סתם כי בא לי לכתוב.

בֹּקֶר מְזֻפָּת



וָשׁוּב הִתְעוֹרַרְתִּי לְבֹקֶר שָׁדוּף

עִם מוּעָקָה לְבָבִית מְקֻלֶּלֶת

גַּם יְהָבִי מִזְּמַן כְּבָר עָרוּף

וְהַתִּקְוָה כָּל יְסוֹד מְשֻׁלֶּלֶת



שׁוּב עִם בֹּקֶר וַאֲנִי עוֹד שָׁפוּף

לְאָן עוֹד אֶפְשָׁר לָרֶדֶת

זָקַנְתִּי וְשׁוּב אֵינֶנִּי זָקוּף

וְהַתִּקְוָה גַּם לָהּ אֵין תּוֹכֶלֶת



כֵּן זֶה מַצַּב רוּחִי הֶעָלוּב

נִחוּם לֹא יָבִיא שׁוּם תּוֹעֶלֶת

גַּם עִם תַּגִּידוּ הַזְּמַן עוֹד יָעוּף

גַּם זוֹ הַתִּיקְוָה הִיא נוֹכֶלֶת
 
הסבל מתואר חזק ויפה ולכן התיאור אפילו קצת מצחיק ולכן מרגש. המלה "תוחלת" היא בחית, אבל אם התכוונת לכתוב אותו בכף מסיבה ספרותית זה בסדר.
 
למעלה