ס פ ק
- פותח הנושא רותי 11
- פורסם בתאריך
קלעת בול לחוויה שלי
אני מלאת ספקות לגבי משמעות החיים ואם בכלל יש להם משמעות.
הספקות כוללות את כל התיאוריות האסטרופיסיות, ותיאוריות העידן החדש והישן לגבי הישארות הנשמה, מהי נשמה, והאם יש לה איזשהו זיכרון אישי לאחר המוות והאם זה בכלל משנה לחיים עצמם.
ככל שאני קוראת וחוקרת יותר הספקות גוברים, למרות הרצון והתקווה שעוד אפגש עם נשמות/אנשים קרובים שהלכו לעולמם - תמיד נשאר איזשהו חלל ריק מלא שאלות.
 
עד היום לא השתכנעתי באופן חד משמעי משום תיאוריה - כולל תיאוריות מדעיות למיניהן או תיאוריות רוחניות למיניהן.
 
לתפישתי, כולנו נתפשים לאיזושהי אשליה מתוך חשש מהשינוי שהוא חלק מהחיים, חלק מהטבע, חלק מהיקום - סוג של רצון להיאחז נואשות באיזשהו מצב קבוע.
 
 
למרות זאת, עדיין מחפשת תשובות, משתוקקת לדעת ונאחזת נואשות באיזושהי תקוה לאיזשהו מצב קבוע/נצחי.
 
לא ממש מתחברת לרצון לחזור לסיבובים נוספים בעולם הזה - מעדיפה להאמין שאחרי המוות, אם לא מדובר בחידלון אישי מוחלט, אז מגיעים לאיזשהו מימד עילאי, נעים, רגוע מרגש, מספק המאפשר התפתחות רוחנית אישית ומפגש נעים עם אנשים/נשמות יקרים שהלכו לעולמם.
 
על כל פנים, הספקות לגבי הנ"ל לא נעלמים. לא קרה שקראתי משהו בנושא ששכנע אותי או שהשאיר אותי ללא שאלות.
 
אני מלאת ספקות לגבי משמעות החיים ואם בכלל יש להם משמעות.
הספקות כוללות את כל התיאוריות האסטרופיסיות, ותיאוריות העידן החדש והישן לגבי הישארות הנשמה, מהי נשמה, והאם יש לה איזשהו זיכרון אישי לאחר המוות והאם זה בכלל משנה לחיים עצמם.
ככל שאני קוראת וחוקרת יותר הספקות גוברים, למרות הרצון והתקווה שעוד אפגש עם נשמות/אנשים קרובים שהלכו לעולמם - תמיד נשאר איזשהו חלל ריק מלא שאלות.
 
עד היום לא השתכנעתי באופן חד משמעי משום תיאוריה - כולל תיאוריות מדעיות למיניהן או תיאוריות רוחניות למיניהן.
 
לתפישתי, כולנו נתפשים לאיזושהי אשליה מתוך חשש מהשינוי שהוא חלק מהחיים, חלק מהטבע, חלק מהיקום - סוג של רצון להיאחז נואשות באיזשהו מצב קבוע.
 
 
למרות זאת, עדיין מחפשת תשובות, משתוקקת לדעת ונאחזת נואשות באיזושהי תקוה לאיזשהו מצב קבוע/נצחי.
 
לא ממש מתחברת לרצון לחזור לסיבובים נוספים בעולם הזה - מעדיפה להאמין שאחרי המוות, אם לא מדובר בחידלון אישי מוחלט, אז מגיעים לאיזשהו מימד עילאי, נעים, רגוע מרגש, מספק המאפשר התפתחות רוחנית אישית ומפגש נעים עם אנשים/נשמות יקרים שהלכו לעולמם.
 
על כל פנים, הספקות לגבי הנ"ל לא נעלמים. לא קרה שקראתי משהו בנושא ששכנע אותי או שהשאיר אותי ללא שאלות.
 
