סתם....

[על אדן החלון ישבתי]

סתם....

אני דווקא כן לבד! אף אחד לא יכול לעזור לי, ואני לא יכולה לעזור לאף אחד. ולא בא לי לכתוב על המחלה, ולא בא לי שישאלו אותי על המחלה. ואין לי רצון לשתף אבל אני רוצה שכבר מישהו יתעניין, ישאל במקום לברוח כל הזמן. אפשר לחשוב שאין רגעים יפים בסרטן.... כי אף אחד לא רואה אותם. אף אחד לא מאמין שיש רגעים יפים בסרטן. או שמרחמים, או שבורחים רחוק!!! ובדידות, זה הרגש הכי חזק בסרטן.

 

[אחשל]

בדד...........................

WOW

איזה מטען כבד את עומסת על גבך

... אכן הבדידות היא אחד הדברים הכי קשים והכי מקשים בהתמודדות עם הסרטן. לא בא לך לשתף, אבל את רוצה שישאלו אותך... ואם ישאלו - תעני בכנות? או תיסתגרי בחומות של ציניות??? לתשומת ליבך - כאן לא מפחדים לשאול, ולא מפחדים מהתשובות! הפורום הזה הוא לא מקום לרחמים או לבריחה, זה פורום לשיתוף והתמודדות... ניר

 

[על אדן החלון ישבתי]

שיתפתי.

באמצע הלילה, במקום ללכת לישון ולאגור כוחות. זה מה שעשיתי. מה אתה רוצה?

 

[lital_helmer]

../images/Emo24.gif

את לא חייבת לספר הכל ישר בהתחלה...לדעתי לפחות. עשי מה שאת מרגישה. תזרמי. לאט לאט. ליטל

 

[rubber duck]

ההחלטה בידיך

הפורום הוא מקום פתוח מקום שמותר להביע בו רגשות מותר לדבר ומותר סתם להיות בו הכל עיניין שןל תחושה אין חובה לעשות משהו שלא נראה לך שרון

נקודה אחת מאד חשובה בתור אחד שהיה שם אני טוען שבהחלט מותר לעבור כמעט כל סוג רגע אסור לשקוע במלנכולויה צריך להביט קדיהמ אבל בגישה מפוקחת

 

[אחשל]

../images/Emo52.gif, לא התכוונתי לפגוע...../images/Emo10.gif

אני שולח לך מסר...

 

[השף העירום]

עשית לי צמרמורת

כן, זה נשמע לי מה זה מוכר.... שיחקתי אותה חזק לא צריך רחמים של אף אחד אין כמוני לעזור לעצמי ושכולם את הרחמים ישמרו לאחרים לכאלו שצריכים אני אסתדר בכוחות עצמי הרחקתי מעלי את כולם האשה, האמא, אחים, חברים אבל בפנים בפני היה קר, ובודד אל תרחיקי את התמיכה היא טובה היא באה מאהבה, לא מרחמים להיות חזק זה להיות חלש ולהיות חלש זה להיות חזק ותחשבי על זה... שולח לך המון אהבה המון חיבוקים ונשיקות

 

[על אדן החלון ישבתי]

אוי, שף...

בא לי לבכות מהתגובה שלך. לפעמים מתוך כמה תגובות, אפשר לקרוא את האחת המיוחדת, שמזיזה לך משהו בפנים, מרככת את הכאב, ומאפשרת גם לאצבעות להשתחרר ולכתוב. זה מאבק מתמיד: להמשיך בחיים, כי חיים עדיין (מה לעשות...), להתגבר על הפחדים (יש שיגידו, להסתכל להם בעיניים, לפחדים....אני מעולם לא הבנתי כיצד), ולוותר על הכעס הנורא והמתסכל. ותודה על מה ששלחת, זה במקום (התוכל להתלבש?

). ואני פורשת עכשיו, גם כדי לבכות. ;-:

 

[מלמלה]

כן או לא לבד תלויי בנו (ארוך)

אני דווקא כן לבד! אף אחד לא יכול לעזור לי, ואני לא יכולה לעזור לאף אחד. ולא בא לי לכתוב על המחלה, ולא בא לי שישאלו אותי על המחלה. - מזכיר לי את השיר "אדם בתוך עצמו הוא גר.... לפעמים פותח דלת..מקבל מכה..... אז נכון שקשה להפתח אך לדעתי זוהי הדרך היחידה שמישהו יוכל לחדור את השריון שלי אפשר לחשוב שאין רגעים יפים בסרטן - כאן דווקא יש מספר אנשים שמצאו דברים יפים בסרטן ואם תשתפי אותם הם ישתפו אותך גם כי אף אחד לא רואה אותם. - הדברים הסמויים מהעין אינם סמויים מהלב ומה שאת חשה והוא ברור לך לגמרי אינו גלויי וידוע לאחר או שמרחמים, או שבורחים רחוק!!! נכון מרחמים ומפחדים אם אני גלויה עם הסביבה ומלמדת את הסובבים אותי איך לנהוג הם לא בורחים הם יודעים אותי הכי מפחיד זה חוסר הידיעה וכשאני יודעת איך לנהוג אני לא בורחת כשהייתי בגיל 18 פגשתי אדם שנפצע בתאונה - התעוור ואיבד יד - הוא היה אחלה תמיד הסביר איך לעזור איך לחתוך לו את הירקות בצלחת איך להוביל אותו לכסא היה ממש כייף לו

 

[מלמלה]

כייף לו = כייף לעזור לו