סתם כמה דברים...

[ליזי133]

סתם כמה דברים...

הפורום הזה ממש נחמד, אוהב/ת את כולכם/ן!!

אני חושב/ת כל הזמן שזה פשוט לא הוגן. וב'זה' אני חושב/ת על כך שהייתי מעדיפה להיוולד זכר. אבל אני לא. ושאם כבר נולדתי נקבה, אז הייתי מעדיף להיות נקבה סיס, ואני לא. ואם כבר, אז למה גם זה, כמו הרבה דברים אחרים בחיים שלי (נראה לי) זה איזה משהו תקוע באמצע?

כלומר, זה לא סיס ולא FTM זה פשוט משהו תקוע באמצע שאין לי מה לעשות איתו. אני לא גבר, לא אישה, אולי שניהם או אף אחד מהם. וזה לא עוזר לי...
אני יודע/ת שיש לי עוד דיי הרבה זמן לחשוב על הכל ולהחליט, אבל אני לא רוצה ניתוח. כי זה ניתוח שיעזור קצת ועדיין לא יעזור באמת. ואני חשבתי שאולי אני רוצה הורמונים, אבל אני גם לא. חלק מההשפעות אני אוהב/ת וחלק אני לא. ואם יש משהו אחד שקצת יותר קל לטרנססקסואלים זה שהם סגורים על עצמם ועל המגדר שלהם בצורה כזאת, שהרבה פעמים הורומנים זה לא אלה שם האם אלא שאלה של מתי. ו...זהו, בערך, נראה לי....
ואני לא ממש יודע מה אני אעשה, אני כנראה פשוט אחכה ל.. עתיד..

אבל ברצינות, החלטות זה קשה. ואפילו שלא צריך להחליט עכשיו על כלום (כי גם אם אני כן אחליט עכשיו זה לא באמת יעזור לי) אבל עדיין, בכל זאת.....

*כן, הודעה קצת מוזרה.. לא יודע/ת, סתם רציתי לשתף/לקטר.....

 

[טומבוית]

אם יש בנזוג או בתזוג זה עוזר להחליט.

מאמינה בגורל וסבלנות.
בתוך קשר כמו שsnoopytush הזכירה, אתה לומד יותר על עצמך
אם אתה יותר גברי או נשי פסיבי או אקטיבי..
ותכלס לכל חסרון יש יתרון.. להיות שני המינים יכול לפתוח לך יותר אפשרויות ולהתחלף מדי פעם..
עניין של הרגשה.
אפשר גם לנסות לראות את הדברים החיוביים בכל צד, ולראות מה את\ה אוהב\ת בך.

 

[snoopytush]

אהבתי את התשובה

למרות שלדעתי אנשים לומדים על עצמם
גם בלי קשר אלא בכלל בקשרים עם בני אדם
כמובן בתנאי שהם לא מתבודדים לגמרי

 

[both]

מבין אותך לגמרי!

גם אני מרגיש די תקוע. אני רוב הזמן מרגיש כמו FTM אבל בגלל שיש אחוז קטן של פעמים בהם אני מרגיש יותר נשי ואני שם לב שאז גם אני מרגיש שאם הייתי עושה איזה שינוי פיסי הייתי סובל באותה מידה בה אני סובל עכשיו כשאני חי כגבר בגוף אישה, אני לא יכול לתת לעצמי לחשוב אפילו על הורמונים או ניתוחים. אז אני תקוע- 90% גבר בתוך גוף של אישה מרבית הזמן, עם רצונות, מחשבות, רגשות והתנהגות של גבר אבל לא 100% גבר ואז פתאום יש זמנים בהם אני נשי יותר, עם מחשבות יותר של אישה ורגשן הרבה יותר ופשוט אחר (למרות שגם אז אני לא ממש כמו אישה. אלא יותר כמו אישה גברית או טומבוי).
לדעתי, הרבה אין מה לעשות, פשוט ללמוד לקבל ולהשלים עם הכל ולנסות לעשות הכל כדי שיהיה עד כמה שנוח לך עם הדרך בה אתה בוחר להביע עצמך.

 

[snoopytush]

אפשר לשנות צורת הסתכלות

כלומר במקום לראות את זה כחיסרון ללמוד למצוא את היתרונות
הקסם והיחודיות שבזה. ללמוד להתגאות או להרגיש טוב עם זה

 

[snoopytush]

אני מנסה לחשוב מה להגיד

אני חושבת שבלי קשר למגדר רב האנשים לא אוהבים הכל בעצמם
בין אם זה תכונות אופי או אולי מרכיבים חיצוניים. חלק אפשר לשנות
עם חלק תקועים כל החיים וככה זה נשאר פחות או יותר.
אני חושבת שעד שתחליטי אם את מעוניינת בניתוח הזה שאת מדברת עליו
או לא יותר חשוב ללמוד לקבל את עצמך כמו שאת.
זה בסדר להרגיש נשי זה בסדר להרגיש גברי וזה בסדר להרגיש כלום או באמצע
זה לא נושא שצריך להלחיץ או לדכא. את מיוחדת כמו שאת
ואין כורח להשתנות בשביל החברה רק בשביל עצמך אם בזה את חפצה

 

[נטליטלוש]

מזדהה איתך ממש

אין לי הרבה מה להגיד לך, פרט לזה שהחיים באמת לגמרי לא הוגנים, בהרבה מקרים
נשאר רק לחיות עם מה שיש ולנסות להפיק מזה את המירב שאנחנו יכולים/ות

מכירה את ההרגשה של הקושי להחליט בדבר מהותי כזה

 

[lily kane]

די מבין/ה

כי אני מרגיש ככה הרבה מאוד פעמים, אבל בין היתר שיחה עם א/נשים טרנסים את רואה שגם א/נשים שלגמרי סגורים על עצמם מגדרית שהם רק המין הנגדי, עדיין מסיבות שונות מפסיקות את הטיפול או לא מתחילות, או עוצרות באמצע או נכנסות לחרדות.

