סתם עוד יום קשה

רותי57

New member
סתם עוד יום קשה

בא לי לקטר! אבי החולה אלצהיימר ,הצלחנו קצת להכניסו לשיגרה. הוא שקט פחות או יותר. ישנה מטפלת זרה,חשבתי הנה אפשר לנשום.אך אמי חולת cva כבר כ10 שנים נתקפת עצבים מכריחה את אבי ללכת מוקדם לישון ואם הוא רואה טלויזיה סוגרת לו אותה בשעה 21 בערב בטענה כי היא והמטפלת צריכות ללכת לישון 0 המטפלת ישנה בסלון ואמי בחדר שינה שלה ואבי בחדדר נפרד) הטלויזיה מפריעה לה והיא נאלצת לסגור את הדלת ואז חם לה למרות הונטילטור הרי הוא בין כה וכה לא מבין כלום. וסוגרת לו את הטלויזיה בכוח הוא מתעצבן ואימר שהיא צריכה לקבל סתירה. נו נו, היא צורכת מקללת הבושה לשמועה. משפילה אות ו בכל הזדמנות, המטפלת שאלה מי כאן החולה אמי או אבי. כי כשהיא באה הסברנו לה כי אבי לפעמים אגרסיבי ובא בטענות שאמי בוגדת בו. המטפלת אומרת לי כי אמי כל הזמן כועסת על אבי, רק שאמי לא אספר לאמי שהיא אמרה לי זאת. מכיון שאמי בעצמה סיפרה שאבא רצה להרביץ לה לכן היא צרכה ואימה עם מקל הליכ ה שהיא תפתח לו את הראש. המטפלת מבוהלת לא יודעת מה לעשות אמרתי לאמי שלא תצעק ולא5 תציק עם הטלויזיה לאבי, ושלאנתקלל הרי זאת בושה. היא אמרה שלא אני ולא אבי לא מבינים שהיא גם חולה. אמרתי לה שלה זה סוג מחלנה אחר ואולי גם היא צריכה לקחת כדורי הרגעה. נו כמובן עשיו גם אני האויב שלה. אני מפחדת שהעובדת תברח ממנה וחבל היא עובדת טובה, אך היא אמרה לי שאבא שקט ועושה כל מה שהיא מבקשת ממנו. מה עושים. כאשר אני בא אליהם וזה יום יום, מיד מתחיל סיפור אבי שוב השתין רק העובדת תנקה הוא שוב משתין. ולו לא כואב פיזית כלום ואילו היא בקושי הולכת. רחמנות לי על אבא, למרות שהוא יכול להיות אגרסיבי , אך כבר אין לי רחמים לאמי. היא תהמיד מררה לו את החיים, במשך 5 שנים האחרונות האשימה איתו בלי סוף בבגידות שהיו לפני שהם התחתנו. כלומר לפניט 60 שנה. והיא חיה את הבגידות הללו ממש כאילו זה היה אתמול הוא כבר לא זוכר כלום וכמובן הוא מבחינתו גם לא משתין. וגם ממתרחץ לבד ואינו מבין מה היא רוצה ממנו. אני מבינה שאצלה זו גם מחלה לכן הצעתי כדורי הרגעה אמרתי לה הרי אבא לוקח כדורים פסיכותיים וזה עוזר לו אולי גם לך זה יעזור? בשום אופן לא ואני תמיד מגנה על אבא . עכשיו אני גם האויב. האם יש למשהו7 עיצה?
 

ענתי44

New member
היי רותי../images/Emo24.gif

אני לא יודעת אם אני במצב של לתת לך עיצה כשאך לפני שעה בכיתי וקראתי לאלוהים שיקח אותי כבר!!!! אבל בכל זאת. ראשית ליבי איתך ואני כל כך מבינה לליבך. גם אמא שלי גירשה אותי עכשיו ולמרות שזו המחלה ולא היא זה עלבון צורב. בקשר לטלוויזיה, האם את יכולה להביא טלוויזיה גם לחדר של אבא? אז המטפלת יכולה להשכיב אותו במיטה ולפתוח לו טלויזיה. ככה הוא יהנה לו, הרי איזה הנאה כבר נשארה לו?, אמא תוכל ללכת לישון וגם המטפלת שבטח מתה מעייפות עם שניהם. משום מה יש לי הרגשה שאמא לא תהיה מרוצה מהסידור הזה אבל אין מה לעשות, חלק באמת זה המחלה שעברה וחלק זה הבחירה שלה לכעוס. כי אמא שלי, למרות היום הממש רע שלה, עברה את האירוע כמו אמא שלך, ובאופן קשה זאת בנוסף לאלצהיימר ושאר המחלות ובוחרת, בדרך כלל בלחייך ולהיות מרוצה. אז תניחי לאמא שלך, תיצרי אצלך בראש שמיעה סלקטיבית שבה תהנהני כלפיה תשמעי את דבריה ולא ממש תקשיבי להם. היא תשפוך את מר לבבה ואת לא תורעלי. זו אמא שלך ואין לך ברירה. פשוט תביני שאם היא בעלת אופי קשה וכמובן עם בעיות בריאות שמחמירות את הבעייה. לא תצליחי לשנות אותה רק את הגישה שלך אליה. ואני יודעת שזה קשה!!!! ואם תצטרכי לשפוך את הלב שוב אנחנו פה
 

