עבודה סוציאלית קלינית
טוב אז שאלה מתבקשת בעיקר בשל העובדה שאני נמצאת כרגע בעיצומו של התהליך הקשה של קבלה לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית.
אני מבינה שהמסלול של עבודה סוציאלית קלינית הוא קצר בהרבה מיזה של הפסיכולוגיה קלינית. כלומר מי שמסיים 3 שנים של עבודה סוציאלית קלינית רשאי כבר לפתוח קליניקה ולהתחיל לטפל?אם זה במסגרת קופות חולים, פרטי או ציבורי וכו'?
כי אם כן בשביל מה בעצם לעבור את מסלול העינויים המפרך של התואר השני בפסיכולוגיה,לחכות כמה שנים להתמחות ואז עוד 4 שנים של התמחות ואז רק לצאת לדרך?
אם מדובר בתחום כ"כ דומה וב-2 המקרים אפשר לטפל אז למה כולנו כ"כ נוהרים אחרי הפסיכולוגיה הקלינית???
באמת אשמח לדעתכם בעניין...
אפילו הפסיכולוגית של ידיד שלי אמרה לו שהיא בעצמה הייתה הולכת בדיעבד ללמוד עבודה סוציאלית קלינית ,כי היא ראתה בשטח שהמעמד שלהם זהה והם לפעמים אף מקבלים יחס יותר טוב מהמתמחים בפסיכולוגיה ומתחילים לטפל הרבה יותר מהר וצוברים הרבה לפני את הניסיון הנדרש...אז איפה הקאץ כאן?
טוב אז שאלה מתבקשת בעיקר בשל העובדה שאני נמצאת כרגע בעיצומו של התהליך הקשה של קבלה לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית.
אני מבינה שהמסלול של עבודה סוציאלית קלינית הוא קצר בהרבה מיזה של הפסיכולוגיה קלינית. כלומר מי שמסיים 3 שנים של עבודה סוציאלית קלינית רשאי כבר לפתוח קליניקה ולהתחיל לטפל?אם זה במסגרת קופות חולים, פרטי או ציבורי וכו'?
כי אם כן בשביל מה בעצם לעבור את מסלול העינויים המפרך של התואר השני בפסיכולוגיה,לחכות כמה שנים להתמחות ואז עוד 4 שנים של התמחות ואז רק לצאת לדרך?
אם מדובר בתחום כ"כ דומה וב-2 המקרים אפשר לטפל אז למה כולנו כ"כ נוהרים אחרי הפסיכולוגיה הקלינית???
באמת אשמח לדעתכם בעניין...
אפילו הפסיכולוגית של ידיד שלי אמרה לו שהיא בעצמה הייתה הולכת בדיעבד ללמוד עבודה סוציאלית קלינית ,כי היא ראתה בשטח שהמעמד שלהם זהה והם לפעמים אף מקבלים יחס יותר טוב מהמתמחים בפסיכולוגיה ומתחילים לטפל הרבה יותר מהר וצוברים הרבה לפני את הניסיון הנדרש...אז איפה הקאץ כאן?