נכון שלכל אחד יש קושי וזה גם נכון שהקושי לא תמיד מחולק בצורה שווה, אבל אין אדם בעולם, שאין לו קשיים.

וחשוב לי לציין שזה בסדר להתלבט ובסדר להרגיש בלבול
זה ממש בסדר להיות לא כמו כולם.
והכי בסדר לעשות פה דיבור/ הוצאת קיטור על ג'נדר קוויריות הכי בעולם.

 

[ESenJi]

ההודעה בכלל לא מוזרה

התחברתי לכל מה שכתבת. יתרה מכך, עברתי בדיוק את אותן התהיות והשלבים בעצמי, והם תמיד חוזרים בצורה כזו או אחרת.
אני גם בת וגם בן, לפעמים ככה ולפעמים ככה. לרוב, זה ממש בלי שליטה.

מקרה מטומטם ואמיתי שקרה לי - קמתי בבוקר והרגשתי ממש נשית. מה זה נשית - סופר נשית. הלכתי והתלבשתי בבגדים שמבליטים את תווי הארץ (הקטנה) המובטחת. חולצה צמודה, מכנסיים מחטבים שמראים שיש פה אישה נשית שמאוד מתגאה בנשיות שלה.
ואז, באמצע היום, זה התחלף. פתאום הרגשתי כמו בן. ידידה שלי נקרעה מצחוק כשהיא ראתה את הפרצוף האומלל שלי, שניסה להבין במה פשעתי וחטאתי שמגיע לי להרגיש כמו בן דווקא כשאני בבגדים הכי נשיים שלי.

כתבת שכמו הרבה דברים אחרים בחיים שלך, זה איזה משהו תקוע באמצע, ואני לא יכול שלא להתחבר לחלוטין לאמירה הזאת. אבל בדיוק בגלל זה, קל לי יותר לקבל את זה.

ההורים של אבא שלי הם הצד הספרדי וההורים של אמא שלי הם הצד האשכנזי. האם אפשר להגיד עלי שאני לחלוטין רק זה או רק זה? בחיי, שנים רבות זה עיצבן אותי כשחברים שלי יכלו להגיד על עצמם עדה אחת מסוימת, ואצלי זה תמיד היה כרוך בהסברים (אלה מטורקיה, זה מפולין וזו בכלל מרוסיה. כן, אני קיבוץ גלויות).

אבא שלי הוא הצד המאוד לוגי ופרקטי במשפחה, ואמא שלי היא מאוד מונחת הדמיון והרגש. אני יצאתי גם וגם. אז התעסקתי בתכנות כ-5 שנים בחיי, במקביל לכך שציירתי ושרתי ועיצבתי בגדים וכתבתי סיפורים. בכיתה ג' נורא אהבתי לשחק בברביות שלי ולהמציא להן עלילות, אבל גם ממש נהנתי לשחק עם ערכת האלקטרוניקה שלי ולבנות אינטרקום.

אנחנו מהר מדי בוחרים לייחס משמעות טרגית לדברים ממש לא טרגיים ולא הרי גורל בשבילנו. כמו שהייחוס העדתי לא באמת אמור לגרום לי להרגיש "חצוי" וכמו שתחומי העניין לא אמורים לגרום לי להרגיש "חצוי", כך גם הזהות המינית, הנטייה המינית ושאר ירקות מיניים לא אמורים לגרום לי להרגיש "חצוי".

זה בסך הכל עוד משהו שהצלחתי להרוויח בו גם וגם. זה מאתגר, בהחלט. זה לא יאפיין את מרבית האנשים סביבך, זה בטוח. אבל... למה שנרצה שהדברים שהופכים אותנו למי שאנחנו ומייחדים אותנו בין היתר, יהיו נחלת הכלל? הדברים הכי טובים באים בדרך כלל משילוב של שני קצוות קיצון (סמל היין והיאנג למשל, שמורכב מחושך ואור שתמיד מסתובבים זה סביב זה במעגליות שאינה פוסקת - זהו איזון החיים לפי אחת מהפילוסופיות הסיניות הקוסמולוגיות).

ולסיום - זברה, היא יותר שחורה או לבנה?
והאם זה בכלל צריך להטריד אותה או לגרום לה להרגיש תסכול?

 

[ליזי133]

תודה על כך התגובות!!

באמת המון תודה לכולם/ן על כל התגובות!! זה באמת מאוד מאוד עודד אותי, והפורום הזה באמת מדהים ועוזר לי, לא יודע/ת מה הייתי עושה בלעדיו...

תודה תודה!