רותי57

New member
לענתי 44

איך הצלחת כל כך מהר לענות? אי אפשר להכניס את הטלויזיה לחדרו של אבא. גם לא היתי רוצה בזאת. לסגור אותו לגמרי בחדר?! גם כך הוא במיטה רוב היום לכן אני שמחה שהוא יוצא קצת מהחדר ורואה טלויזיה או קצת קורא עיתון הארץ אפילומ שלפעמים יש לי רושם שהוא רק מסתכל בעיתוןץ. שנית המטפלת אמרה לאימי כי היא תשכיב אותו לישון בשקט ובשלווה. חוץ מזה המטפלת טוענת כי אבא מאוד שקט. תודה לך על התגובה המהירה וקצת ניחימים
 

ענתי44

New member
איתך תמיד../images/Emo24.gif

את צודקת. אז פשוט תדברי עם העובדת שתתעלם מאמא כמוך. ותנו לאבא לראות טלוויזיה. כן גם אמא לא אחת מסתכלת בעיתון ולא ממש מצליחה לקרוא אבל חשוב לה הקטע ואני מניחה לה. שיהיה לנו רק הכוח להמשיך
 

mali10

New member
אולי גריאטר יכול לעזור...

רותי יקרה, המצב לא קל. גם הורי ישנים בחדרים נפרדים והמטפלת בסלון.כל יום אני מקליטה סרט הודי למטפלת כדי לשמור על השפיות שלה.בינתיים הטלויזיה לא מפריעה להורים אך חשבתי לחבר אוזניות לטלויזיה כדי שהורי לא ישמעו רעש.כל הזמן צריך לאלתר.אולי כדאי שתביאי גריאטר הביתה שיבדוק את מצבו של אביך.אפשר לקבל תרופות נוגדות חרדה ודיכאון וזה מפחית את האגרסיביות.אם תחליטי להזמין רופא , אוכל להמליץ לך על אחד שאני הזמנתי. סבלנות...
 

ronnyw

New member
הטיפול בזוג הורים

מלי, רותי וכולם ליבי, ליבי איתכם. גם אני מטפלת בזוג הורים, בני 87, כל אחד עם הבעיות שלו. כבר כתבתי בעבר : כל אחד מהם הוא סיפור בפני עצמו, אבל הקושי העיקרי הוא ה"ביחד" שלהם: המריבות, האלימות, ההעלבות וההעלבויות, אי הבנת האחד את מצב השני, המתח. חשבנו אפילו על הפרדה (כידוע לכולנו הוצאת הורה למוסד היא דבר קשה, ומנסים להימנע מכך בכל דרך. מה עושים אם השיקול הוא, שהוצאת אחד מהם תקל על השני? ואת מי להוציא? כמו איזה ילד אוהבים יותר? נורא.) אבל אנו חוששים שהפרדה תהיה בדיעבד קשה עוד יותר, כמו אובדן בן-זוג. אין פתרונות טובים. מנסים לחפש את הדרך הפחות גרועה... ככה שאני ממש ממש איתכם. הרבה כוח וסבלנות !!
 

