשבת בשקט, וזה די מצמצם את האפשרויות)