עבודה? אבודה!

רוית30

New member
עבודה? אבודה!

בוקר טוב, ריפרפתי לי בין הדפים והגעתי לכאן, מקווה שזה המקום הנכון... להדליק אור? דווקא בעבודה? זה אפשרי? אני עובדת בתור מזכירה, אני משועממת, שחוקה ובעיקר מרגישה שאני לא מממשת את הפוטנציאל שלי, אני קמה בבוקר בהרגשה של "איכס", שונאת את שגרת יומי ואת עבודתי... נכון, יש נקודות של אור יש אנשים נחמדים בעבודה, אם אני צריכה חופש או לצאת לילדה חולה באמצע היום לא ישאלו שאלות... אבל ביום יום אני מתוסכלת! אני מחפשת מה ללמוד ולהתקדם ולא ממש מוצאת, לא מצליחה למצא לימודים שישתלבו עם בית וגידול ילדה קטנה ועבודה במשרה מלאה. בגדול, "נגמר לי האוויר" נמאס לי מלהיות מזכירה, לא בשבילי. אולי בכל זאת תצליחו לעזור לי למצא נקודה קטנה של אור.
 

buzy2

New member
תני פרטים על עצמך...

מה למדת? מה את רוצה ללמוד? מה את אוהבת לעשות? להיות מזכירה צריך אישיות מסויימת כמו להיות מורה, לא כל אחד יכול. אבל מזכירות הוא תחום רחב, יכולה להיות מזכירה אישית, ויכולה להיות מזכירה שלא ממש מזכירה אלא מבצעת עבודות פקידות או בתחום הכספים. את גם יכולה להיעזר בשירות התעסוקה יש שם ספרית מקצועות, וייעוץ תעסוקתי לבחירת מקצוע. ויש הרבה דברים שאפשר לעשות, כמובן לפני שעושים משהו כמו התפטרות, בגלל שהיום המצב קשה אבל לא נורא.
 
שעמום ושחיקה

את אומרת זאת מאד ברור - "מרגישה שלא מממשת את הפוטנציאל שלי" כאן צריך להישאר - מה את יודעת על הכוחות הייחודיים שלך ? היכן את מצליחה וניהנת, בעבודה ובכלל ? לפני שהתמונה מתחילה להיות יותר מדי מורכבת, עמוסה וקשה מבחינה רגשית, חשוב להישאר אך ורק עם השאלה של זיהוי עצמאי של הכוחות והיכולות שלך. מכאן אפשר להתחיל ליצור אור. נחמד שיש סביבה חברתית כמו שאת מתארת, יחד עם זאת כדאי לבדוק אם מבחינה רגשית התקשורת במקום לא מכבידה. הרבה פעמים ישנה שחיקה רגשית במקום עבודה, ישנן ציפיות לא מדוברות, התעלמות, ציניות וכו'. אז רק כדי לנקות את השאלה האישית, תבדקי איך את מרגישה ביחס לתקשורת במקום. מקווה שיש בידך נקודות ראשונות לתהליך, בהצלחה, יום טוב, אמיר דרור
 

רוית30

New member
אמיר...

תודה על הנקודות למחשבה, בהחלט יש לי מאיפה להתחיל. אבל, התקשורת מאוד מעיקה, כלפי חוץ כולם נחמדים "פוצי מוצי" מתחת לפני השטח גועש ורועש, צביעות, ליכלוכים וכו'. אני מתארת לעצמי שזה קיים בכל מקום, אבל איך מתנתקים מזה, איך לא משתתפים בחגיגה הזו? אני רק רוצה לבוא לעשות את העבודה וללכת. איך לא נותנים למצב רוח או "ירידות" של בוס להשפיע, איך לא נותנים לאנשים "לטפס" עליי? ברור לי שאני צריכה שינוי ובאמת, אני מעריצה אנשים ובמיוחד נשים שמצליחות להיות מזכירות שנים ארוכות, זה לא קל ולא בשבילי יותר.
 
הבחירה שלך

שלום רוית תקשורת מעיקה יכולה להיות גורם מדרבן במיוחד עבורך. ראשית דבר זה ממחיש את הצורך שלך בסביבה עם תקשורת בריאה, אל תניחי הנחות - יש מקומות ויש מקומות - יחד עם זאת יתכן וזהו אות עבורך, כמי שאינה רוצה להתאים את עצמה לסגנון המתואר ויחד עם זאת לא רוצה לצבור חומות של התנגדות כמו התייחסות צינית, כמו התרחקות מאנשים, כמו הסתגרות וכו' - מצאי לך סדנה שעוסקת בטיפוח מודעות, בעיקר עבודה רגשית - כך תוכלי לנצל את המצבים כחומר גלם לעבודת פיתוח מודעות והתחזקות. כל מקום רגיש ופגיע מעיד גם על יכולת וכוח. רגישות אינה רק חולשה ! לבד הדברים הללו לא נפתרים צריך לעבוד על זה - זאת ההשקעה הטובה ביותר שתעשי עבור עצמך. אפשרות נוספת היא להחליט שאת עושה כמיטב יכולת לשיפור האווירה - כמזכירה את יכולה לקחת על עצמך את תפקיד "עושה השלום" וכך תלמדי על יכולתך. בהצלחה
 

