סתם יום של נכס

רותי57

New member
סתם יום של נכס

מזמן לא השתתפתי בפורום אך תמיד קראתי את כל הצרות של כולנו. יש לאבי ואמי עובדת זרה שמטפלת בהם לא רע. כתבתי כבר קודם כי היא ישנה בסלון, כי אין מקום אחר ובגלל זה פיציתי אותה קצת בכסף ותקופת מה אנו על מי מנוחות. ואני יכולה לנשום. אך היא תמיד מוטרדת בגלל כסף והבריאות. היא הגיע אלינו עם צרבות ולפעמים עם כאבי קיבה למיניהם לדעתי היא סתם היפוכונדרית. היתי איתה אצל הרופא הוא לא מצא דבר הנראה לעין . אך היא תמיד מדגישה שהיא צריכה לישון טוב ולא להיות במתח כדי שלא יהיו לה כאבים. אני מתעלמית מלישון טוב בלילה כי היא נלקחה בדיוק למטרה של טיפולבהורים סעודיים, שלא ישנמיפ טוב בלילה או שצריכים טיפול צמוד. אמי אישה קשה ,אינה מבינה באיזו צורה אנו מקבלים את החזרים מהביוח לאומי וכל הזמן מטרטרת אותי האם אנו צריכים להוסיף למטפלת כסף או שהכל משולם ע"י ביטוח לאומי, אני מסבירה שוב ושוב אך היא לא זוכרת ולא מבינהדבר. היום היא רבה עם המטפלת כי אמרתי לה שקבלנו קצת פחות כסף מהביטוח כי החדש קצר. היא כנראה אמרה משהו למטפלת בלי להבין דבר והתחיל ויכוח עם העלבות אישיות מצד אמי. אני חוששת שהמטפלת תברח למה לה אמא כל כך קשה שרוצה לנהל את כל העסקים בלי להבין דבר + לינה בסלון, והכל יפול שוב עלי . אני כבר ממוטת נפשית ופיזית כאחד. אמי לא מתחשבת באף אחד היא צריכה שיכבסו לה למרות שיש לה מכונת כביסה מעולה . אני חיבת לבוא יום יום , להוציא את הפח גם אם הוא ריק לרוץ לקנות כי פתאום התחשק לה משהו באותו רגע .וחוץ מזה היא כל הזמן מקטרת על מר גורלה. וכמה שהיא מסכנה . המטפלת הזאת אומנם מיועדת לשניהם אבא עם אלצהיימר אמא עם אירוע מוחי אך היא קצת מתפקדת כלומר היא מתלבשת לבד לוקחת אוכל לבד ויכולה אפילו לבשל, אך אבא הרס לה את החיים לדעתה . עלי לציין שאבי איש שקט חוץ מההתקפים של אגרסיביו בגלל המחלה וכל האגרסיביו מופנית כלפי אמא. אולי יש לכם איזו עיצה בשבילי תודה רותי
 
רותי היקרה

אכן , את בת מסורה למופת שלוקחת על עצמה את הטיפול בהורים. אנני מתמצאת כל כך בנושא מטפלות, אך אני חושבת שחשוב לדבר איתה ולהבהיר לה את תפקידה. מעבר לכך את יכולה גם להרגיע אותה שאימך עצבנית והתסכול שלה מופנה כלפי המטפלת וזה לא אישי. תנסי לתת לה חיזוקים. האם ההורים משתלבים במסגרת יומית? אני מניחה ממה שקראתי בפורום כי מסגרת כזו תעזור לשניהם ותתן גם למטפלת זמן למנוחה ביום , אם בלילה היא ערה. היה כדאי שהם ישולבו במסגרות נפרדות. שאמא תוכל לפגוש אנשים , לדבר איתם וכך היא תרגיש פחות מתוסכלת. לי יש הורים בני 80+ , ברוך השם בריאים , אך אני רואה שאמי נכנסת לדכאון מזה שהיא לא יוצאת הרבה מהבית , למרות שזו הבחירה שלה. אני מקווה שתמצאי דרך להקל עליהם וכך גם לתת לך זמן להמשיך בחייך הפרטיים. שולחת לך כח ותקווה וחג פורים שמח , טובה
 

רותי57

New member
ללאורללי

תודה על התשובה המהירה. ההורים לא רוצים בשום אופן להשתתף באך מסגרת יומית. אמא בטח לא היא בכלל לא מבינה למה צריך להפגש עם אנשים או כל קומוניקציה אחרת. ואבי מסכים למסגרת יומית אך כאשר צריך ללכצת הוא מסרב ומעדיף לשון.
 
