תשובה,חלקית...
לגבי הראשונה,אני לא ממש בטוח,ולכן אעדיף לא לפדח את עצמי... לגבי השאלה השניה : התקפת החוף המערבי הוא סטייל התקפה שהונהג בתחילת שנות ה-80 ע"י המאמן האגדי של סאן פרנסיסקו - ביל וולש... עד אז,ההתקפות חולקו פחות או יותר לשני סגנונות...מסירה וריצה,עם שינויי סיגנון ממש קטנים בין קבוצה לקבוצה,היו כאלו שרצו,ורצו(ראה מקרה וינס לומברדי מהפאקרס) והיו כאלו שזרקו את הכדור לאויר (הניו יורק ג'טס של ג'ו נאמת' הם דוגמה טובה לקבוצה כזאת). ביל וולש היה הראשון שהכניס סגנון התקפה ששילב אלמנטים שונים מכל סגנון... ריצות,מסירות מהבאקפילד,מסירות רבות מאוד לטייט אנד,ובעיקר לעומק (הטייט אנד היה תפקיד די משני עד שנות ה 80) המון פייקים,המון טריק פלייס... בקיצור...סגנון חדש לגמרי. בצורה הכי פשוטה התקפת החוף המערבי היא התקפה שמסתמכת בעיקר על מסירות קצרות טווח (סלאנטים קצרים,ומסירות לרצים מהבאקפילד) פליי פייקס (או פלייאקשן,איך שבא לך) ושילוב אפקטיבי של ריצות. התקפה מגוונת ביותר,שניתן לווסת יחסית בקלות. יתרונותיה הם : חוסר יכולת (יחסי) של ההגנה לצפות מהלכים,כיוון שמאותו מבנה יש להתקפה הרבה יותר וריאציות,יכולת לשנות מהלכים ביתר אפקטיביות בשל המבנה ההתקפי,ספר מהלכים התקפי ע-נ-ק... חסרונות : קשה לקווטרבקים מתחילים (יש המון מהלכים והמון מיבנים ללמוד) דורש שחקנים זריזים,דורש שחקנים מגוונים ביותר (יכולים לתפוס,לרוץ ולחסום,במיוחד הרצים שלך) דורש לרוב קווטרבק נייד מאוד (ג'ו מונטנה לא היה בדיוק נייד...סטיב יאנג לעומתו,לא יכל לשבת בשקט....) זהו בערך... מקווה שעזרתי במשהו