עבודה עבודה
- פותח הנושא זאב זאב
- פורסם בתאריך
עוד צפורה גנן
New member
1.חוק חופשה שנתית
חוק חופשה שנתית, תשי"א-19511 פרק ראשון : מבוא i1"עובד בשכר" פירושו - עובד שגמול עבודתו, כולו או חלקו, משתלם שלא על בסיס של חודש או תקופה ארוכה מזו ; "שנת עבודה" פירושו - פרק זמן של שנים עשר חודש, שתחילתו אחד באפריל של כל שנה, מיום 1 באפריל 1951 ואילך. פרק שני:החופשה i2. הזכות לחופשה כל עובד זכאי לחופשה שתינתן לפי הוראות חוק זה. i3. אורך החופשה [תיקון: תשכ"ה, תשכ"ז] אורך החופשה לכל שנת עבודה אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד הוא: (1) בעד כל אחת מ-4 השנים הראשונות - 14 יום; (2) בעד השנה החמישית - 16 יום; (3) בעד השנה השישית - 18 יום; (4) בעד השנה השביעית - 21 יום; (5) בעד השנה השמינית ואילך - יום נוסף לכל שנת עבודה עד לחופשה של 28 יום; בימי החופשה לא ייכלל אלא מנוחה שבועית אחת לכל שבעה ימי חופשה. (ב) היה הקשר המשפטי שבין העובד ובין המעביד קיים כל שנת העבודה, והעובד עבד באותה שנה - (1) לפחות 200 ימים - יהיה מספר ימי החופשה כאמור בסעיף קטן (א) ; (2) פחות מ-200 ימים - יהיה מספר ימי החופשה חלק יחסי ממספר הימים שלפי סעיף קטן (א), כיחס מספר ימי העבודה בפועל אל המספר 200 ; חלק של יום חופשה לא יובא במנין. (ג) היה הקשר המשפטי שבין העובד ובין המעביד קיים בחלק משנת העבודה, והעובד עבד בתוך אותו חלק שנה - (1) לפחות 240 ימים - יהיה מספר ימי החופשה כאמור בסעיף קטן (א) ; (2) פחות מ-240 ימים - יהיה מספר ימי החופשה חלק יחסי ממספר הימים שלפי סעיף קטן (א), כיחס מספר ימי העבודה בפועל אל המספר 240 ; חלק של יום חופשה לא יובא במנין. i4. עובד זמני בשכר [תיקון: תשל"ו] (א) סעיף 3 אינו חל על עובד בשכר שעבד פחות מ-75 ימים רצופים, אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד, בין בשנת עבודה אחת ובין בשתי שנות עבודה רצופות. לעובד כאמור תשולם תמורת חופשה, כמפורש בפרק השלישי. (ב) לענין סעיף קטן (א) רואים ימי עבודה כרצופים, אפילו חלה הפסקה בעבודה מחמת - (1) שירות מילואים לפי חוק שירות בטחון, תש"ט-1949 3 ; (2) יום המנוחה השבועית או חג שאין עובדים בהם, אם על פי חוק ואם על פי הסכם או נוהג, וכן אחד במאי ; (3) חופשה על פי חוק זה וכל חופשה או פגרה שניתנה לעובד על פי חוק או בהסכמת המעביד, בין בשכר ובין שלא בשכר ; (4) שביתה או השבתה ; (5) תאונה או מחלה ; (6) ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם העובד ; (7) הפסקה ארעית ללא הפסקת יחסי עובד ומעביד. (8) אימון לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ"ז-1967. i5. חישוב ימי החופשה (א) ואלה הימים שלא יובאו במנין ימי החופשה : (1) הימים בהם שירת העובד שירות מילואים לפי חוק שירות בטחון, תש"ט-1949 ; (2) ימי חג שאין עובדים בהם, אם על פי חוק ואם על פי הסכם או נוהג -להוציא ימי המנוחה השבועית ; (3) ימי חופשת לידה ; (4) הימים שבהם אין העובד מסוגל לעבוד מחמת תאונה או מחלה ; (5) ימי אבל במשפחה, שמטעמי דת או נוהג אין העובד עובד בהם ; (6) ימי שביתה או השבתה ; (7) ימי הודעה מוקדמת לפיטורים, אלא אם עלו על ארבעה עשר, ובמידה שעלו. (ב) חלו ימים מן האמורים בסעיף קטן (א) בימי החופשה, יראו את החופשה כנפסקת לאותם הימים, ויש להשלימה ככל האפשר תוך אותה שנת עבודה. 2. אין חובה לשלם דמי מחלה מהיום הראשון למחלה. 3. אי אפשר לסכפ עם עובד שהוא לא יקבל משכורת על שעות נוספות.
