סתם רציתי לשתף..מחשבות על גמילה

Mr China

New member
סתם רציתי לשתף..מחשבות על גמילה

מקווה שכולכן בטוב וששנת הלימודים התחילה ברגל ימין.
אנחנו חזרנו אחרי קיץ מקסים בארץ, בו שתי הקטנות הפכו מתינוקות לפעוטות ממש- הולכות ומדברות (הן בנות שנה וארבע). אני עדיין איתן בבית והן יונקות...הרבה. האמת? יותר מלפני כמה חודשים. האמת היא שאני מאד זמינה להן כל היום (והלילה) והן יונקות בזמנן החופשי. בעבר היה לי יותר סדר, הן היו יונקות רק אחרי קימה משינה או מתנומה, עכשיו זה יותר רנדומלי ולפי דרישה שלהן. אחת מהן, אם אני מנתקת אותה (יודעת שהיא לא ממש צריכה ואני נגיד צריכה ללכת) אומרת לי :"עוד".
בתחושה שלי אני כבר מוכנה להתחיל לגמול אותן, ראשית בלילה (הן עדיין יונקות בלילה. האמת שזה החמיר כששהינו אצל הורי ורציתי לצמצם רעש למינימום בלילות אז נתתי להן לינוק יותר...ועכשיו זה מתנקם בי) ואח"כ במהלך היום. מצד שני נורא תחסר לי ההנקה. אבל כבר מרגיש לי נכון ואשמח לתובנות וחיזוקים מגומלות בעבר ובהווה. ולמי שהמשיכו למעלה מכך, אם תוכלו לשתף למה ואם אתן מגבילות (נגיד רק בבוקר) ואם אתן חושבות להפסיק (אם בא לכן לשתף). קצת כואב לי להפסיק- נראה לי שאעשה זאת במהלך החודשיים הקרובים.
 
בני שנתיים ושלושה

גם אנחנו עברנו כל מיני שלבים עם ההנקה וגם התאומים שלנו (בני שניים ושלושה חודשים) איתי בבית. ביום מעולם לא ממש הגבלי והם יונקים לפי דרישה. זה הכי נכון לי כיוון שראיתי שהרבה פעמים יש סיבה מאחורי יניקות ממושכות או תכופות ואני מעדיפה לנסות לסמוך עליהם ופחות לנסות לעשות "סדר" בדבר הזה. בלילה ניסינו גמילת לילה אחרי ענייני שיניים למינהם. בהתחלה היה נראה שזה הולך אבל אחרי חודשיים בערך שמתי לב שאני ישנה הרבה פחות טוב ורצוף מלפני הגמילה כיוון שבמקום להניק ולשיון תוך כדי אני קמה איתם, יורדת לסלון, מחזיקה, מחבקת וכו' ובסך הכל מבלה ימים שלמים כועסת ומותשת. אז אני (רב הזמן) לא נלחמת איתם ורואה שבסך הכל אחד מהם ישן די טוב וקם לינוק לפנות בוקר (לקראת 6) והשני צריך אותי קצת יותר. זה משתנה ותלוי בהמון דברים. עכשיו שוב יוצאות טוחנות והם עברו צינון רציני וזה משפיע כמובן על ההנקה.

אני מאד שמחה שהגענו עד הלום אפילו שעברתי כמה וכמה משברים עם זה ותהיות מה יהיה ועד מתי. אני לא בטוחה שמשהו השתנה אצלם אלא יותר שאני לומדת להשתנות ולהתגמש. מה שכן, מתישהו הכנסתי את האלמנט שיונקים עד שאני מסיימת לספר עד עשר ולפעמים זה עוזר לקצר הנקות במהלך היום.

בהצלחה.
 
לגמול או לא - זאת השאלה

הי סינית יקרה

איך ההתאקלמות בבית חזרה ?
אולי תחכי קצת עם קבלת ההחלטה על הגמילה.
תני להן להתאושש עוד קצת מהחופש פה בארץ, להתרגל חזרה הביתה ולחיים הרגילים שלהן.
יכול להיות שההנקה תרגע קצת, בוודאי גם בלילה - הרי זה "התקלקל" כשהייתם פה בקיץ , ואני מניחה שכשהן יתרגלו חזרה הביתה - זה ישתפר.
ואז תעשי חושבים שוב.
אולי תתחילי גם גמילה בלילה, ובמשך היום תמשיכי להניק ?
אבל - לאט לאט - תיצרי מצבים שבהם את אומרת "לא עכשיו" "עוד מעט" "סבלנות" וכדו'.. כלומר - כשאחת רוצה לינוק (או שתים) - את דוחה אותה או אותן מעט. כדי ללמד אותן לדחות במעט את הסיפוק הזה.
הן ילמדו להבין את זה שלפעמים צריך לחכות קצת. וזה יוכל לעזור לך לווסת קצת את הזמנים במהלך היום.
אני מאוד מבינה שההנקה תחסר לך.. גם אני ממש מתגעגעת לזה..
אז אל תמהרי, תתחילי עם הלילה ונראה מה יהיה בהמשך.
הפסקת ההנקות בלילה תתן לך אויר להמשיך אותן במהלך היום.

מה דעתך ?
 
למעלה