סתם מחשבה...

[מרגישה ילדה]

סתם מחשבה...

למי שלומד או למד פסיכולוגיה... למדתי את זה אמנם בשנה הראשונה שלי כסטודנטית אבל ביום חמישי בשיעור הדברים קיבלו משמעות מבלבלת... יש את התיאוריות הפרה-דטרמיניסטיות: הרעיון המרכזי: האדם חוטא מיסודו. הילד נתפס כמבוגר לא מושלם, לא מתאים, לא מפותח, לא בשל, לא רציונלי ואולי אף לא אנושי: מפלצת קטנה. ואם לדייק, לפי אריסטו: "ילדים וחיות פרא הנם רודפי תענוגות". בימים האחרונים אני מחפשת הסברים, הסברים לכל מה שהיה, אולי יש קשר? אולי התיאוריות האלו מוכיחות שזו סוג הילדה שהייתי? שאני עכשיו... יש כמובן את תיאורית הלוח החלק- טאבולה ראסה: הילד הוא טבעי, טהור, תמים, נעדר את ההיבטים השליליים שיש למבוגר- רמאות, חוסר יושר, שוחד ותחבולה... הילד מייצג נוסטלגיה לעבר שאיננו.. איזה סוג של ילדה אני? למה הכל כל כך מורכב? מבלבל? למה זה הגיע לי? לילדה הקטנה?

 

[שם ים]

((((((((((((ילדה))))))))))))))) ../images/Emo20.gif

לא חושבת שזה מגיע לך או לי או למישהו. לא. זה לא שנענשנו על משו. זו חשיבה מוטעית, אף על פי שדיי בלתי נישלטת. אבל את לא אשמה. את לא אשמה. ואת לא נענשת. רוצה לתת לך חיבוק ענקי, אפשר? ((((((((((((((((((((ילדה))))))))))))))))))

אוהבת אותך מאוד, שם ים

 

[סהר-תמיכה]

ילדה...

הגישות האלה עבר זמנן מזמן וטוב שכך. כיום ההתייחסות לילדים היא שונה בתכלית. לא, לא תקבלי אישור מהפסיכולוגיה להאשמות העצמיות. אבל הן שם, והן תשארנה שם עוד זמן רב. מה שכן, הן לא חייבות להיות שם לבד. יש עוד הרבה דברים שאת יכולה להגיד לעצמך ועל עצמך חוץ מזה.

 

[להתחיל מחדש]

ילדה יקרה!

ההודעה שלך הזכירה לי את הספר "פרא" מאת גבי ניצן, שאותו התחלתי לקרוא אתמול. (זה היתרון בכך שאין אינטרנט. לפחות אני קוראת קצת ספרים

) ממליצה גם לך לקרוא אותו, אולי תקבלי תשובה לשאלותייך. שלך תמיד נטע.