סתם כי אני יודעת שאתן תבינו אותי

סתם כי אני יודעת שאתן תבינו אותי../images/Emo9.gif

למרות שלא ממש קשור ללידות
חוייה כיפית שהיתה לי השבוע: נרשמתי עם תמרי לחוג מוסיקה לתינוקות. אני מגיעה איתה, ופוגשת כ-10 צמדי אמהות ותינוקות נחמדים. מתוך כל אלה, אחת בלבד הגיעה עם התינוק בסלקל. שתיים השאירו עגלה למטה (זה בקומה שניה ואי אפשר להעלות עגלות). כל השאר - כולל אני - עם התינוקות במנשאים
איזה יופי. וגם, בזמן השיעור יצא לי לספור 7 תינוקות (כולל תמרי
) שינקו (ואף לא אחד שבוקבק). שוב יופי. כל כך שימח אותי לראות את זה, יודעת שמי אם לא אתן יכולות להבין אותי ואיזה דברים קטנים ומפגרים עושים לי את היום
 

debby12

New member
מנהל
באמת נשמע שמח ביותר

איפה זה היה?! ברקלי עברה לניו ג'רסי?! נשמע מגניב. וכעת אצא בשוויץ נגדי - באשראם הקרוב לביתי מעבירים שיעורים ב"לגדל תינוקות ללא חיתולים"
[לא שאני מהז'אנר אבל אני תמיד שמחה כשיש חשיבה מחוץ לקופסה לפחות כאופציה].
 
בטח מבינות ../images/Emo13.gif

ולגבי תינוקות ללא חיתולים- איך זה נעשה?! גם ככה קשה לקום כל שעתיים להניק...
 

צימעס

New member
אחד הדברים שגיליתי

זה שכשאני קמה ודוחפת באוטומוט ציצי (בגיל ימים/שבועות), בחלק מהפעמים פיפי היה משחרר אותה והיא היתה נרדמת בלי ציצי. שאבא יקום לפשפש
 

mise

New member
קשה, בטח.

אבל גם קשה ללדת טבעי, להניק, להיות איתם בבית וכו' וכו'. אני עושה חצי-חצי. לפני שהבת שלי נולדה גיגלתי חיתולים ר"פ (נדמה לי שזה היה הגיגול) והגעתי לאיזה דף באופני על בלי חיתולים. קראתי את כולו והחלטתי לנסות (חבל שלא ידעתי שיש מדור שלם על זה..או שזה בכלל פעיל. לפי התאריכים אני זוכרת שחשבתי לעצמי שזה אתר לא פעיל). אח. לא ידעתי למה אני נכנסת. קודם כל, זה מאוד מרגש לעשות את זה. זה רגש לראות איך את והם שמים לב לצרכים שלהם וזה לא דבר מובן מאליו. אבל זה קשה. אנחנו היינו תקופות בלי חיתולים לגמרי ותקופות שממש רק עם (כשהחלטתי שדי לי כבר מכל הפשפושים ואני לא עומדת בזה). דווקא חלק מהחורף היינו בלי חיתולים לגמרי (ובקיץ בטוח בלי..), בלילה עשיתי את מה שצימעס כתבה פעם: מתחת לילדה שמתי סדין חד פעמי מקופל ועליו חיתול פלנל. בכל פעם שהיא היתה מפשפשת בלילה, הייתי פשוט מחליפה את הפלנל. התוצאה היום: הילדה בת שנה ושמונה עוד מעט ולא מוכנה כמעט בכלל לשים טיטול. בלילה במיוחד. אם הצליח לנו שהיא תלך לישון עם טיטול (כי שכחה לבקש, כי הצלחנו לבקש ממנה שלא בלי התנגדות), היא מתעוררת כעבור זמן לא רב ומבקשת להוריד. כשיש לה פיפי בלילה אז קורות אחת האפשרויות: 1. או שהיא יורדת מהמיטה, מפשפשת על הרצפה וחוזרת אלינו (האפשרות הטובה), או: 2. זוחלת לקצה המיטה, מוציאה רק טוסיק ומפשפשת החוצה (גם זו אפשרות טובה, בהנחה שאין בגדים נקיים שהיא פיזרה למטה ולא הספקנו לסדר, או שמיכה שנפלה), או: 3. מפשפשפת במיטה ומתבוססת בזה עד הבוקר. 4. עולה עליי לחיבוק ומפשפשת תוך כדי. הרבה כביסה, החלפת מצעים כל יומיים-שלושה-ארבעה ולפעמים לילות עם סרחון שתן באף. אבל ת'אמת? בשורה התחתונה, הרגשה נפלאה. וזה רק הלילות. עוד לא סיפרתי על הפיפי-קקי בבקרים. הילדה סרבנית סירים ו/או ישבנונים. למה אין כאן אייקון של מניקה? (אני לא, אבל הוא ביד השניה).
 
