עבודה חדשה וכבר

יעלי1982

New member
עבודה חדשה וכבר


היי אורליט יקרה,
לצערי אני נמצאת במקום לא להיט בעבודה החדשה שלי, למרות כל הציפיות שלי...
אז נכון שהשכר טיפה יותר גבוה, אבל סביבת העבודה היא גברית לחלוטין (אגו אגו אגו!) ואני נורפת מזה, התנאים הסוציאליים בכלל לא משהו, והעיקר - מהות העבודה היא לתקן דברים מאוד לא טובים שאחרים עשו, ובטכנולוגיות ישנות שלא יקדמו אותי במאומה (חוץ מתוספת לביטחון שלי שאני טובה בלתקן ובפתירת בעיות סבוכות).
אני רק חודש שם וכבר הירהורי העזיבה ממלאים את ראשי.
בכלל לא כיף או טוב לי שם.
יש לציין שזאת פעם ראשונה שאני עובדת במקום עבודה מהסוג הזה - חברה קטנה וחדורת מוטיבציה, שחייבת לעבוד בלחץ היסטרי.
אני חוזרת הביתה עם מיגרנות, לא מדברת שם יותר מידי עם אנשים - והכי גרוע שהאווירה שם מגיעה מלמעלה, מהמנהלים....

האם אפשר בבקשה לקבל עצה מהקלפים? האם עשיתי טעות וכדאי לי לחפש מהר מהר מקום אחר, יותר תהליכי וגדול, או שכדאי לי לחכות להתפתחויות עתידיות?


תודה רבה מראש ושיהיה סוף שבוע מוצלח.
 
פריסת השוואה לא מורחבת שתי אופציות

האם עלי לחפש עבודה אחרת או שעלי להמתין?
 

יעלי1982

New member
תודה רבה אורליטוש, שאלתי בדיוק את השאלה והנה הפריסה-

תוצאות פריסת ההשוואה:
אפשרות 1
- אביר החרבות
- חמש המטות
- חמש המטבעות
אפשרות 2
- חמש החרבות
- קיסר
- שמונה המטבעות
מסר / עיצה - שלוש הגביעים
 
תני לעצמך להיות חלק מ...

חלק ממה?
תגלי עם הזמן-אם תתני זמן.
נראה שהדבר הכי טוב עבורך הוא להמתין כי עדיין לא התגלה בפנייך הכל מבחינת עניין בקריירה.
תלכי ותגידי מפורשות לממונה האחראי או למוביל הפרוייקטים או לכל מי שיש לו יכולת השפעה על תהליכי עבודתך, שאת כאן כדי לתרום,לקת חלק (מה שלא תגידי שאת כאן כדי ללמוד מהם כי עם הזמן תביני שלמרות שאת עם גברים ודווקא בגלל זה-להגיע למעלה וליצור לך אופק קידומי יהיה הרבה יותר קל)
כתבת שגברים הם עם אגו-לגישתי, זה בדיוק ההיפך במקום עבודה.
חיפוש עבודה יוביל אותך לייאוש ותחושה של מלחמה קיומית.
בהצלחה.
 

יעלי1982

New member
תודה רבה


מקווה להתחזק ולהחזיק מעמד בעצת הקלפים... שוב תודה רבה - אין כמוך!
 

יעלי1982

New member
אורליט יקרה

אני מרגישה קצת מטופשת שעם כל המצב הביטחוני הגרוע שלנו אני מתעסקת בחיי הפרטיים, אבל המצב שלי בעבודה דיי לא טוב.
אני מרגישה חנוקה, בורג קטן שרק מתקן זוטות שאחרים קילקלו, בלי הזדמנויות לגדול, בלי הערכה מאף אחד ובאופן כללי מיואשת.
כל הרעיונות שאני מעלה נדחים, יש שם קולגה שלי שמנסה ללא הרף להוכיח שהוא טוב יותר ממני (והוא מצליח, כי בניגוד אליי אין לו מגבלת זמן להשקיע ולחקור ולכתוב מעבר לשעות העבודה בעוד שאני מנהלת גם חיי משפחה עם פעוטה), והשבוע המנהל שלי אמר לי שאני נוטה להתווכח ולא נעימה.

מה אני יכולה לעשות?
אני משננת את התשובה שלך ושל הקלפים שכתבת פה לפני כחודשיים אבל לא מצליחה למצוא במה להאחז...

איזו פריסה אוכל לבקש בבקשה?
 
למעלה