סתם
אני לא שלך יותר. אני תוהה אם ומה את בכלל רואה בי. לפעמים אני תוהה איך את מסתכלת עלי בכלל. מה את רואה בעיניים. מה את רואה בגוף. מה את רואה מתחת לעור. אני תוהה אם את אוהבת אותי. אם אי פעם אהבת. אם הייתי פעם באמת מה שהייתי אמורה להיות, ואיפה דברים הלכו לאיבוד. אני תוהה אם מדי פעם בא לך לחבק אותי, או לחייך אל מה שהפכתי להיות. בשנה שעברה, בחורף, באמצע המדרחוב, משומקום יכולת לבוא ולהגיד "כמה את יפה", ולחייך, ולשמוח. אני תוהה אם את שונאת אותי. אם את חושבת עלי. אם אכפת לך מכל השטף שעובר אצלי בראש אם תביני אותו בכלל זה מצחיק בקטעים שאני נלחצת אם נכנסתי להריון האינסטינקט הראשון שלי הוא להתקשר אליך, להגיד לך, לשאול מה לעשות כל כך הרבה פעמים שאלתי אותך מה לעשות ולא קיבלתי תשובות, או שקיבלתי תשובות ריקות, שהשאירו אותי תלויה באוויר אלף. מם. אלף. מילה שאפשר לקרוא משני הכיוונים ולקבל את אותה משמעות איפה המשמעות הזו מה קיבלתי ממך. מה נתתי לך. מה יש לשתינו. מה יכול להחזיק את הקשר הזה. אני לא רואה יותר כלום. רק נזכרת. במקור החסידה מתלפף, לפני עשרים שנה. בפנים שלך, קורנת, סוחבת ספרים שלא היה לך כסף לקנות בשבילי. בנעלי העקב שלך שדידיתי בהן לבקר אותך בבית החולים, אחרי. בריבים של גיל ההתבגרות. בחיבוקים שהיו לך בשבילי בגיל תשע עשרה. במחנק בגרון מהקיץ האחרון והמילים ש [אין להן משמעות אין להן משמעות אין להן משמעות היא לא באמת התכוונה היא לא באמת] סתם. בחיי שסתם. עדיף להשאיר את זה ככה. פקעת קבורה, רדומה מאוד, באדמה שנשארה רחוק.
אני לא שלך יותר. אני תוהה אם ומה את בכלל רואה בי. לפעמים אני תוהה איך את מסתכלת עלי בכלל. מה את רואה בעיניים. מה את רואה בגוף. מה את רואה מתחת לעור. אני תוהה אם את אוהבת אותי. אם אי פעם אהבת. אם הייתי פעם באמת מה שהייתי אמורה להיות, ואיפה דברים הלכו לאיבוד. אני תוהה אם מדי פעם בא לך לחבק אותי, או לחייך אל מה שהפכתי להיות. בשנה שעברה, בחורף, באמצע המדרחוב, משומקום יכולת לבוא ולהגיד "כמה את יפה", ולחייך, ולשמוח. אני תוהה אם את שונאת אותי. אם את חושבת עלי. אם אכפת לך מכל השטף שעובר אצלי בראש אם תביני אותו בכלל זה מצחיק בקטעים שאני נלחצת אם נכנסתי להריון האינסטינקט הראשון שלי הוא להתקשר אליך, להגיד לך, לשאול מה לעשות כל כך הרבה פעמים שאלתי אותך מה לעשות ולא קיבלתי תשובות, או שקיבלתי תשובות ריקות, שהשאירו אותי תלויה באוויר אלף. מם. אלף. מילה שאפשר לקרוא משני הכיוונים ולקבל את אותה משמעות איפה המשמעות הזו מה קיבלתי ממך. מה נתתי לך. מה יש לשתינו. מה יכול להחזיק את הקשר הזה. אני לא רואה יותר כלום. רק נזכרת. במקור החסידה מתלפף, לפני עשרים שנה. בפנים שלך, קורנת, סוחבת ספרים שלא היה לך כסף לקנות בשבילי. בנעלי העקב שלך שדידיתי בהן לבקר אותך בבית החולים, אחרי. בריבים של גיל ההתבגרות. בחיבוקים שהיו לך בשבילי בגיל תשע עשרה. במחנק בגרון מהקיץ האחרון והמילים ש [אין להן משמעות אין להן משמעות אין להן משמעות היא לא באמת התכוונה היא לא באמת] סתם. בחיי שסתם. עדיף להשאיר את זה ככה. פקעת קבורה, רדומה מאוד, באדמה שנשארה רחוק.