../images/Emo6.gif אמוטיקון של |ציצי| היה יכול

להיות יעיל
<דווקא במסנג'ר יש לי!> אנחנו לא מגדלים בלי חיתולים, אבל כן כאשר חם ונעים משאירים תינוקת בלי חיתול לשחק לה קצת על הרצפה ולהתאוורר. הטיפ הכי מוצלח שקיבלתי פה בנוגע לזה היה מאם פי 3 שהציעה להשתמש בשאריות של הפדים הגדולים מהלידה לצורך זה. אנחנו פורשים פד ומניחים עליו את הילדה. זה גם רך ונעים (קניתי חב' גדולה של פדים אולטרה סופגים וסופר גדולים ונשארו לי המון) וגם סופג ומגן על השטיח אם יש פשפוש פה ושם. בבית שלנו יש שטיחים מקיר לקיר ברוב החדרים (להוציא מטבח, פינת אוכל, מסדרון וחדרי שירותיפ ואמבטיות) ככה שפיפי על הרצפה הוא קצת יותר בעייתי. למה אנחנו לא בלי חיתולים? האמת היא, שכל פעם שאני חושבת על זה המחשבה הראשונה שעולה לי בראש היא: מעניין אם בתקופת האבן גידלו כך, או שחיתלו בפרוות ועורות רכים. הגיוני לי לחשוב שחיתלו אבל מאיפה לי לדעת
וחוצמזה, האמת המרה היא שפשוט אין לי כוח לכל מה שאת מתארת (פשפושים בימים ובלילות, כביסות אינסופיות שאת זה כבר יש לי מספיק עם 5 נפשות בבית, והתעסקות כל הזמן עם "יש לה פיפי אין לה פיפי"). אני בטוחה שזה לא כל כך מסובך כמו שאני מתארת
 

אום נטע

New member
אני מאמינה שלא

פשוט מפני שבחברות 'פרימיטיביות' כיום לא טורחים לחתל. מצד שני גם לא מזיז להם שפעוטות זוחלים יפשפשו איפה שבא להם ...
 

ayala26

New member
פשפושים במיטה באופן קבוע

זה לא חלק מהרעיון של "לגדל ילדים בלי חיתולים" הרעיון מאחורי השיטה הוא לא שיעשו פיפי בכל מקום בכל רגע. אחרת מה כבר ההבדל בין לא ניוון השליטה בסוגרים בחיתול לבין ניוונם על הרצפה או במיטה? גם הכביסות האינסופיות הן יותר מנת חלקן של שימוש בחיתולים ר"פ ולא בגידול ללא חיתולים. אני לא אומרת שאין פספוסים ואין ימים שהוא "שובת" ולא בא לו (אז מחתלים ואז הוא נזכר להודיע לפני..) אבל מה ש-mise מתארת לא כל כך מסתדר לי עם הרעיון המרכזי, לפחות כפי שאני רואה זאת, של השיטה והוא: התקשורת סביב לצרכים.
 

mise

New member
תקשורת סביב הצרכים.