אין קשר בין הדברים- וסימנים אינם הוכחה לקיום אישי לאחר המוות
זה שאני רואה, שומעת, או קולטת משהו שלכאורה הוא סימן - אינו הוכחה לכלום.
כל פרשנות שאתן לסימן היא רק פרשנות - לא עובדה.
אני לא שוללת אפשרות שישנו קיום נצחי כלשהו, שהוא מעבר לחושים ולמחשבות, אבל אין שום וודאות שהחלק האישי שלנו נצחי.
כלומר, ישנה אפשרות שהחלק האנרגטי שלנו משנה צורה - אבל זו פרשנות להגיד שמישהו יודע לאיזה צורה משתנה החלק האנרגטי שלנו.
אני מניחה שאם קיימת תודעה/הכרה/אינטילגנציה בנו ובשאר בעלי חיים - זה לא דבר שנוצר מעצמו - כלומר, כנראה קיימת איזושהי תודעה/הכרה/אינטילגנציה מחוץ לנו - כלומר, גורם נצחי שממנו נובע החומר וההכרה/תודעה.
אבל כל זה, לא מוכיח שחלק אישי שלנו ממשיך להתקיים לאחר מותנו - לכל היותר החלק האנרגטי והתודעתי שלנו חוזר אל המקור - כמו טיפת גשם שמגיע לאוקיינוס משתלבת ומתאחדת עם שאר הטיפות.
קיבלנו שכל בשביל להשתמש בו - אין חוויה בעולם החומר שאינה עוברת דרך השכל, החושים וההכרה.
מה באמת קורה כשעולם החושים שלנו, ההכרה שלנו והשכל שלנו נמוגים עם המוות?
כל תשובה היא אמונה ופרשנות.
זה שאני רואה, שומעת, או קולטת משהו שלכאורה הוא סימן - אינו הוכחה לכלום.
כל פרשנות שאתן לסימן היא רק פרשנות - לא עובדה.
אני לא שוללת אפשרות שישנו קיום נצחי כלשהו, שהוא מעבר לחושים ולמחשבות, אבל אין שום וודאות שהחלק האישי שלנו נצחי.
כלומר, ישנה אפשרות שהחלק האנרגטי שלנו משנה צורה - אבל זו פרשנות להגיד שמישהו יודע לאיזה צורה משתנה החלק האנרגטי שלנו.
אני מניחה שאם קיימת תודעה/הכרה/אינטילגנציה בנו ובשאר בעלי חיים - זה לא דבר שנוצר מעצמו - כלומר, כנראה קיימת איזושהי תודעה/הכרה/אינטילגנציה מחוץ לנו - כלומר, גורם נצחי שממנו נובע החומר וההכרה/תודעה.
אבל כל זה, לא מוכיח שחלק אישי שלנו ממשיך להתקיים לאחר מותנו - לכל היותר החלק האנרגטי והתודעתי שלנו חוזר אל המקור - כמו טיפת גשם שמגיע לאוקיינוס משתלבת ומתאחדת עם שאר הטיפות.
קיבלנו שכל בשביל להשתמש בו - אין חוויה בעולם החומר שאינה עוברת דרך השכל, החושים וההכרה.
מה באמת קורה כשעולם החושים שלנו, ההכרה שלנו והשכל שלנו נמוגים עם המוות?
כל תשובה היא אמונה ופרשנות.
זו דעתך, אני חושבת אחרת - אני רואה דברים ומקבלת סימנים
מבחינתי זה סוג של הוכחה שאנחנו נמצאים בתוך משהו גדול מאיתנו,
אבל אין בזה שום הוכחה לנצחיות הקיום האישי, או להמשכיות הקיום האישי כפי שאנחנו מאמינים או מפרשים.
כל פרשנות אחרת היא רק פרשנות, אמונה או דעה - לא וודאות.
 
 
מבחינתי זה סוג של הוכחה שאנחנו נמצאים בתוך משהו גדול מאיתנו,
אבל אין בזה שום הוכחה לנצחיות הקיום האישי, או להמשכיות הקיום האישי כפי שאנחנו מאמינים או מפרשים.
כל פרשנות אחרת היא רק פרשנות, אמונה או דעה - לא וודאות.
 