kalanit23

New member
הי אמיר

למה אתנ מתכוון שאתה אומר שרגישות אינה רק חולשה? הרי אדם שתופס כל אנרגיה בסביבתו אם היא רעה או טובה והיא מצליחה להשפיע עליו או להזיז אותו מהמרכז שלו או אפילו להרעיל אותו הוא אדם חלש לא? אין לו מרכז חזק הוא לא יכול המנע מלהיפגע או הוא לא מנוטרל אתה מבין למה אני מתכוונת?
 
רגישות - עוצמה - חולשה

שלום כלנית האם את מוכנה לתת דוגמה. כך נהיה יותר מציאותיים ופחות גורפים וכלליים. הנקודה כל כך חשובה ומהותית בתהליך צמיחה. יום טוב של בהירות ואור פנימה אמיר
 

רוית30

New member
אמיר בוקר טוב

הנה בגיע שוב יום ראשון... ביום א' קשה לי במיוחד כי אני יודעת ששבוע ארוך לפני... הסדנא שדיברת עליה - אתה יכול לכוון אותי קצת יותר, מה לחפש? מה יעזור יותר מה יעזור פחות? רגישות וחולשה, חשבתי על זה, אני כל חיי מרצה אנשים, תמיד שיהיה שקט, שלא יהיו מתחים וכעסים, תמיד אני בסדר, ודורכים עליי, ככה אני מרגישה עכשיו. במקום שאני נמצאת עכשיו במיוחד וגם בעבודה הקודמת בעצם... הפריע לי להיות "המזכירה" המעמד הכי "נחות" כביכול בארגון, ככה לפחות אני תופסת את זה, אני יכולה יותר, מפריע לי כל היום להיות במרכז הענינים, מפריע לי שכל הזמן צריכים אותי מפריע לי שאין לי רגע שקט, אפילו לא בחצי שעה של הפסקת אוכל... אין לי מושג לאן אני מתקדמת, כרגע אני לא רואה שום עוצמה... מצטערת ששפכתי ככה על הבוקר את מצוקותי, אבל כאמור קשה ביום ראשון... אשמח לעוד הכוונה.
 
בוקר טוב

לגבי סדנה היה זה מישהו אחר בהודעה קודמת שהזכיר סדנה. מה שאני יכול להמליץ לך זה להתחיל להכיר סדנאות דרך ערבי מבוא, לחפש וכבר יופיעו, את יכולה למשל להסתכל ב"עכבר העיר" בעיתון "חיים אחרים" באתר עידן הדלי, לשאול חברים, לחפש ספרים. ללכת לסדנת פסיכודרמה. הדפוס של לרצות אנשים אחרים משקף התנהגות שפוגעת בך ועל כן, בכל מצב שאת חושבת שנהגת כדי לרצות יש הזדמנות לזהות על מה וויתרת. זה בוודאי דורש יעוץ בהתחלה, עבודה אישית עם איש מקצוע. אבל - ואני יכול לומר לך זאת בביטחון, אפשר למצוא כלים ועזרה ולאט לאט ליצור דרך חדשה.
 

kalanit23

New member
תגובה לאמיר

אני מתכוונת כשאנשים בסיבת עבודה שלי יש להם כוונות שליליות אם זה להלחיץ או להכשיל לא ישרים עם כוונות זדון או שאין להם כוונות שליליות והם בסך הכל לחוצים ועצבנים ואני בגלל שאני רגישה אני מתעצבנת ונלחצת ונהיית חסרת סבלנות ו כועסת עליהם ואפילו נהיית חולה מרוב שאני רגישה אליהם אז הרגישות הזו זו חולשה. אבל אתה אומר:כל מקום רגיש ופגיע מעיד גם על יכולת וכוח. רגישות אינה רק חולשה ! למה אתה מתכוון? תודה ושיהיה לך יום טוב
 
צמיחה אישית

מקום רגיש אינו מקום אטום מקום פגיע אינו מקום מבוצר בעזרת תהליך למידה ניתן להכיר ולרפא את הפגיעות בתהליך של קבלה עצמית נוצרת הכרה "כן, אני נעלב, אבל זה לא אומר שכל החיים שלי אני צריך להיעלב, התחזקות תלמד אותי להפוך מקום פגיע ונעלב למקום בוטח וסומך" זה הרעיון והוא עובד לגבי התייחסות לאנשים עם כוונות זדון, תחשבי שזאת הדרך שלהם להגן על עצמם, תוקפנות זו חולשה, נסי לראות האם את יכולה להראות לאנשים גבולות באופן שלא יעורר בהם צורך להגיב ביותר אגרסיביות. בהצלחה, אמיר דרור
 

