סתם רציתי להתבכיין.
פתאום משום מקום פרצתי בבכי מר. הכל טוב לי, באמת! אבל פתאום חשתי צורך לבכות. צורך פרימיטיבי אפילו... מגעגועים לבחור שאני אוהבת
עברתי לגור במרכז והוא בצפון הרחוק ועובד. רק עניין של ימים ספורים עד שנתראה והוא הודיע לי היום בטלפון שהוא יבקש להקדים את סיום יום העבודה שלו. סתם נהייתי בכיינית וירדו לי דמעות געגוע בגודל של צנוברים. אני כל כך מתגעגעת ומתסכל להגיד בטלפון. בכלל מתסכל לשוחח בטלפון. אני רוצה לדבר לעיניים שלו. זה פתאום תפס אותי ככה. אני לא טיפוס בכיין! (טוב אולי כן בעצם...
) יש למישהו טישיו?
פתאום משום מקום פרצתי בבכי מר. הכל טוב לי, באמת! אבל פתאום חשתי צורך לבכות. צורך פרימיטיבי אפילו... מגעגועים לבחור שאני אוהבת