 
תגדירי חוויה רוחנית.... 99% מהחוויות שלנו הן רוחניות
חוץ מאכילה - כמעט כל החוויות שלנו הן בעיקר רוחניות.
כתיבת/קריאת ספר, נגינה/הקשבה למוסיקה, ציור/התבוננות בציור וכן הלאה כל התחברות לתחום אומנותי כלשהו בין שהיא היוצר עצמו ובין שהאדם מתבונן/מקשיב או נוגע - כל אלה הם חוויות רוחניות.
גם קיום יחסי מין היא שילוב של חוויה פיסית וחוויה רוחנית - בתוך כל אלה משתלבות גם חוויות רגשיות.
חלק מהחוויות הן חוויות ישירות וחלקם חוויות שעוברות עיבוד שכלי - אבל אין חוויה שהיא מחוץ לכלים התבוניים/הכרתיים שלנו, שהם מערכת העצבים והמוח.
גם אם המוח לא מייצר את ההכרה הוא האיבר שאחראי על הקליטה, ועיבוד הנתונים.
ואז נשאלת השאלה - מה קורה לאחר שהמוח מת? איבר הקליטה ועיבוד הנתונים לא מתפקד יותר - אז איך בדיוק נשמר החלק האישי שלנו, הזיכרון שלנו, חוויות החיים שלנו?
כשאדם עובר הרדמה מלאה בשל איזשהו אירוע בריאותי - אם אין תקלות מיוחדות, האדם לא זוכר כלום, אין לו תחושות, אין לו מודעות, אין לו זיכרון - יכול להיות שזה דומה למצב של מוות, רק שמהמוות אף אחד לא חזר לדווח - אבל לאחר שהשפעת ההרדמה פגה, האדם חוזר לתפקוד רגיל - מאותה נקודה שהיתה לפני ההרדמה.
גם אדם ישן - לא מודע לסביבה, ולא לזמן - רק שאדם ישן מתעורר, ואדם מת פשוט מת.
ובמילים אחרות - תיאוריות, אמונות ופרשנויות יש הרבה - וודאות אין.
חוסר הוודאות - היא הספק.
 
חוץ מאכילה - כמעט כל החוויות שלנו הן בעיקר רוחניות.
כתיבת/קריאת ספר, נגינה/הקשבה למוסיקה, ציור/התבוננות בציור וכן הלאה כל התחברות לתחום אומנותי כלשהו בין שהיא היוצר עצמו ובין שהאדם מתבונן/מקשיב או נוגע - כל אלה הם חוויות רוחניות.
גם קיום יחסי מין היא שילוב של חוויה פיסית וחוויה רוחנית - בתוך כל אלה משתלבות גם חוויות רגשיות.
חלק מהחוויות הן חוויות ישירות וחלקם חוויות שעוברות עיבוד שכלי - אבל אין חוויה שהיא מחוץ לכלים התבוניים/הכרתיים שלנו, שהם מערכת העצבים והמוח.
גם אם המוח לא מייצר את ההכרה הוא האיבר שאחראי על הקליטה, ועיבוד הנתונים.
ואז נשאלת השאלה - מה קורה לאחר שהמוח מת? איבר הקליטה ועיבוד הנתונים לא מתפקד יותר - אז איך בדיוק נשמר החלק האישי שלנו, הזיכרון שלנו, חוויות החיים שלנו?
כשאדם עובר הרדמה מלאה בשל איזשהו אירוע בריאותי - אם אין תקלות מיוחדות, האדם לא זוכר כלום, אין לו תחושות, אין לו מודעות, אין לו זיכרון - יכול להיות שזה דומה למצב של מוות, רק שמהמוות אף אחד לא חזר לדווח - אבל לאחר שהשפעת ההרדמה פגה, האדם חוזר לתפקוד רגיל - מאותה נקודה שהיתה לפני ההרדמה.
גם אדם ישן - לא מודע לסביבה, ולא לזמן - רק שאדם ישן מתעורר, ואדם מת פשוט מת.
ובמילים אחרות - תיאוריות, אמונות ופרשנויות יש הרבה - וודאות אין.
חוסר הוודאות - היא הספק.
 
הקוסמת הורודה
New member
הי רותי
ביקשת שאגיב ואת חברה שלי אז החלטתי להעטר לבקשתך.
הספיקות שמלווים אותי זה הפחד שלא אצליח להפטר מהבעיה שלי (אנהדוניה וכולי). והפחד השני זה שלא אצליח להתמיד במה שאני רוצה (חסוי יש מצב שאת יודעת אם את רוצה לדעת דברי איתי בפרטי), ספק שלישי זה שלא אצליח להתמודד עם דברים שנראים לי גדולים עלי ושאר הספיקות חסויים
ביקשת שאגיב ואת חברה שלי אז החלטתי להעטר לבקשתך.
הספיקות שמלווים אותי זה הפחד שלא אצליח להפטר מהבעיה שלי (אנהדוניה וכולי). והפחד השני זה שלא אצליח להתמיד במה שאני רוצה (חסוי יש מצב שאת יודעת אם את רוצה לדעת דברי איתי בפרטי), ספק שלישי זה שלא אצליח להתמודד עם דברים שנראים לי גדולים עלי ושאר הספיקות חסויים
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.