עבודת פרא רפואיים בחינוך המיוחד

מזאלונה

New member
עבודת פרא רפואיים בחינוך המיוחד

בוקר טוב אני עובדת כמרפאה בעיסוק בביס לחינוך מיוחד (סמל 21 - פיגור קשה ונכויות פיזיות). בשנת הלימודים הבאה, עקב מחסור רב בשעות של מורות, שובצתי לשעות רבות במסגרת כיתתית, דבר שלדעתי יעיל הרבה פחות מן הטיפולים הפרטניים (כמובן שלעבודה קבוצתית יש יתרון בפני עצמה, אבל לא בכמות בו אני אמורה לעשות אותה...) האם מישהי יודעת האם והיכן ישנן הנחיות או הוראות לגבי מספר הטיפולים הפרטניים והקבוצתיים של פרא רפואיים בחינוך המיוחד? תודה
 

cyder

New member
בטוח יש חוזר מנכ"ל בנושא

אין באתר של משרד החינוך משהו ?
 

shayzed

New member
לדעתי אין

אבל אולי תוכלי לפנות לאחראית על המב"ע מטעם משרד החינוך באזורך ולבקש ממנה לעזור. האם את יודעת מי היא? אם לא כתבי לי באיזה אזור את עובדת ואוכל לברר לך. בהצלחה!!!!
 
תבדקי היטב חוזר מנכל.

נראה לי שזה מונוגד לחוזר מנכל. אסור לאיש מקצוע טיפולי ללמד כיתה שלמה..
 

פישמן ר

New member
עבודת פרא רפואיים בחינוך המיוחד

לשאלתך, יש חוזר מנכ"ל בנושא שנקרא:קוים מנחים לעבודת הפרא רפואיים במערכת החינוך. בחוזר זה יש התייחסות כללית לעבודתנו אך אין נורמות והנחיות ברורות לגבי המינון: קבוצתי/פרטני ובכמה תלמידים אפשר לטפל בהתאם לגודל המשרה. כמו שציינת לכל אחת מצורות ההתערבות יש יתרונות וחסרונות: אחד היתרונות הבולטים בהתערבות בתוך כיתה הוא שהמורה שותפה להכנת התכנית , יש למידה הדדית ואפשר לישם אותה בשאר הימים בהם המרפאה בעיסוק אינה נוכחת בביה"ס. אני מציעה שתערכי דיון עם מנהלת המסגרת בה את עובדת ותגיעו ביחד להחלטה איך להשתמש בשעות שעומדות לרשותך כמרפאה בעיסוק כך שינתן המענה המיטבי לתלמידי ביה"ס בתחום זה (תוך התחשבות באילוצי ביה"ס). במידה וקשה לך לעשות את התהליך הזה לבד, את יכולה להעזר במדריכה המחוזית לריפוי בעיסוק בהצלחה רחל פישמן- מדריכה ארצית לריפוי בעיסוק, משרד החינוך, האגף לחינוך מיוחד
 

מזאלונה

New member
נשמע אידיאלי, אך לא ישים בשטח

אני נמצאת בכיתה ללא המורה, משום שהסיבה לכך שאני משובצת לכיתה היא העובדה שאין בה מורה. המחנכת אינה נמצאת עמי בכיתה כך שמבחינתי אין למידה ואין אפשרות להעביר הלאה וליישם ללא נוכחותי. המנהלת מכירה מאוד בחשיבות הטיפולים הפרטניים, אך שוב, הרבה מאוד מן השיבוצים במערכת נעשו על פי שיקול של "סתימת חורים" - כלומר, רק לדאוג שתהיה מורה בכיתה ולאו דווקא משיקולים פדגוגיים או טיפוליים, וזה מה שעצוב ומטריד. לגבי העבודה הקבוצתית: מכיוון שיש הבדלים גדולים מאוד ביכולת של התלמידים, אני מרגישה שהרבה הולך לאיבוד במסגרת קבוצתית. אם אני עובדת עם 7 עד 12 תלמידים, עד שאגיע לאחרון תעבור לפחות חצי שעה שבה התלמיד ישב וצפה באחרים עובדים... מתסכל אותי מאוד לחשוב שהייתי יכולה לתרום הרבה יותר במסגרת פרטנית, שמתאימה הרבה יותר לסוג האוכלוסייה עמה אני עובדת.
 

מזאלונה

New member
יהיו סייעת אחת או שתיים

אבל בינינו, מנסיון, הן לא ממש יכולות לעזור לאורך כל הטיפול, כי הן עסוקות בהחלפות (לפעמים אין ברירה וצריך גם באמצע הטיפול), הכנת ארוחות, יוצאות להפסקה.... חלקן כן עוזרות אבל יש להן גם המון מטלות אחרות תוך כדי.
 
למעלה