פעילות אחרת לאמא

לרותי , זהבה יעצה החלפת מטפלת , כי היא מנוסה בכך ויודעת על מה היא מדברת. איך אמא שלך מעבירה את היום? האם צופה בטלויזיה , קוראת , מבשלת? צריך למצוא דרך שתתן לה מענה לתסכול שלה ולאי היכולת/ רצון לצאת מהבית. אם יש קשר טוב עם המטפלת , היא יכולה להוות גם גורם שיחה ושיתוף פעולה בבית. לגבי אביך , אני מבינה שבגלל מצבו הוא לא מעוניין לצאת ומעדיף לישון. אך ממה שקראתי כאן בפורום , כולם ממליצים על יציאה למסגרת יומית. אפשר להתחיל עם פעם בשבוע , לנסות מספר שעות מצומצם ולראות איך זה מתקדם. זה יהיה טוב לשניהם. האם אמך היתה כך תמיד או שהמחלה שלה ושל אבא גרמה להסתגרות הזאת? יש אפשרות של הכנסת מתנדבת הביתה שתצליח להתחבב על אמא שלך ותתן לה טעם בחיים. בקיצור , כמה שזה קשה לך , העניין הטכני , הרגשי, הכלכלי ועוד , אין ברירה וצריך לנסות את כל מה שאפשר כדי להקל עליהם ולגרות אותם לפעילות כלשהי. בהצלחה ואנחנו כאן והצוות הותיק ייתן לך עוד רעיונות רבים אחרים. טובה
 

ענתי44

New member
טובה למה הוריך לא יוצאים מהבית?

במרכז היום של אמא יש מחלקה רגילה של קשישים צלולים שעושים דברים נפלאים: עבודות מלאכה, התעמלות, לומדים בגילם המופלא עברית, פרשת השבוע ואפילו לגלוש באינטרנט.או להיות עיתונאים בגיל הזהב,כמו אלו שעושים איתי עיתון מקומי. פעילות וחיי חברה שוקקים, כולל שירותים נלווים במחירים מוזלים כמו פדיקור ותספורת ועזרה ברחצה וארוחות מזינות וטובות. חבל. תנסי לפתות את אמא שלך.
 

zs1957

New member
רותי יקרה תחליפי מטפלת

מספיק לך הבעיות עם הוריך א צריכה גם את המטפלת על הראש. אם היא זה נתון לשקולכם. תדברי עם אמא תראי מה דעתה ? אולי היא תסכים. בהצלחה. זהבה שחם
 

רותי57

New member
לזהבה

אנחנו כבר החלפנו מטפלת,אנחנו כבר נהיה פרובלמטיים מבחינת חברת כוח אדם שנית אנחנו כבר לא מסוגלים להסתדר בלי עזרה ל24 שעות. וכידוע עד שהם מבאים מטפלת זה לוקח לפחות שבועיים. את זאת כבר לימדתי הכל. והיא די בסדר. אמי טוענת כי אינה צריכה איש כי היא יודעת שאני תמיד בהשג יד. היא הרי לא מסוגלת לתפקד. אבי כבר רגיל גם למטפלת הזו, לקח לו כחדשיים לזכור את שמה. וזאת שנקבל לא בהכרח מבחינת אמי תהיה בסד. אמי אישה קשה מאוד.
 

