עבודה זונה

havlaz

New member
עבודה זונה ../images/Emo4.gif

העיתונות מוגדרת כ-"כלב השמירה של הדמוקרטיה", ראשיתה כבר לפני מאות שנים. עוד לפני העיתון המוכר לנו כיום, לפני המצאת הדפוס היו מופצים עיתוני קיר, ככרוזים אשר נתלו על מבנים ציבורים ומשלוח איגרות המכילות מידע. אך העיתון הראשון הידוע לנו, הופיע בעצם רק בשנת 1916 בהולנד. מעיתונים שהופצו לבודדים, קהילות קטנות ובעלי הון הפך העיתון לדבר נפוץ, אשר נעשה בו שימוש כמעט על ידי כל האוכלוסייה. ריבוי הקוראים, הצמאים למידע וחדשות, במיוחד בתקופות שכאלה, מצבים כלכלים, מלחמות ואירועים רבים. (כספי, 1993). התפתחות וריבוי העיתונים לא פסחו על מדינת ישראל, עוד בשנת 1948, כאשר התקיימו שני עיתונים פרטיים במדינה - "הארץ" ו-"ידיעות אחרונות" הוקם "ידיעות מעריב" ולימים - "מעריב". להם במשך השנים קמו מתחרים רבים, כדוגמת "היום הזה" שהקים משה דיין בשנת 1976, עיתון "חדשות" של "הארץ", אך שניהם, כדוגמת רבים אחרים לא שרדו את התחרות והפצתם הופסקה. (כץ, 2002) בין העיתונים הגדולים המוכרים לנו בארץ, כדוגמת "ידיעות אחרונות", "מעריב", "הארץ" קיימים עוד מאות ירחונים, שבוענים, עיתונים מפלגתיים ומקומונים. והרצון של כולם הוא אחד – לשווק ולהפיץ אותם כמה שיותר. התחרות בתחום היא רבה וכמעט לכל עיתון יש מתחרה, בין אם העיתונים היומיים הגדולים, עיתוני הכלכלה ("דה-מרקר", גלובס"), עיתוני נוער ("מעריב לנוער", "ראש 1") ועד עיתונות מחשבים ("Pc Magazine", "Pc Plus"). (כץ, 2002). בין התחרות הרבה, מחפשים כולם דרכים להרחיב את השוק, להפיץ את עצמם לקוראים רבים יותר ולהגדיל את פלח השוק שלהם. השאלה היא, כיצד ואיך.
 

havlaz

New member
והנה עוד קצת, למתעניינים..

