סתם רגשות אשם

סתם רגשות אשם

אמא שלי היתה אצלי ולבת שלי היתה התפרצות מ-א-ד מ-א-ד קשה. ניסינו להשתלט עליה ואמא שלי חטפה כמה בעיטות הגונות. כדי למנוע ממנה לפגוע בעצמה וכדי לתת לה כדור הרגעה נאלצנו להשתמש בכח. (סביר ומתון אך עדיין כח). זה היה לפני יומיים. לאמא שלי מאד קשה היה להתמודד עם זה ולראות את זה והיא פשוט יושבת בבית ובוכה. יש לה כ"כ הרבה טרדות ובעיות של בריאות שלה ושל אבא שלי, והיא אשה מבוגרת, בת 70 ואני מרגישה לא נוח , כאילו רגשות אשם. בגיל 70 מגיע לה לנוח מהחיים ולא להתמודד עם מצב כ"כ קשה. כמובן שאני יודעת שאני לא אשמה אבל בכל זאת, הרגשה לא טובה, כאילו שאני צריכה לחסוך ממנה את הסבל שלנו. סתם רציתי לפרוק . תודה למי שקרא.
 

נ ג ה 33

New member
שיריתה יקרה

הרבה פעמים במצבים כמו שאת מתארת, לא נעים לנו, אנחנו נמצאים במצב של כמעט חוסר שליטה, כמעט חוסר אונים, בלבול מוחלט. זה מצב לא קל (הרגשות שלנו) אבל אסור לך להרגיש אשמה בשום מקרה. אולי במצב ששתיכן, את ואימך נמצאות לבד, דברו יותר על הילדה ועל ההתפרצויות שיכולות להפתיע כדי שתוכלו להיות מוכנות נפשית למצבים כאלה. אם יקרו, את תרגישי בטוחה יותר להרגיע את ביתך את אימך. את אשה חזקה, הרגישי נוח לשתף. שולחת זר
וגם
מחממת.
 
שיריתה- לכולנו זה קורה- וקשה לכולנו

שיריתה היקרה, אני מצטרפת להמלצה של נגה33 וחושבת שמעבר לתסכול ולמבוכה זוהי הילדה וכך הן תגובותיה והסביבה הקרובה והבוגרת צריכה להכיר ולהתמודד. אני עדיין חושבת שיש דרכים טיפוליות כמו הומיאופטיהשמאד עוזרות לילדים ומקלות או מונעות התפרצויות זעם ותסכול וכדאי לשקול זאת ברצינות במקום לתת לילדתך ולסביבה לסמם בכדורי הרגעה ולהיות פגועים. בהצלחה
 

שרון123

New member
שיריתה יקרה../images/Emo24.gifלא כבד לך?

ניראה שכל העולם על הכתפיים שלך. אני מבינה שאת רוצה לחסוך צער מאימך, אבל אני בטוחה שגם היא לא רוצה שכל הקושי יפול עלייך. יש לך מספיק דאגות, ולנסות להסתיר את המציאות הקשה עלול לגזול אנרגיות עצומות, שעדיף לך להוציא על דברים אחרים.
 

ריקי 04

New member
C'est La Vie...

אלו החיים, וזאת הילדה... בסופו של דבר ההתמודדות היא שלנו ההורים ושל האחים. סבים וסבתות יכולים מאד לעזור, אבל כשנכנסים לגילאים מבוגרים (70+), יש להם באמת מספיק משלהם (ולעזור הם כבר ממילא לא יכולים), ואם כל האי נוחות - אם זה לא מצליח - הם לא חייבים להתמודד עם זה. תגידי תודה שהם עוד מסתדרים לבד, ואת לא צריכה לטפל בהם (בהורייך) וזהו. כלומר תביאי למינימום את המפגשים ביניהם לבין ביתך. בגילם, אם הם לא מסוגלים להתמודד פשוט תעזבי את זה. זאת אולי תשובה קצת קיצונית, אבל היא יכולה להביא לכולכם הרבה יותר שלוות נפש...
 
שיריתה היקרה

המון חיבוקים לך על התלבטויותיך כבר אמרו כאן חכמים ומנוסים כי את לא אשמה וודאי שאמא שלך לא אשמה וקשה אבל לו היה קל לא היינו כולנו פה אז קבלי ממני המון חיזוקים וסימפטיה של שותף לצרה
 
בקשר לטיפול הומיאופטי

תלמה, תודה שהזכרת לי. משום מה אני תמיד דוחה את זה עד שאני שוכחת. הגיע הזמן שאני אעשה משהו בנדון. פשוט היתה תקופה יחסית ארוכה שלא נזקקנו לכדורי הרגעה, אז הנחתי לענין בתקוה שזה מאחורינו. אבל מה שמאחורינו הוא גם לפנינו. סופשבוע טוב שיהיה לכולנו.
 
למעלה