סתם.מחשבות אל תוך הלילה
השעה כרגע כבר 1:00 בבוקר. התוכנית של נתיבה בן יהודה ברשת ב פתחה עם השיר של "פה בארץ חמדת אבות.." ההמשך ידוע "תתגשמנה כל התקוות" וכו´. מסתבר שזה שיר שנכתב ב 1911 לתלמידי גימנסיה הרצליה ע"י אחד המורים כאשר הם יצאו לטיול. ובחוץ.בחוץ השתוללו הסירנות על הכביש לפני יותר מחצי שעה ובחצי שעה האחרונה חג לו מסוק סחור וסחור כאן מעלינו. ענת חברה טובה שאנחנו מלוים אחד את השני כבר מזמן התיכון ועד היום טילפנה לספר לי כולה אושר על כך ששולחים אותה ואת בעלה לטוקיו לשליחות של שנתיים.ובאותה נשימה היא מוסיפה שקשה לה עם המחשבה שהיא תהייה רחוקה מהארץ. רק הישראלים מסוגלים להיפגש במאצ´ו פיצ´ו או ב טראק בנאפל ולספר אחד לשני על מה חדש בארץ.יש לזה אפילו ניגון ידוע.וזה הולך כך: "עזוב.אל תספר.אנחנו בחופש" ואז אחרי זמן קצר כבר אי אפשר ואז בא "מה אתה אומר.דיברת עם אמא שלך? מה אתה אומר היה פיגוע? איפה? וכ´ו רק אנחנו מסוגלים להיפגש בתיזבלוך ולשאול על מפלס הכינרת.עובר אורח שיעבור ואולי יבין את השפה יחשוב שמדובר על איזו חתיכה או דוגמנית ידועה. יש לנו את זה.יש בנו את זה.מה שלא נגיד ומה שלא נעשה אנחנו מחוברים לארץ הזו כמו טבור של תינוק לאם. אכן.פה בארץ חמדת אבות.התתגשמנה כל התקוות?
השעה כרגע כבר 1:00 בבוקר. התוכנית של נתיבה בן יהודה ברשת ב פתחה עם השיר של "פה בארץ חמדת אבות.." ההמשך ידוע "תתגשמנה כל התקוות" וכו´. מסתבר שזה שיר שנכתב ב 1911 לתלמידי גימנסיה הרצליה ע"י אחד המורים כאשר הם יצאו לטיול. ובחוץ.בחוץ השתוללו הסירנות על הכביש לפני יותר מחצי שעה ובחצי שעה האחרונה חג לו מסוק סחור וסחור כאן מעלינו. ענת חברה טובה שאנחנו מלוים אחד את השני כבר מזמן התיכון ועד היום טילפנה לספר לי כולה אושר על כך ששולחים אותה ואת בעלה לטוקיו לשליחות של שנתיים.ובאותה נשימה היא מוסיפה שקשה לה עם המחשבה שהיא תהייה רחוקה מהארץ. רק הישראלים מסוגלים להיפגש במאצ´ו פיצ´ו או ב טראק בנאפל ולספר אחד לשני על מה חדש בארץ.יש לזה אפילו ניגון ידוע.וזה הולך כך: "עזוב.אל תספר.אנחנו בחופש" ואז אחרי זמן קצר כבר אי אפשר ואז בא "מה אתה אומר.דיברת עם אמא שלך? מה אתה אומר היה פיגוע? איפה? וכ´ו רק אנחנו מסוגלים להיפגש בתיזבלוך ולשאול על מפלס הכינרת.עובר אורח שיעבור ואולי יבין את השפה יחשוב שמדובר על איזו חתיכה או דוגמנית ידועה. יש לנו את זה.יש בנו את זה.מה שלא נגיד ומה שלא נעשה אנחנו מחוברים לארץ הזו כמו טבור של תינוק לאם. אכן.פה בארץ חמדת אבות.התתגשמנה כל התקוות?