חוק חופשה שנתית, תשי"א-19511 פרק ראשון : מבוא i1"עובד בשכר" פירושו - עובד שגמול עבודתו, כולו או חלקו, משתלם שלא על בסיס של חודש או תקופה ארוכה מזו ; "שנת עבודה" פירושו - פרק זמן של שנים עשר חודש, שתחילתו אחד באפריל של כל שנה, מיום 1 באפריל 1951 ואילך. פרק שני:החופשה i2. הזכות לחופשה כל עובד זכאי לחופשה שתינתן לפי הוראות חוק זה. i3. אורך החופשה [תיקון: תשכ"ה, תשכ"ז] אורך החופשה לכל שנת עבודה אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד הוא: (1) בעד כל אחת מ-4 השנים הראשונות - 14 יום; (2) בעד השנה החמישית - 16 יום; (3) בעד השנה השישית - 18 יום; (4) בעד השנה השביעית - 21 יום; (5) בעד השנה השמינית ואילך - יום נוסף לכל שנת עבודה עד לחופשה של 28 יום; בימי החופשה לא ייכלל אלא מנוחה שבועית אחת לכל שבעה ימי חופשה. (ב) היה הקשר המשפטי שבין העובד ובין המעביד קיים כל שנת העבודה, והעובד עבד באותה שנה - (1) לפחות 200 ימים - יהיה מספר ימי החופשה כאמור בסעיף קטן (א) ; (2) פחות מ-200 ימים - יהיה מספר ימי החופשה חלק יחסי ממספר הימים שלפי סעיף קטן (א), כיחס מספר ימי העבודה בפועל אל המספר 200 ; חלק של יום חופשה לא יובא במנין. (ג) היה הקשר המשפטי שבין העובד ובין המעביד קיים בחלק משנת העבודה, והעובד עבד בתוך אותו חלק שנה - (1) לפחות 240 ימים - יהיה מספר ימי החופשה כאמור בסעיף קטן (א) ; (2) פחות מ-240 ימים - יהיה מספר ימי החופשה חלק יחסי ממספר הימים שלפי סעיף קטן (א), כיחס מספר ימי העבודה בפועל אל המספר 240 ; חלק של יום חופשה לא יובא במנין. i4. עובד זמני בשכר [תיקון: תשל"ו] (א) סעיף 3 אינו חל על עובד בשכר שעבד פחות מ-75 ימים רצופים, אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד, בין בשנת עבודה אחת ובין בשתי שנות עבודה רצופות. לעובד כאמור תשולם תמורת חופשה, כמפורש בפרק השלישי. (ב) לענין סעיף קטן (א) רואים ימי עבודה כרצופים, אפילו חלה הפסקה בעבודה מחמת - (1) שירות מילואים לפי חוק שירות בטחון, תש"ט-1949 3 ; (2) יום המנוחה השבועית או חג שאין עובדים בהם, אם על פי חוק ואם על פי הסכם או נוהג, וכן אחד במאי ; (3) חופשה על פי חוק זה וכל חופשה או פגרה שניתנה לעובד על פי חוק או בהסכמת המעביד, בין בשכר ובין שלא בשכר ; (4) שביתה או השבתה ; (5) תאונה או מחלה ; (6) ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם העובד ; (7) הפסקה ארעית ללא הפסקת יחסי עובד ומעביד. (8) אימון לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ"ז-1967. i5. חישוב ימי החופשה (א) ואלה הימים שלא יובאו במנין ימי החופשה : (1) הימים בהם שירת העובד שירות מילואים לפי חוק שירות בטחון, תש"ט-1949 ; (2) ימי חג שאין עובדים בהם, אם על פי חוק ואם על פי הסכם או נוהג -להוציא ימי המנוחה השבועית ; (3) ימי חופשת לידה ; (4) הימים שבהם אין העובד מסוגל לעבוד מחמת תאונה או מחלה ; (5) ימי אבל במשפחה, שמטעמי דת או נוהג אין העובד עובד בהם ; (6) ימי שביתה או השבתה ; (7) ימי הודעה מוקדמת לפיטורים, אלא אם עלו על ארבעה עשר, ובמידה שעלו. (ב) חלו ימים מן האמורים בסעיף קטן (א) בימי החופשה, יראו את החופשה כנפסקת לאותם הימים, ויש להשלימה ככל האפשר תוך אותה שנת עבודה. 2. אין חובה לשלם דמי מחלה מהיום הראשון למחלה. 3. אי אפשר לסכפ עם עובד שהוא לא יקבל משכורת על שעות נוספות.
