סתם רוצה לשתף. הבנות רעות בכיתה של בתי...
אני מהאמהות שבעד לא להתערב לילדים שיפתרו וינסו לעשות הכל לבד.
אבל בכיתה של הבת שלי, כיתה ד' הרבה אמהות אומרות לבנות שלהן מה לעשות ועם מי להתחבר. וכמובן העדיפות היא להתחבר לבנות "המקובלות".
שהשנה הבנות האלה נהיו רעות ומנסות להשתלט בכיתה ולקבוע על אחרים.
הבת שלי ילדה פחות מקובלת (ממש לא מפריעה לי) וילדה יותר שקטה. פחות קופצנית וצעקנית, כמו חלק מהבנות.
אז היא הרבה פעמים מתלוננת לי שרע לה בכיתה ושהבנות לא ממש מתייחסות אליה. יש לה חברה אחת קרובה, אבל גם החברה ההיא מנסה כל הזמן להתקרב למקובלות.
מה שכן, כל פעם האמהות או הבת שלי מספרות מה הבנות "המקובלות" עשו או אמרו ואני מתעצבנת מחדש.
המורה לא עושה כלום. לדעתי אפילו להפך היא מנסה להעצים את הבנות האלה עוד יותר, כי זה נוח לה.
כמובן שאני (לפחות אני חושבת ככה
) מנסה לחזק את הבת שלי כל פעם ולתת לה חיזוקים ובטחון, אבל הבנות האלה מורידות לה את כל הבטחון עם היחס המגעיל שלהן. ולפעמים זה אפילו לא יחס, אלה התעלמות.
זה לא רק הבת שלי מרגישה ככה.
הן קיבלו הרבה כוח בכיתה מכל מיני סיבות. והבנים מאוהבים בבנות האלה. בעיקרון זה 2 בנות שהכי ככה מתבלטות וכולם וכולן רודפים אחרי שתי הבנות האלה.
אז הן מרגישות שמותר להן לעשות מה שהן רוצות ולפגוע באחרות מילולית.
הילדים כל כך עסוקים בכיתה לרצות את הבנות האלה ולהתקבל על ידן שלא יוצרים קשרים כמעט אחד עם השני ורק מנסים להתקבל לקבוצה של מקובלים.
אני לפעמים מרגישה שבא לי להתפוצץ מרוב חוסר צדק כלפי הבנות הטובות. אני מרגישה שאני נלחמת עם זה כל הזמן, אני נותנת לבת שלי חיזוקים בבית והן מורידות לה את כל הבטחון. היא מרגישה פחות חשובה מהן...
לא ממש יש לה אופציות עם מי להיות, כי כולן בהפסקה מנסות לרדוף אחרי ה2 הבנות המקובלות האלה. שאחת מהן כאילו מלכת הכיתה.
זהו, סתם רציתי לקטר.
אני מהאמהות שבעד לא להתערב לילדים שיפתרו וינסו לעשות הכל לבד.
אבל בכיתה של הבת שלי, כיתה ד' הרבה אמהות אומרות לבנות שלהן מה לעשות ועם מי להתחבר. וכמובן העדיפות היא להתחבר לבנות "המקובלות".
שהשנה הבנות האלה נהיו רעות ומנסות להשתלט בכיתה ולקבוע על אחרים.
הבת שלי ילדה פחות מקובלת (ממש לא מפריעה לי) וילדה יותר שקטה. פחות קופצנית וצעקנית, כמו חלק מהבנות.
אז היא הרבה פעמים מתלוננת לי שרע לה בכיתה ושהבנות לא ממש מתייחסות אליה. יש לה חברה אחת קרובה, אבל גם החברה ההיא מנסה כל הזמן להתקרב למקובלות.
מה שכן, כל פעם האמהות או הבת שלי מספרות מה הבנות "המקובלות" עשו או אמרו ואני מתעצבנת מחדש.
המורה לא עושה כלום. לדעתי אפילו להפך היא מנסה להעצים את הבנות האלה עוד יותר, כי זה נוח לה.
כמובן שאני (לפחות אני חושבת ככה
זה לא רק הבת שלי מרגישה ככה.
הן קיבלו הרבה כוח בכיתה מכל מיני סיבות. והבנים מאוהבים בבנות האלה. בעיקרון זה 2 בנות שהכי ככה מתבלטות וכולם וכולן רודפים אחרי שתי הבנות האלה.
אז הן מרגישות שמותר להן לעשות מה שהן רוצות ולפגוע באחרות מילולית.
הילדים כל כך עסוקים בכיתה לרצות את הבנות האלה ולהתקבל על ידן שלא יוצרים קשרים כמעט אחד עם השני ורק מנסים להתקבל לקבוצה של מקובלים.
אני לפעמים מרגישה שבא לי להתפוצץ מרוב חוסר צדק כלפי הבנות הטובות. אני מרגישה שאני נלחמת עם זה כל הזמן, אני נותנת לבת שלי חיזוקים בבית והן מורידות לה את כל הבטחון. היא מרגישה פחות חשובה מהן...
לא ממש יש לה אופציות עם מי להיות, כי כולן בהפסקה מנסות לרדוף אחרי ה2 הבנות המקובלות האלה. שאחת מהן כאילו מלכת הכיתה.
זהו, סתם רציתי לקטר.