עוד יוסף פנדריך
Member
סתם שאלה
בתי המשפט לא הכריעו כידוע אם חופש הביטוי הוא זכות חוקתית. יש הסבורים שחופש הביטוי הוא חלק מכבוד האדם ולכן מוגן על פי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אבל למיטב ידיעתי אין פסיקה עקבית בנושא.
כבוד האדם מעוגן בסעיף 2 לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שמונה רשימה של זכויות- חיי האדם, גופו וכבודו.
לעומת זאת, ס' 5 לחוק קובע-" אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת."
האם לא ניתן לומר שחוקים שפוגעים בחופש הביטוי הם הגבלת חירות שמהווה הפרה של חוק היסוד? האם אין לומר שחירות האדם היא גם חירות הביטוי? האם אין לפרש את מושג החירות פירוש רחב ככל האפשר כראוי לפירוש חוקה?
זאת ועוד- אם נצא מהנחה שהחוק מגן גם על חופש הביטוי יש בכך כדי להשליך גם על החקיקה שקדמה לחוק. הרי החוק משפיע על הפרשנות של חוקים שנחקקו לפניו גם אם אינו חל עליהם.
מה דעתכם?
בתי המשפט לא הכריעו כידוע אם חופש הביטוי הוא זכות חוקתית. יש הסבורים שחופש הביטוי הוא חלק מכבוד האדם ולכן מוגן על פי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אבל למיטב ידיעתי אין פסיקה עקבית בנושא.
כבוד האדם מעוגן בסעיף 2 לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שמונה רשימה של זכויות- חיי האדם, גופו וכבודו.
לעומת זאת, ס' 5 לחוק קובע-" אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת."
האם לא ניתן לומר שחוקים שפוגעים בחופש הביטוי הם הגבלת חירות שמהווה הפרה של חוק היסוד? האם אין לומר שחירות האדם היא גם חירות הביטוי? האם אין לפרש את מושג החירות פירוש רחב ככל האפשר כראוי לפירוש חוקה?
זאת ועוד- אם נצא מהנחה שהחוק מגן גם על חופש הביטוי יש בכך כדי להשליך גם על החקיקה שקדמה לחוק. הרי החוק משפיע על הפרשנות של חוקים שנחקקו לפניו גם אם אינו חל עליהם.
מה דעתכם?
