מחכה לריצארד
New member
עבודה חדשה וחששות../images/Emo7.gif
התחלתי עבודה חדשה שוב.. בעבר כתבתי פה ומי שזוכר עד לפני 6 שנים הייתי מנהלת מוכשרת ועברתי בין מקומות עבודה רק כמעבר בין עיר לעיר והתקדמות..עד גיל 33 מעולם לא פוטרתי.. לפני כ5-6 שנים עברתי לחיפה מסיבות משפחתיות וכול עולמי השתנה ובתחום הקריירה רק סיפורי זוועות.. משרות בשכר כלום,נסיונות להשתלב במקומות עבודה,אתגרים גדולים ופיטורין או התפטרות שלי.. בעבר כול משרה נלחמתי כאריה הצורך ל"נצח" ולהוכיח שאני שווה גרם לי להשקיע אנרגיות מטורפות בעבודה ולהניח את חיי האישים בצד ..יותר מדי בצד.. מהמשרה האחרונה פוטרתי אחרי פחות מחודש בתירוצים עלובים (החזירו את המנהלת האחרונה) בשאר המשרות השקעתי דם ושעות ובסוף נבעטתי החוצה (את בחורה מדהימה אבל..הצתמצמנו ,התיעלנו ואכסטרא...) בתוןך תוכי אני יודעת מי אני אבל עושה רושם שהביטחון שלי התרסק ומצד שני המוטיבציה שלי להשקיע בחודשים הראשונים כדי להוכיח מעל ומעבר ירדה.. המשרה החדשה דורשת ממני נסיעות ארוכות (ואין לי בעיה עם זה אבל מצד שני אין לי שום כוחות לקליטת חומר ולהשאר מעבר אחרי 8-9 שעות) בשבוע הראשון חליתי ונאלצתי להפסיק הדרכה באמצע.. אני בחורה אינטילגנטית מאוד אבל עם דיסלקציה קלה מה שמקשה עליי בין היתר לקלוט בהתחלה חומר חדש.. והחומר הוא טכני ובאנגלית ואני מבועתת.. הבוסים שלי מקסימים ואחד מהם עם אינטילגנציה רגשית מדהימה אבל אני כבר כל כך חסרת אמונה שאני כנראה ננעלת.. הוא ניסה להגיע אלי בשיחה ולרמוז לי שהם מבינים שהקליטה ההתחלתית שלי היתה לא משהו והם מטצערים עם הציפיות שלי התנפצו ואני כמו סתומה לקחתי על עצמי את כישלון השבוע הראשון .. ואמרתי שיש לי חששות מהאנגלת והחומר הטכני..אני מפחדת שאני יורת לעצמי ברגל ואני יודעת שאני עושה טעות.. בנוסף יש עובדת חדשה שנקלטת שכולה באנרגיות של תראו אותי אני מוצלחת יש לי מחשב נייד ואני יודעת הכול והאנגלית שלי מצטיינת והיא כול הזמן יורה לעברי חיצים מורעלים.. וכמובן שהלחץ מהבנק שכבר התחיל להחזיר חיובים,הפרידה מהחבר לאחר מערכת יחסים של עשור אז אני לגמרי מבועתת.. מה עושים ? איך יודעים שזה באמת מהפחדים ולא בגלל שאולי באמת אינני מתאימה ?
התחלתי עבודה חדשה שוב.. בעבר כתבתי פה ומי שזוכר עד לפני 6 שנים הייתי מנהלת מוכשרת ועברתי בין מקומות עבודה רק כמעבר בין עיר לעיר והתקדמות..עד גיל 33 מעולם לא פוטרתי.. לפני כ5-6 שנים עברתי לחיפה מסיבות משפחתיות וכול עולמי השתנה ובתחום הקריירה רק סיפורי זוועות.. משרות בשכר כלום,נסיונות להשתלב במקומות עבודה,אתגרים גדולים ופיטורין או התפטרות שלי.. בעבר כול משרה נלחמתי כאריה הצורך ל"נצח" ולהוכיח שאני שווה גרם לי להשקיע אנרגיות מטורפות בעבודה ולהניח את חיי האישים בצד ..יותר מדי בצד.. מהמשרה האחרונה פוטרתי אחרי פחות מחודש בתירוצים עלובים (החזירו את המנהלת האחרונה) בשאר המשרות השקעתי דם ושעות ובסוף נבעטתי החוצה (את בחורה מדהימה אבל..הצתמצמנו ,התיעלנו ואכסטרא...) בתוןך תוכי אני יודעת מי אני אבל עושה רושם שהביטחון שלי התרסק ומצד שני המוטיבציה שלי להשקיע בחודשים הראשונים כדי להוכיח מעל ומעבר ירדה.. המשרה החדשה דורשת ממני נסיעות ארוכות (ואין לי בעיה עם זה אבל מצד שני אין לי שום כוחות לקליטת חומר ולהשאר מעבר אחרי 8-9 שעות) בשבוע הראשון חליתי ונאלצתי להפסיק הדרכה באמצע.. אני בחורה אינטילגנטית מאוד אבל עם דיסלקציה קלה מה שמקשה עליי בין היתר לקלוט בהתחלה חומר חדש.. והחומר הוא טכני ובאנגלית ואני מבועתת.. הבוסים שלי מקסימים ואחד מהם עם אינטילגנציה רגשית מדהימה אבל אני כבר כל כך חסרת אמונה שאני כנראה ננעלת.. הוא ניסה להגיע אלי בשיחה ולרמוז לי שהם מבינים שהקליטה ההתחלתית שלי היתה לא משהו והם מטצערים עם הציפיות שלי התנפצו ואני כמו סתומה לקחתי על עצמי את כישלון השבוע הראשון .. ואמרתי שיש לי חששות מהאנגלת והחומר הטכני..אני מפחדת שאני יורת לעצמי ברגל ואני יודעת שאני עושה טעות.. בנוסף יש עובדת חדשה שנקלטת שכולה באנרגיות של תראו אותי אני מוצלחת יש לי מחשב נייד ואני יודעת הכול והאנגלית שלי מצטיינת והיא כול הזמן יורה לעברי חיצים מורעלים.. וכמובן שהלחץ מהבנק שכבר התחיל להחזיר חיובים,הפרידה מהחבר לאחר מערכת יחסים של עשור אז אני לגמרי מבועתת.. מה עושים ? איך יודעים שזה באמת מהפחדים ולא בגלל שאולי באמת אינני מתאימה ?