עוד צפורה גנן
New member
זה אסור. על מעביד לשלם לעובד
תשלום עבור שעות נוספות. אבל זה מסוג המילים המתות בספר החוקים. ד"א הרבה פעמים העובד מעדיף לעבוד גלובלית - לא סופרים לו ימי חופש או מחלה, הוא יכול לבא ולצאת כרצונו.
תשלום עבור שעות נוספות. אבל זה מסוג המילים המתות בספר החוקים. ד"א הרבה פעמים העובד מעדיף לעבוד גלובלית - לא סופרים לו ימי חופש או מחלה, הוא יכול לבא ולצאת כרצונו.
זה תלוי בתפקיד.
אם התפקיד היה כזה שחוק שעות עבודה ומנוחה לא חל עליו, אז הסעיף בחוזה תקף בהחלט. החוק לא חל על עובדים בתפקידי הנהלה, עובדים שתפקידם מחייב מידה מיוחדת של אמון אישי ועל עובדים שאין שום אפשרות לפקח על שעות עבודתם. אם העובד לא באחד מהתפקידים האלה - אז אין תוקף להסכם בדבר שכר גלובלי שכולל שעות נוספות. לכן, גם אם העובד חתם על הסכם כזה - הוא יכול לתבוע את המעביד לתשלום גמול שעות נוספות. הבעיה העיקרית של עובד כזה תהיה בתחום ההוכחה, כי הוא יצטרך להוכיח כל שעה נפרדת שעבד, ואין אפשרות להסתפק באומדן או בממוצע. חוץ מזה, אם המעביד שילם בתלוש סכום עבור "שעות נוספות גלובליות" או משהו כזה, הסכום הזה יבוא על חשבון גמול השעות הנוספות שהעובד יוכיח שמגיע לו.
אם התפקיד היה כזה שחוק שעות עבודה ומנוחה לא חל עליו, אז הסעיף בחוזה תקף בהחלט. החוק לא חל על עובדים בתפקידי הנהלה, עובדים שתפקידם מחייב מידה מיוחדת של אמון אישי ועל עובדים שאין שום אפשרות לפקח על שעות עבודתם. אם העובד לא באחד מהתפקידים האלה - אז אין תוקף להסכם בדבר שכר גלובלי שכולל שעות נוספות. לכן, גם אם העובד חתם על הסכם כזה - הוא יכול לתבוע את המעביד לתשלום גמול שעות נוספות. הבעיה העיקרית של עובד כזה תהיה בתחום ההוכחה, כי הוא יצטרך להוכיח כל שעה נפרדת שעבד, ואין אפשרות להסתפק באומדן או בממוצע. חוץ מזה, אם המעביד שילם בתלוש סכום עבור "שעות נוספות גלובליות" או משהו כזה, הסכום הזה יבוא על חשבון גמול השעות הנוספות שהעובד יוכיח שמגיע לו.
עוד צפורה גנן
New member
מכאן נובע שכולנו מנהלים, לא?
פלא שכך המדינה נראית
פלא שכך המדינה נראית
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.