hawk3

New member
יש אור

הי, הייתי במצבך,אם כי ברקע קצת שונה.חיפשתי מסגרת,מערכת,חברת אנשים,שבה אוכל להביא את עצמי לידי ביטוי מלא יותר ויכולות טובות יותר.השקעתי בלימוד עצמי מספרים והדרכות פתוחות,עברתי סדנא מיוחדת שעוזרת למצוא את רצונותינו האמיתיים ומחזקת את היכולות שלנו למימוש עצמי גדול יותר. מאז אני רואה ומתמודד עם העבודה בצורה יותר מועילה לגבי.מחשבותי מופנות בזמן העבודה(שנעשית טוב מאד) לעיסוק הנוסף שלי מעבר לשעות העבודה,אני ממשיך ללמוד ולהתפתח בזמן העבודה הרגילה ולא מושפע מהאנשים,הרכילויות והקטנוניות של חלק מהאנשים סביבי.יש בזה המון אור(שלא תמיד מובן מאיפה השמחה הזו,לעמיתים הסובבים אותי). צריך פשוט לנתב את אנרגיית הייאוש/תסכול לכיוונים חיוביים יותר ומתוך דחף אישי חזק וסביבה תומכת. מקוה שעזרתי קצת,ואשמח גם יותר... אכן חלומות נועדו שיגשימו אותם!!!
 

קיפי21

New member
היי

יש מקום שנקרא אוניברסיטה פתוחה , ובו אנשים בעיקר עובדים ......... יש מגוון מקצועות שאת יכולה ללמוד שם את לא חייבת להישאר מזכירה ..... קיפי
 

seeyou

New member
../images/Emo132.gif-אולי...../images/Emo140.gif

לפתוח חנות קטנה ומטריפה? או הוראה-שעות העבודה מתאימות לנשים שרוצות גם לטפל בילדים-בעל...בנוסף לפרנסה
 

barlev1

New member
שי לי הצעה אידיאלית עבורך !!!

אז... קודם כל נעים מאד...
שמי אתי בר-לב ואני מנהלת מרכז שנקרא "מקום אחר". כיום אני מחפשת אנשים, כמוך וכמו רבים, שכבר ממש ממש נמאס להם, מחפשים שינוי, אבל גם קצת פוחדים ממנו...(הלא כך הדבר?) אנשים ששואפים להתקדם אך בשל הנסיבות (ילדים, מחויבויות ותקיעויות אחרות...)לא מצליחים לזוז אפילו סנטימטר, שלא נדבר על התקדמות אמיתית... בדיוק לאנשים כמוך יש לי הצעה נדירה וחד פעמית! הזדמנות שאין בה כל סיכונים, השקעות כספיות, התחייבויות או איומים וחשוב מכל- הזדמנות שיכולה להוציא ממך את הדבר הרדום הזה, שכבר לא נתן לעצמו ביטוי כבר כ"כ הרבה זמן- הדבר הזה שמכונה-התלהבות !!! נכון שאת כבר מתה להרגיש ככה?! לצערי אני לא אוכל להרחיב מעבר לכך כי אז יאשימו אותי בפרסום וכו' וכו'... לכן אשמח לתת לך את המייל שלי ואני מבטיחה לחזור ולשוחח איתך באופן אישי על העניין . בהצלחה ו... אל תוותרי !!! אתי בר-לב, מנהלת מרכז "מקום אחר" [email protected]
 

barlev1

New member
../images/Emo52.gifאוי, אני מצטערת....

הכנסתי את זה תחת הכותרת הלא נכונה.... תתעלמו באלגנטיות...
 

barlev1

New member
מקווה שאעזור לך להדליק את האור...

הי רווית ! אז... קודם כל נעים מאד...
שמי אתי בר-לב ואני מנהלת מרכז שנקרא "מקום אחר". כיום אני מחפשת אנשים, כמוך וכמו רבים, שכבר ממש ממש נמאס להם, מחפשים שינוי, אבל גם קצת פוחדים ממנו...(הלא כך הדבר?) אנשים ששואפים להתקדם אך בשל הנסיבות (ילדים, מחויבויות ותקיעויות אחרות...)לא מצליחים לזוז אפילו סנטימטר, שלא נדבר על התקדמות אמיתית... בדיוק לאנשים כמוך יש לי הצעה נדירה וחד פעמית! הזדמנות שאין בה כל סיכונים, השקעות כספיות, התחייבויות או איומים וחשוב מכל- הזדמנות שיכולה להוציא ממך את הדבר הרדום הזה, שכבר לא נתן לעצמו ביטוי כבר כ"כ הרבה זמן- הדבר הזה שמכונה-התלהבות !!! נכון שאת כבר מתה להרגיש ככה?! לצערי אני לא אוכל להרחיב מעבר לכך כי אז יאשימו אותי בפרסום וכו' וכו'... לכן אשמח לתת לך את המייל שלי ואני מבטיחה לחזור ולשוחח איתך באופן אישי על העניין . בהצלחה ו... אל תוותרי !!! אתי בר-לב, מנהלת מרכז "מקום אחר" [email protected]
 
למעלה