סתם משהו רנדומלי

[yuval k]

סתם משהו רנדומלי

בלי קשר אמיתי לשום דבר, אבל עם קשר להכל: אני לא אוהב את הגיל שלי. לא מרגיש שייך. אם זה נכון אובייקטיבית או לא, אני לא יודע; זו הרגשה. וכן, אני יודע שזו הודעה סתומה למדי ושאין הרבה מה לענות לה

 

[לולו המשוגע]

מאיזו בחינה?../images/Emo60.gif

 

[עומרי האוזר]

../images/Emo45.gif

מצטרף. לפעמים גם אני חושב שיש פער מטורף בין הגיל הכרונולוגי לגיל הנפשי. זה מוזר לפעמים, ולפעמים זה פשוט טוב. נסה להנות מהיתרונות של זה, למרות שקשה לראות אותם. מי כמוני יודע.

 

[yuval k]

אז זהו, שקשה באמת לראות אותם...

 

[אמיתי טויטי]

הגיוני...

לפעמים מרגישים בוגרים לגיל, או צעירים יותר... אני מרגיש יותר בוגר לגילי.

 

[Neta558]

באיזה גיל אתה מרגיש?

 

[yuval k]

לא יודע לתת מספר, אבל יותר מגילי...

 

[yuval k]

ללא נושא

 

[lollapalooza]

הרבה אנשים מרגישים ככה.

אני מרגישה בוגרת בדברים מסויימים, וצעירה מגילי בדברים אחרים. וזה גם תלוי עם מי אני משווה.

וזה הגיוני להרגיש חוסר שייכות, ואין לי הרבה מה לומר שיעזור, חוץ מזה שבסוף גם השאר יתבגרו...

 

[יעל ניסן]

נשבעת לך

שעד גיל 23 הרגשתי בת 17. היו שואלים אותי "בת כמה את" והייתי מהססת כי בראש עשיתי חישובים (הייתי מודעת לפער, וחשבון זה לא הצד החזק שלי...) אנשים חשבו שאני מחורפנת שלא רוצה להגיד בת כמה אני.

 

[lollapalooza]

האא../images/Emo70.gif

פעם ראשונה שמישהי מרגישה כמוני

 

[yuval k]

...עוד 48 שנה ../images/Emo8.gif

 

[lollapalooza]

../images/Emo6.gif../images/Emo45.gif

 

[יעל ניסן]

נההה

פעם ראשונה שמישהי סיפרה לך, זה הכל. חוסר סינכרון בין גיל כרונולוגי להרגשה זה משהו די נפוץ. יש תקופות בהן הכל מסונכרן, ויש תקופות שלא. בכלל - תפיסת זמן זה משהו מאוד משתנה אצל אנשים.

 

[נגה כוכבית]

ויש גם שבמישורים שונים מרגישים

בגילאים שונים. כך ייתכן מאד באתה בגיל כרונולוגי מסויים, שכלית אתה משכיל לאללא, נפשית אתה ילדון, וחברתית אתה בגיל אחר. אני מניחה שאצל רבים מאיתנו אין קשר הכרחי בין גיל כרונולוגי לתחושת הגיל במישורים השונים. אגב, תמיד ילדים ובני נוער רוצים להיות גדולים. כאילו... שנה טובה.

 

[yuval k]

זה לא סתם רצון להיות גדול...

כלומר, אני משער שהתחושה גוררת איתה רצון להיות "גדול" (או קטן, כמובן) יותר במישור הכרונולוגי, אבל לא מפה היא נובעת.

 

[יעל ניסן]

לדעתי

תחושת הסנכרון - או החוסר בה - לא קשור לגיל, אלא קשור לניסיון חיים ולחוויות שצוברים. ככל שאדם צובר חוויות קשות בגיל צעיר הוא מבוגר לגילו. אנשים שעברו תאונה, או אנשים צעירים המתמודדים עם מחלה כרונית יודעים על מה אני מדברת. ובצד השני של הסקאלה, אנשים שלא מתמודדים עם שום כאב ומצליחים איך שהוא לקמבן את הסביבה ולהתנער מאחריות, נשארים ילדים קטנים גם בגיל מבוגר.

 

[yuval k]

ועוד סתם הודעה

אני לא יודע אם מישהו שם לב, או אם מישהו תהה - אבל נעלם קטאולוס (carmen 85) מהחתימה שלי (אז מה אם הורדתי אותו רק עכשיו...). יש לזה סיבה. מאז שהוספתי אותו השתניתי. נכון, עדיין החיים לא מושלמים, אבל הרבה דברים נפתרו. גם הפכתי יותר... מפוייס? זו המילה? עם עצמי. לפחות בכמה עניינים שמאוד בערו לי. אולי גם דרך זה שעלו כמה עניינים אחרים, שבוערים לי לא פחות, אבל על נקודות פחות כואבות. יותר טוב לי כרגע. אני לא יודע אם מישהו תהה לגבי המשמעות של השיר - בכל מקרה, הנהי: "אני שונא וגם אוהב; איך זאת אעשה, אולי תשאלי. / איני יודע, אך אני חש זאת קורה לי ומתענה." זה לא שייך כל כך למשמעות הפשוטה של השיר - למרות שיש קשר (מי שקרא את ההודעה המאוד ברורה שלי מכמה עמודים קודם על אותו "אדם" יבין

) - אלא יותר באופן כללי. בכל אופן, תודה