כדי להיות קשובה לצרכים שלהם (לענייננו: הפסולת) אני לא בהכרח צריכה להריץ אותם לשירותים/גיגית/סיר בכל הטלת פסולת. זה סותר (לדעתי) התמרכזות בילד (או איך שקוראים לדף הזה). כתבתי כמה אפשרויות שמתרחשות באמצע הלילה, ורק 50% מהן היו פשפושים במיטה, כך שזה ממש לא באופן קבוע. דוקא תיארתי מצב של ילדה (לפחות בהשוואה לילדים אחרים שאני מכירה, די קונבנציונלים, יש לציין. עוד לא יצא לי להכיר מקרוב תינוקות בלי חיתולים <גם לא מרחוק, בעצם>) שכן מודעת לצרכים שלה - בת שנה ושמונה חודשים שמתעוררת בלילה, (ואולי את זה שכחתי לציין:) תמיד כשיש לה פיפי , גם אם היא עם טיטול ,יורדת לפשפש על הרצפה וחוזרת למיטה? האנשים הקונבציונלים ששומעים את זה די נדהמים ואני מייחסת את המודעות הזו שלה כן להקשבה לצרכים ושליטה על סוגרים. בעיני הקשבה לצרכים שלה זה כשאני לא אורזת אותה בטיטול וחושפת אותה לחומרים הרעים שבו וגם לא בר"פ וחושפת אותה לתחושה לא נעימה וחומרי פסולת. בכלל, זה שאני לא משאירה אותה רגע (כשהיא בלי טיטול, כמובן) עם הפסולת שהגוף שלה הוציא החוצה. אם כבר "שיטה", אז בבסיסה הייתי מעמידה בראש ובראשונה את ההקשבה הזו לצרכים - שהצרכים האלו הם פסולת שמקומה מחוץ לגוף ולא דבוקה אליו (לא מצאתי תיאור אחר..). שאין לי בעיה לנקות את הפסולת הזו אחריה. שאת הפסולת הזו עושים במקומות מוצנעים (מכניסה אותה איתי לשירותים, מראה לה. כאמור, לא אוהבת ישבנונים וסירים) ובמשך היום היא באמת מוצאת לה פינה לעשות את הצרכים, מפסקת רגליים ומטילה שתן או צואה, ממשיכה הלאה ואני מנקה. אני מצדיעה לאמהות שמרימות לפשפוש במשך היום והלילה, אני לא מסוגלת. בין ההנקות וההתעוררויות בלילה אני זקוקה למעט השינה שלי ובמשך היום העמוס שלי (להזכיר: אני לא חיה בשבט, אני חיה לבד לגמרי עם שני יונקים ובן זוג שיוצא מאוד מוקדם וחוזר מאוד מאוחר, מכבסת לבד, מנקה לבד, מכינה אוכל לילדה, כן כן - לבד, יוצאת לגני שעשועים עם הילדים לבד וכו' וכו') אני ממש לא רואה איך אני מצליחה להכניס את זה. אבל זה שאני לא מרימה על כל פשפוש לאסלה לא מבטל הקשבה לצרכים. אני כן מיד מנקה אחרי פשפוש או קשקוש (קשקוש זה טוב לתיאור של קקי?). אגב, יש זמנים קבועים שאני כן יודעת שעומדת להיות יציאה. אחרי שנ"צ או אחרי השכמת הבוקר מיד יבוא פשפוש ארוך. אחרי כל ארוחה בד"כ יהיה קקי. אז אני נערכת בהתאם (שמה לה חיתול או מגבת מתחת. אני מקוה שזה רק עניין של זמן עד שהיא תהיה מוכנה לשבת על הישבנון ולעשות. אז יש גם עוד צדדים לבלי חיתולים..
 
למעלה