ברשת האינטרנט ניתן לשים לב למגמה חדשה, אתרי אינטרנט של כלי תקשורת, ובעיקר עיתונות כתובה. למרות ניסיונות ההדחקה של העיתונים הוותיקים במגמה החדשה, בטענה כי "אין חיה כזאת", מחלים העיתונים להצטרף בזה אחר זה לעולם האינטרנט. חלקם רואים באתר אינטרנט דבר נחוץ וחשוב במיוחד לאחר שהבינו שהאינטרנט לא הולך להיעלם ואחרים בוחרים בזאת בחוסר ברירה – כדי לא להישאר מאחור. (טובי פולק). פריחת אתרי האינטרנט של כלי התקשורת בישראל באה באופן ישיר מול המגמה העולה של תושבי המדינה לשימוש באינטרנט. אם במאי 2002 היו מספר המחוברים בישראל לאינטרנט 1.7 מיליון (סקר TIM, מאי 2002). נכון להיום, מחוברים 2.5 מיליון גולשים ברשת (סקר TIM, נובמבר 2003). עליה של כ-800 אלף גולשים בשנה וחצי. סקר TIM האחרון אף מראה כי 67 אחוז מהגולשים משתמשים בחיבור האינטרנט לצורך גלישה באתרי חדשות. מספר הגולשים הגדול בישראל ועשרות האחוזים מבינהם המשתמשים בחיבור האינטרנט לצורך קריאת אתרי חדשות הופך את הנושא לפופלרי יותר ויותר, מצד הגולשים הרוצים בתוכן ומצד שני, מצד בעלי העיתונים המחפשים דרכים נוספות לשווק ולהפיץ את מרכולתם בעלות נמוכה כמה שיותר. אנו יכולים לראות עיתונים רבים אשר כבר הבינו את הפונטציאל ברשת האינטרנט ובחרו, בנוסף לעיתון המודפס, להקים אתר אינטרנט אשר יכלול את תכני העיתון המודפס, "מעריב" (www.maariv.co.il) והארץ (www.haaretz.co.il) הם רק קומץ קטן מהעיתונים הגדולים אשר מנהלים אתרי אינטרנט המעודכנים מדי יום עם תכני המהדורה היומית והשבועית של העיתון. היתרונות באתר אינטרנט ברשת האינטרנט הם רבים ומגוונים, עלותו של הקמת אתר אינטרנט אינה הוצאה גדולה, כוח האדם הנדרש לטיפול שוטף באתר האינטרנט הוא קטן, מספר אנשים אשר יעדכנו את האתר ואשר ידאגו לתחזוקתו ופיתוחו השוטף. ההפצה לה זוכה העיתון היא חסרת גבולות, רשת האינטרנט מאפשרת לכל אחד, בכל מקום בארץ ובעולם להגיע לכל אתר אחר, מה שמאפשר לעיתון להציג את תכניו ואת עצמו גם מחוץ לתחום בו היה משווק עד היום. לדוגמא את התכנים של עיתון מקומי בעיר אילת יוכלו לקרוא גולשים גם בתל אביב, חיפה ואפילו בניו-יורק ורבים הסיכוים שגולש בתל אביב, שלעולם לא הכיר את העיתון ורוב הסיכוים גם שלא יתקל באותו עיתון יבקר באתר האינטרנט שלו במקרה, במהלך גלישה באינטרנט או חיפוש תכנים במנועי החיפוש באינטרנט. דווקא העיתונים הקטנים, כדוגמת מקומונים הם אלה אשר יהנו יותר מיתרונות אלה, שהרי את העיתונים הגדולים, כולם כבר מכירים, אך באינטרנט כולם שווים, לכולם אפשר להגיע בקלות, ולא משנה מי עומד מאחורי האתר, באם עיתון מקומי או עיתון ארצי, עיתון אשר יפרסם באינטרנט תכנים אשר ימשכו את הגולשים, סקופים ותחקירים יהפוך מיידית לאתר מרכזי, ללא צורך בהפצת העיתון ברחבי המדינה בעלויות גבוהות. (שחף, 2003) הטכנולוגיה כיום מאפשרת שימוש בכלים חדשנים לצורך ניהול אתרי אינטרנט שכאלה, מערכת המבוססת על "מסד נתונים" בו נמצא כל הכתבות והמאמרים יאפשר ליצור ארכיון ממוחשב המאפשר לחפש את המידע בקלות. חיפוש שיכול לערוך שעות ואף ימים בארכיון מודפס, כתבה אחר כתבה, ייקח מספר שניות בחיפוש ממוחשב ולאפשר למספר רב של אנשים לחפש בו זמנית (EADA, 2001). המערך הטכנולוגי מאפשר בנוסף לכך, גם אפשרות לקבל משוב על הכתבות ישירות מהקורא על ידי מערכת תגובות אינטראקטיבית ומצד שני לקבל סטטיסטיקה על מספר הקוראים של כל כתבה, דבר בלתי אפשרי בעיתון מודפס.
 

חוצפאי

New member
כן 'בקשה, צבע אדוֹם יש?

זה רק אמרת משגלת שכל, זה רק אמרת מז**נת שכל, לוקחת צבע שחוֹר שלך ולא בא בסמלמינה יותר בחיים שלך
 
למעלה