סתם מחשבה

סתם מחשבה

אני קוראת כאן בפורום כבר די הרבה זמן, וגם בפורומים נוספים שעוסקים בתעסוקה, מתן הזדמנות, אימון אישי וכו'. ומדי פעם עולה בי התחושה הלא נעימה הזאת שעליה אני כותבת עכשיו. אני בעלת תואר שני, עובדת בעבודות מזדמנות ומעוניינת לעשות תואר שלישי. אני מחשיבה את עצמי לבחורה מוכשרת. כרגע לא מוצאת עבודה. גרה באזור הדרום. נכון, אני מפונקת בתחום העבודה ולא מוכנה לעשות כל דבר ובכל מחיר. רוצה להיות עם הילדים ורוצה לממש את עצמי. אין לי עכשיו "גרוש על התחת" כמו שאומרים. ואני קוראת כאן על מחסומים ועל לעשות יוגה וקורס אימון אישי ולבדוק מחסומים ועוד. וזה קצת מרגיז אותי. אם אני צריכה פתרון מיידי של מזומן כאן ועכשיו אין לי זמן לקורסים ואימון אישי וכו'. (ואגב, אני לומדת כמעט כל חיי הבוגרים, שלא לדבר על חיי לפני זה). פתאום היום כל המשפטים הללו של לפתוח מחסומים וכו' נראו לי התנשאות אחת גדולה. אני לא מתכוונת להעליב, אלא סתם תחושה אישית. יתכן שזה נובע מלחץ כלכלי גדול שלי או לא יודעת מה. אבל זה מה שהרגשתי. ובקשה, אל תכתבו לי שיש לי מחסום. יש לי הרבה ואני מודעת לרובם. (וכן, שמתי לב כמה פעמים המילה מחסום הופיעה במה שכתבתי. אז הנה היא עוד פעם). אה, ועוד משהו. נא לא להציע לי להצטרף לסאנריידר, הרבלייף וכל השאר. לא מתאים לי. (כן, גם לא במסרים) יעל
 
בירור

שלום את כותבת על עצמך "יועצת משפחתית" - מוכנה לפרט כמו כן אם תוכלי לתת דוגמא של העבודה הכי מוזרה, הכי "תלושה", הכי לא שבלונית שעשית אי פעם.
 
הסבר

יועצת משחתית - עוסקת בייעוץ לזוגות ולמשפחות. או במילים אחרות, טיפול. לא אוהבת את המינוח הזה. יש הבדל לטעמי בין עבודה תלושה ומוזרה ועבודה לא שבלונית. עבדתי כמרצה (ועדין, אבל בחלקיות משרה פטטית), רכזת קורסים, מנחה סדנאות, מנחה הורים, כמובן יועצת לזוגות (מתוך זה שלוש שנים בהתנדבות), מכינה ומוכרת עוגות ריבות וליקרים, יועצת חינוכית בבי"ס ועוד דברים שאני לא זוכרת עכשיו (הדחקה?) כמו כן כתבתי ספר והוצאתי אותו לאור (בגלל בעית שיווק מוכרת רק מהבית - שיווק כבר אמרתי?) ומנחה פורום בתפוז. מבחינתי הכי מוזר ותלוש היה שיווק דברי המאפה שלי. הכי שבלוני היה ריכוז תכנית מסויימת באוניברסיטה. זה היה באמת כי הייתי זקוקה לעבודה, נושא התכנית ענין אותי וכצ'ופר יכולתי לשמוע את כל השיעורים. אבל זה היה ממש לא מענין. הכי לא שבלוני - לגדל את ילדי... זאת התשובה מהשרוול. בטח אם אחשוב על זה יותר התשובה תהיה אחרת. יעל
 
כסף ותהליכי שינוי

ממה שאת מספרת זה נשמע ש"לעשות כסף" אך פעם לא היה מבחינתך ממש עניין. אני שומע נכון ? זאת אומרת שיש מאחורי ההתנהגות שלך לאורך זמן אמונות ודפוסים ביחס לכסף שקובעים. להפוך אותם בבת אחת וליצור מציאות חדשה זה לא עניין של מה בכך. לא רק זה כל הסיכויים שזה מה שימשיך להכתיב את ההתנהגות בעתיד אלא אם כן תעשי משהו לשנות את זה. אם את מבינה את המשמעות של הדברים וזה חשוב לך מספיק את תוכלי ליצור שינוי, אם לא . . . אולי זה לא התשובה שהיית רוצה לשמוע וזה לא מביא פתרון בשלוף אבל למיטב ניסיוני צריך להבין את ההיגיון שעומד מאחורי ההתנגות כדי ליצור תפנית. אני מאחל לך הצלחה את מוזמנת להרשם ולקבל את העלון החודשי שיצא ביום - יומיים הקרובים ויעסוק בשאלות של יצירת שינוי. להרשמה שבת שלום אמיר דרור
 
רשומה כבר

אני רשומה מזה זמן ומקבל. אני גם מקבלת את רוב הדברים. ויחד עם זאת עלתה בי המחשבה הזאת. לא הבנתי את "לעשות כסף לא היה ענין". תמיד עבדתי ואני מתכוונת לעבוד ויש מקומות שאני לא מוכנה לעבוד בהם כי לטעמי לא משלמים מספיק עבור מה שאני מביאה (למשל מקופ שמוכן לשלם שכר מרצה של 50 ש"ח לשעה). ויחד עם זאת אני רוצה גם שהעבודה תאתגר ותשמח אותי. תודה על התגובה בכל מקרה. יעל
 
הערכה ותגמול

התייחסות לשכר, לכסף לתנאים מקפלת בתוכה כל כך הרבה היבטים. הערכה, כוח, ביטחון ועוד. הקשר בין תחושת ערך עצמי לבין גובה השכר שאדם מבקש לעצמו הוא, אני חושב, אחד הנושאים המורכבים והמדהימים. מה את יודעת לומר על עצמך במישור הזה ? שבוע טוב אמיר
 
למעלה