סתם שאלה-

[n i v m]

סתם שאלה-

מה אתם חושבים על המשפט: "אין דבר שהזמן לא יכול לרפא"

 

[ישראל שורק]

תשובה פילוסופית ל"סתם שאלה"

אני חושב על המשפט שכתבת בדיוק מה שאני חושב על המשפט "אין אדם שאין לו שעה" וממש מה שאני חושב על המשפט "כולם מיוחדים חוץ ממני", ואותו דבר כמו המשפט "אל תדון אדם בשעת צערו". בקיצור ידידי הצעיר, כתבת משפט. ומה נעשה איתו? המשפט הזה מחוץ להקשר השימוש שלו נראה לי קלישאי ממש כמו המשפטים שכתבתי למעלה. שכן אנחנו יכולים לחשוב יחדיו על הקשר שבו יהיה למשפט שלך תפקיד מנחם (נניח שאתה מנחם אדם שחברתו נטשה אותו), יכול להיות שבהקשר אחר יהיה למשפט תפקיד תרפויטי (נניח שפשוט זקוקים לסבלנותו של אדם ולאורך רוחו כדי שימנע מלהזיק לעצמו). בהקשר אחר יש למשפט תפקיד של משפט חיווי שמתיימר להגיד משהו אמיתי על העולם ובתור שכזה ודאי נוכל למצוא דוגמאות נגדיות שיפריכו אותו. הרבה מכאובים משתכחים מליבנו עם הזמן. האם הם נרפאים בזה? אינני יודע. האם שיכחה, הדחקה או הכחשה הם טובים? יכול להיות. צריך לחשוב על הקשרים שונים ולבחון אותם באורך רוח.

 

[סר מיכאל]

לדעתי המשפט נכון לכל סיטואציה!

הרי במקביל לזמן שעובר , בעצם מה שמרפא באמת הוא מוח האדם , בין אם זה המוח שלך ובין אם זה המוח של כל רופא . שים לב שרשום במשפט לרפא ולא לתקן , כי למעשה מדובר על האדם עצמו שניתן לריפוי עצמי או השפעה חיצונית , ואפילו גם אם מדובר במחלה חשוכת מרפא לא עלינו , יבוא יום שנשלים עם המחלה ונתייחס אליה כאילו אינה קיימת ,בין אם שינוי זה מתחולל אצל החולה או הסובבים אותו ......