ronnyw

New member
עוד נסיון לעצות

שלום רותי57 כמו תמיד, קשה לייעץ, אבל אתן לך את הסיפור האישי של משפחתי - אולי זה ייסע במשהו. המקרה שלנו שונה: אנסה ללכת שלוש שנים לאחור, לתקופה שבה נכנסנו ל"משפחת החולים". אבא היה כמעט עיוור, סוכרתי מאוד אבל צלול. אמא כבר אובחנה כחולת אלצהיימר, לא היתה מודעת לכך ולא מודעת למצבו של אבי (אגב, כיום אבא עיוור לחלוטין, דכאוני ומטושטש. אימא חיה בעולם משלה, אבל עדין לא מבינה שמשהו לא בסדר...) אז הבאנו עובדת זרה. אמא התנגדה בכל דרך אפשרית בטענה שהיא יכולה לטפל באבא גם לעת זקנה, היא לא צריכה זרים בבית, העוזרת מלוכלכת, אוכלת בלי סוף וכו' וכו' וכו' - מה שרק אפשר. טריק ראשון - הסברנו חזור והסבר שזה רק לאבא, לא בשבילה, ושחייבים מישהו לתת לו זריקות (קודם הוא היה מזריק לעצמו בעיניים עיוורות. נורא). טריק שני - תפקיד העוזרת בעיקר לנקות (אמא היתה רגילה לעוזרת בית כל חייה, אז זה היה כאילו המשך). טריק שלישי - להסביר לה שזה ב ש ב י ל י, בשביל השקט שלי. עשיתי פעמיים תרגיל (אני גרה רחוק מהורי, אבל מזדמנת לפעמים לאזור מגוריהם גם שלא לצורך ביקור ) והופעתי בביתם בשעות הערב, בטענה שלט ענו לטלפון ודאגתי. אמא כעסה למה אני מתאמצת ונוסעת סתם ומסתובבת בכבישים וכו'. ואז הסברתי לה שהעוזרת מקילה בעיקר עלי. את זה היא היתה מוכנה לקבל... טריק רביעי - אמרתי לה שזה לנסיון. לא ילך - נוותר. אבל אין קבוע יותר מהזמני... מה שאולי שונה אצלנו - אמא חולה אלצהיימר, ולכן כל פעם התחיל כל הוויכוח מחדש, כאילו לא דשנו בעניין 10 פעמים קודם. אבל לאט לאט זה חילחל - או שהיא פשוט השלימה. גם כיום, שלוש שנים אחרי שיש עובדת, יש לאמא לפעמים הכרזות שהעובדת מיותרת... כבר דנו לא פעם בפורום הזה בכך, שלפעמים צריך פשוט להעמיד את החולים בפני עובדה, לאכוף עליהם את דעתנו, להיות מאוד נוקשה ואסרטיבי ולפעמים פשוט לשקר להם במצח נחושה. (והעיקר - לא להרגיש רע עם זה !! אני זוכרת את עצמי מתהלכת חודשים עם בטן כואבת על כך שאני "משקרת" להורי, מכריחה אותם, לא נענית לבקשות שלהם וכו'. למי שגדלה וגודלה במשפחה עם המון חום ותמיכה - זה ממש "ללכת נגד האופי". אבל התחשלתי.) מקווה שסייעתי, ולו במעט.
 

רותי57

New member
תשובה לronnyw

נכון אמא כיום גם אומרת שהיא לא זקוקה לאיש , ושאני אקח את אבא ואת העוזרת אלי הביתמ כי יש לי בית גדול. היא (נכון להיום לא מתחשבת באיש ובי בטח שלא ולהפהך מאשימה אותי שהבאתי את המטפלת רק בישבילי , היא רוצה בשנים האחרונות של חיה קצת "שקט" ואין לה את זה. להפך היא נעלבת כאשר אני אומרת שהמטפלת רק לאבא אז היא אומרת מה אני בריאה. היא סתם אישה קשה וממורמרת וכל מה שאני מציעה לה זה לא טוב. היא חשדנית. היא חושבת שאני רוצה את הירושה שלה. אני פשןט נמצאת בגהינום. ויש לי רושם השיא לאט ליאט תזרוק את העןבדת. אני בת יחידה וגרה על ידם.הם תמיד היו בשבילי קיר מגן, אני עושה הכל ומעבר לכך אך איכשהו מבחינת אמי אני תמיד לא בסדר. אבי ממשיך להיות איש נעים ורך רקמה לפעמים יש לו אגרסיביות ודמיונות שווא שאמי מביאה את המאהבים שלה הביתה ואז הוא באובססיה ואלים מלולית כלפי אמי. אז שמיח בבית. היא מזכירה לו את כל הנשים שהיו לו לפני 60 שנה, והוא את שלן וזה גהנום.בכל אופן תודה על כל התמיכה והעצות
 
למעלה