רותי57

New member
למלי10

מלי תודה על העצה אך לא את אבי צריך להרגיע הוא מאוזן נכון להיום.את אמי !!! היא סילקה את המטפלת היום.זה היה נורא. אישה מקסימה המטפלת, צלצלה אלי לעבודה ואמרה כי אמא תזרוק את כל תטלטליה החוצה היא לא צריכה אף אחד היא יודעת להסתדר לבד. וזה לא נכון. שלושת רבעי העבודה אני היתי עושה. עד שלא עמדתי בזאת. שכנעתי אותה לקחת עובדת זרה. וזאת אחרי שהיא נפלה בלילה ואבא היה מאושפז. חשבתי שאני יורדת מהפסים. המטפלת אומרת כיאבא נהדר ונוח אך אמא כל הזמן משפילה אותו ונאשימה אותו בבריאות לקויה, בגללו היא נפלה, בגללו היא עםcva כל זה כמובן לא נכון.אבי באמת אציל נפש. ואני מרחמת עליו כל כך .זה היה גבר מקסים ועכשיו במבי ועוד התעללות של אמי והיא עדיין חושבת שהיא עשתה למענו הכל ועכשין קשה לה.גם זה נכון. לכן שכנעתי אותה לקחת עזרה ל24 שעות. בינתיים היא ללא עזרה כלל. היא קללה אותי ןשאני נחש ואני רוצה רק את הירושה.וזאת בעקבות כך האמרתי לה כיאני אזמין אמבולנס לביתחולים כי היא באטרף כדי שיתנו לה כדורי הרגעה. אני לא רוצה לחזור לסיוט שהיה לפני העובדת. אני כלכך כועסת אליה שאני אפילו לא מרחמת אליה.אני אבוא אליהם פעם ביומיים ולא כל יום ופעמיים ביום כפי שהיה עד עכשיו. למרות שהיא אומרת שלא עשמתי כלום בישבילה. רק התעסקתי עם העסקת העובדת הזרה ולא איתם. אני ביאוש. שום חושבת מה יהי אם פתאום היא תצטרך בית חולים? מה יהיה עם אבא אי אפשר להשאירו לבד.
 

ענתי44

New member
מלי ../images/Emo24.gif

אוי יקירה שלי מה את עוברת, פשוט גיהנום! קשה לתת עיצה מרחוק מחוץ לקלחת ובכל זאת ואנא אל תפגעי ממני. האם יש אפשרות לקחת את אבא אליך? או אולי לסדר לו מקום בבית אבות? הלב נצבט פשוט כאילו לא די במה שעובר עליו. האם יש להם עובדת סוציאלית? אם כן פני אליה לבחון האם יש איזה דרך לעשות משהו. האם יש לך משפחה שיכולה לבוא ולעזור? לא יתכן שהכל יפול על כתפיך
 

רותי57

New member
לענתי44

תודה על התמיכה אך אין לי משפחה ואצלי התנאים לא בנויים להורים. שנית ההורים מאוד מחוברים אחד לשני. פעם לקחתי את אבא אלי אחרי מריבה ביניהם וזאת רק ללילה אחד אמי כל כך כעסה. שאני מתערבת , שאנו השארנו אותה לבד. שנית אי אפשר לשנות את הקום לאבא הוא מייד מתבלבל. הרי ככה זה אצל חולי אלצהיימר. בבית הוא מתנהג כמו רובוט הוא יודע בדיוק היכן המתבח והיכן ההשרותים. שלא תביני לא נכון אמא אישה מאוד טובת לב ו נדדיבה אך היא מאוד אמוציונלית .ואוהבת את אבא ולמעשה טיפלה בו כל הזמן למרות המחלה הקשה שלה.
 

ענתי44

New member
רותי יקרה

ההורים של אמא שלי היו זוג יונים. סבתא שלי הלכה אחרי החלוץ כחול העיניים, בניגוד לרצון אביה, ופרנסה אותו כשחלה.היא היתה אישה בריאה מאוד, הגם שמוגבלת בהליכה. הוא היה הרגליים שלה והיא היתה הנשמה שלו. אבל הם רבו כל היום. מי שהפסיד בקלפים או שש בש קילל את השני. סבא היה איש שמח בחלקו ומאושר וסבתא מרירה ופסימית. אבל עם הלב הכי חם ונדיב. לכן היה ברור לי שאמא שלך אישה טובה ונדיבה שבוחרת לכעוס ובאמת אירוע מוחי זה לא סתם אירוע!!! אבל אני דואגת לך. כל העול עליך. ואם אי אפשר להשאיר אותם אז למצוא דרך לכפות על אמא עובדת זרה. ולמצוא את הדרך לתעל את הכעס שלך לאפיקים אחרים.אחד הדרכים פשוט לשתף מישהו, ואת יודעת שאנחנו כאן, כדי לא להשאיר הכל בלב. מחזיקה לך אצבעות ומתפללת שיהיה לך כוח...
 

zs1957

New member
תגובה לרותי 57

שלום רותי! לצערי הרב את מטפלת בשני הורייך שהם שניהם חולים דמנטיים. קשה מאד, אבל ניתן להתגבר על הקשיים. אנא פני לפסיכוגריאטר שיאבחן את אמך ויתן לה כדורי הרגעה. הוא גם יסביר לה מדוע עליה לקחת אותם. והאמיני לי שהיא תקח. כל החולים הדמנטים מתנהגים אותו דבר. בהצלחה!!! זהבה שחם - עמותת אלצהיימר.
 
למעלה