סתם כמטבע לשון

[אמיר אבוטבול]

סתם כמטבע לשון

יש פה עוד משתתפים שהחליטו שלא להורות (פועל שהמצאתי כרגע), אבל כן משתמשים במטבע הלשון של:"הילד שלי יעשה ככה וככה" "הילד שלי יהיה זה וזה" וכו? כמובן שאני גם עסוק בלחפש לצאצאי שמות, תוך שאני ממש לא רוצה ילדים. עוד מישהו? כמובן שכל הדיבורים העתידיים על "ילדי", באים ביחס ישיר לילדים מקולקלים מסביב, בעוד לידי יהיו פסגת הפאר. סתם מטבע לשון. אגב, תגובה שלי יכולה גם להיות:"מזל שלי לא יהיו לידים..."

 

[I s t a r]

לא.

 

[karnity]

לא בדיוק כמטבע לשון...

אבל... אסביר באמצעות דוגמה. אני מכירה בחור שעומד להתגייס, הוא רוצה קרבי ואבא שלו מעדיף שהבן ילך לסטי"לים.. אז תהיתי... אם היה לי בן או בת לפני גיוס מה הייתי אומרת? איך הייתי מרגישה?... וכיוון שהחלטתי לא להביא ילדים אני עולצת מהמחשבה שלא אצטרך לעמוד בפני הסיטואציות הללו... אה...כן... כמובן שיש לי שמות לילדים... אבל אני מציעה אותם לאלה שכן מביאים...

 

[קספיאן]

לא

מעולם לא קרה ולא יקרה.

 

[גאטו נגרו]

אני חושבת שזה יותר בא מהצורך שלנו

להעביר ביקורת. קראתי פעם במדריך (היתולי) לאנשים המתכננים להיות הורים והעיצה הראשונה שם היתה: לך לחברים שיש להם ילדים והסבר להם בסבלנות ובאריכות איך עליהם לחנך את ילדיהם. תהנה מכל רגע משום שזו תהיה הפעם האחרונה בה תדע איך לגדל ילדים. אני חושבת שכבני אדם אנחנו נוטים לבקר את חברינו וחושבים תמיד שאנחנו היינו עושים את זה טוב יותר (ולא חשוב במה מדובר, ואם אנחנו רוצים לעשות את זה בכלל או לא). גם אני מעבירה ביקורת על חברי ובני משפחתי (לגבי השמות שבחרו, הצורה בה הם מגדלים את ילדיהם, המסרים הגלויים והסמויים שהם מעבירים ועוד ועוד). כמובן שחלק מהביקורת הזו כרוך במחשבה מה אני הייתי עושה במקומם, גם אם מלכתכילה לא הייתי רוצה להיות במקומם.

 

[karnity]

המדריך "הכנה להורות" קיים במאמרים

בעברית ובאנגלית. משעשע ביותר!

 

[אני ילד טוב]

לא.

אני נוגע בענייני הורות רק במישור הפילוסופי והמוסרי,ואם אני עושה זאת באופן יותר ספציפי אני תמיד מתחיל ב-"לי אף פעם לא יהיו ילדים,אבל אם היו לי לא הייתי נותן להם לשחק עם מזרקים שמצאו בגינה הציבורית" או שאם לפעמים אין לי כוח להתחיל בזה אני פשוט מסיים ב-"בכל מקרה לי לא יהיו אף פעם ילדים" אתה בטוח שאין פועל כזה "להורות"? בדר"כ מילים שממציאים צורמות לי, אבל להורות נשמע לי טוב דווקא.

 

[prizman]

ממש לא

מכסימום-זה הילד שלך, תעשה/י איתו מה שאת/ה רוצה

 

[אמיר אבוטבול]

בעברי יצא לי להעביר מספר שעות

בישיבת "אור שמח". שאלו אותי אם אכפת לי שינסו להחזיר אותי בתשובה. אמרת, יאללה, תרביצו. אחד הטיעונים שלהם היה: "האם כשאתה בצרה או מצב כלשהו אתה אומר "אלוהים אדירים""יא אלוהים"" אלוהים גדול" וכו'". עניתי שכן. אז הם "הוכיחו אותי" הרי לך כי אתה מאמין. אני טענתי, גדלתי בישראל, זו שפה שאני שומע מיום שנולדתי זה מטבע לשון. זו היתה כוונתי בשאלה. זהו.

 

[קספיאן]

בכל זאת לא

אני גם לא משתמש בביטויים כמו "אלוהים אדירים" וכיוצ"ב, כי אני לא מאמין באלוהים. החוסר אמונה באלוהים ואי הרצון בילדים מושרש אצלי מספיק עמוק שגם בתת-מודע ביטויים כאלה לא קיימים. אני לא רואה בזה מטבע לשון, אלא ביטוי כלשהו של משהו מושרש. בגלל זה גם שאנשים אומרים, כדרך אגב, "בעזרת השם" וכדומה, זה צורם לי ואני מתאמץ לא להגיב באיזושהיא תגובה צינית.

 

[habubnik]

אני

לא אומרת "הילד שלי..." אבל כן יצא לי כמו קרניתי, לתהות במצבים מסויימים מה הייתי עושה אילו.. אבל תמיד אני מגיעה למסקנה, שאני שמחה שהכל רק בתאוריה.

 

[Aisha]

אכן

גם לטבע לשון "דתיים" וגם בנוגע לילדים נראה לי שאפילו אליה שאענם רוצים ילדים יש משהו מושרש בהם בנושא והם מושפעים מהסביבה.

 

[QueenOfMagic]

מכירה את זה מקרוב

לפעמים זה כל כך מושרש אצלי שאני צריכה להזכיר לעצמי שאני לא הולכת להביא ילדים לעולם. אבל אני חושבת שזה נובע גם מביקורת, "אני לא אעשה כך וכך לילדים שלי..." אבל הרבה פעמים אני אומרת לעצמי א. איזה מזל שאין ולא יהיו לי ילדים ב. ילדים זו שימחה...לאיד...

 

[gertrude]

גם לא

ואני גם לא מחפשת להם שמות (אבל אולי זה כי כבר מצאתי שמות מצוינים כשהייתי בת תשע, עוד לפני שעמדתי על דעתי בנושא הלידה

). כנ"ל לגבי "אלוהים אדירים" ומטבעות לשון אחרים.