playtrip
New member
סתם רציתי לשתף אתכם בתסכול שלי.
עד להיכן עומק הדין מגיע.
לפני רבע שעה בערך חשבתי שאני עושה מצווה.
דפקה על דלת הדירה השכורה שלי שכנה מבוגרת שלי וביקשה שאעזור לה להחליף נורה. נעניתי ברצון גדול לכך ובשמחה בידיעה שאני הולך לקיים מצווה... הכל הלך מצויין, רק לסובב את הנורה הישנה ולשלוף אותה מבית הנורה ולהשחיל במקומה את הנורה החדשה. אמרתי לעצמי, עכשיו השכנה שלי תוכל להשתמש בנורה החדשה לצרכיה החשובים אבל כשחזרתי לדירה שלי וסיפרתי את זה לחבר שלי משבדיה הוא שאל אותי בדאגה אם יש לי הסמכה טכנית לעבוד עם חשמל... זו אמנם רק נורה וחשמלאי היה לוקח על כך 150 שקלים ובפועל נראה שחסכתי כסף אבל מסתבר שהמצווה שעשיתי באה בעבירה... עברתי על "ונשמרתם לנפשותיכם מאד". גם אם מדובר בנורה פשוטה, חשמלאי הוא מומחה ומוסמך והוא אמור לעשות את זה. מה גם שזה בעקיפין גזל עבודה, לקחתי פרנסה שהיתה מיועדת לאחר. אסור לרדת לפרנסתם של אחרים, לא רק ששהיתי עם אשה גם אם מבוגרת באותו חדר, גם אם הדלת היתה פתוחה מעט (לא בטוח אם דלת הכניסה הראשית של הדירה המחולקת) שזה יוצר ייחוד והעמדתי את עצמי בנסיון פוטנציאלי (כמה שזה נשמע מגוחך אבל אני מדבר גם על הרמת יד סתם, נניח מאובדן שליטה וקור רוח ספונטני ופתאומי, אדם לא צריך להעמיד את עצמו במצבים כאלו)... כל אלו בעצם טוענים ומראים שעברתי עבירה גדולה ולא מצווה וכמו המעשה הזה יש לי רבים רבים כאלו בחיים שלי. ההרגשה העולצת התחלפה לי במרמור וטינה גדולים מאד.
בשמיים אומרים שהדין מגיע עמוק מאד ואדם יכול להתפלא עד עמקי נשמתו להיכן דברים מגיעים וזה מקצת מן הדינים שנגלו לי בעבירה החמורה שעשיתי. אני מתוסכל, מסתבר שזה נכון ולא סתם אומרים לי שאני לא אדם טוב, בלשון המעטה... כל החיים שלי, במיוחד כל החמש עשרה שנה האחרונות שלי מלאים בעבירות מסוג כזה או אחר ובעבירות נוספות של התפרצויות זעם על סובבי בעקבות הגילוי שעשיתי עבירות ולא מצוות ודין גורר דין ועבירה גוררת עבירה.
אני מתוסכל, אני ממורמר, אני שונא לדעת שזו היהדות וזה עומק הדין. זה מה שרציתי לכתוב.
עד להיכן עומק הדין מגיע.
לפני רבע שעה בערך חשבתי שאני עושה מצווה.
דפקה על דלת הדירה השכורה שלי שכנה מבוגרת שלי וביקשה שאעזור לה להחליף נורה. נעניתי ברצון גדול לכך ובשמחה בידיעה שאני הולך לקיים מצווה... הכל הלך מצויין, רק לסובב את הנורה הישנה ולשלוף אותה מבית הנורה ולהשחיל במקומה את הנורה החדשה. אמרתי לעצמי, עכשיו השכנה שלי תוכל להשתמש בנורה החדשה לצרכיה החשובים אבל כשחזרתי לדירה שלי וסיפרתי את זה לחבר שלי משבדיה הוא שאל אותי בדאגה אם יש לי הסמכה טכנית לעבוד עם חשמל... זו אמנם רק נורה וחשמלאי היה לוקח על כך 150 שקלים ובפועל נראה שחסכתי כסף אבל מסתבר שהמצווה שעשיתי באה בעבירה... עברתי על "ונשמרתם לנפשותיכם מאד". גם אם מדובר בנורה פשוטה, חשמלאי הוא מומחה ומוסמך והוא אמור לעשות את זה. מה גם שזה בעקיפין גזל עבודה, לקחתי פרנסה שהיתה מיועדת לאחר. אסור לרדת לפרנסתם של אחרים, לא רק ששהיתי עם אשה גם אם מבוגרת באותו חדר, גם אם הדלת היתה פתוחה מעט (לא בטוח אם דלת הכניסה הראשית של הדירה המחולקת) שזה יוצר ייחוד והעמדתי את עצמי בנסיון פוטנציאלי (כמה שזה נשמע מגוחך אבל אני מדבר גם על הרמת יד סתם, נניח מאובדן שליטה וקור רוח ספונטני ופתאומי, אדם לא צריך להעמיד את עצמו במצבים כאלו)... כל אלו בעצם טוענים ומראים שעברתי עבירה גדולה ולא מצווה וכמו המעשה הזה יש לי רבים רבים כאלו בחיים שלי. ההרגשה העולצת התחלפה לי במרמור וטינה גדולים מאד.
בשמיים אומרים שהדין מגיע עמוק מאד ואדם יכול להתפלא עד עמקי נשמתו להיכן דברים מגיעים וזה מקצת מן הדינים שנגלו לי בעבירה החמורה שעשיתי. אני מתוסכל, מסתבר שזה נכון ולא סתם אומרים לי שאני לא אדם טוב, בלשון המעטה... כל החיים שלי, במיוחד כל החמש עשרה שנה האחרונות שלי מלאים בעבירות מסוג כזה או אחר ובעבירות נוספות של התפרצויות זעם על סובבי בעקבות הגילוי שעשיתי עבירות ולא מצוות ודין גורר דין ועבירה גוררת עבירה.
אני מתוסכל, אני ממורמר, אני שונא לדעת שזו היהדות וזה עומק הדין. זה מה שרציתי לכתוב.