עבודת תזה - אני זקוקה לעזרתכן/ם
שלום לכולכן, נעים לי מאוד להכיר. שמי אורנה ואני סטודנטית לתואר שני באוניברסיטת תל-אביב, בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה. את עבודת התזה שלי אני כותבת על זוגות ללא ילדים מבחירה כשלצורך העבודה אני מראיינת בני-זוג שקיבלו את ההחלטה במשותף, בתוך המערכת הזוגית. אני לומדת על האופן שבו אנשים מנמקים את בחירתם, תגובת הסביבה לבחירה זו, על המשמעות של חיים ללא ילדים עבורם. עד כה הזוג המבוגר אותו ריאיינתי הוא בן 60, והצעיר מביניהם בן 36. אני מניחה שכל אחת ואחת מכן יודעת עד כמה הבחירה הזו (ואפילו רק המחשבה על כך) נחשבת לטאבו בחברה שלנו ועל-כן גם אם ישנם לא מעטים שחושבים ומתלבטים בנושא - רובם לא מעיזים לדבר על כך - בטח שלא עם אחרים, ולעיתים אפילו לא עם עצמם. השתקה זו מקשה עליי להגיע לזוגות מתאימים ובדיוק משום כך אני זקוקה לעזרתכן - אני מחפשת זוגות שיסכימו להתראיין לעבודה, רצוי שיהיה מדובר בשני בני-הזוג, אך אם רק אחד מסכים - גם זה טוב (מיותר לציין שאני מחויבת לשמירה על כללי האתיקה ומכאן שבעבודה לא יופיעו פרטים מזהים של מרואייניי). אני רואה בקיום מחקר זה הזדמנות להפסיק את המצב המעגלי לפיו לא נותנים לקול אחר להישמע, כשמכאן מסיקים שאם הוא לא נשמע - אז כנראה שהוא בכלל לא קיים (ואם כבר נשמע קול חלוש - הוא נתפס כאיזוטרי, שולי וסהרורי). זהו לבינתיים, אשמח לענות על כל שאלה וכמובן שאשמח אפילו יותר שהכפפה תורם. שיהיה לכולנו יום טוב, אורנה
שלום לכולכן, נעים לי מאוד להכיר. שמי אורנה ואני סטודנטית לתואר שני באוניברסיטת תל-אביב, בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה. את עבודת התזה שלי אני כותבת על זוגות ללא ילדים מבחירה כשלצורך העבודה אני מראיינת בני-זוג שקיבלו את ההחלטה במשותף, בתוך המערכת הזוגית. אני לומדת על האופן שבו אנשים מנמקים את בחירתם, תגובת הסביבה לבחירה זו, על המשמעות של חיים ללא ילדים עבורם. עד כה הזוג המבוגר אותו ריאיינתי הוא בן 60, והצעיר מביניהם בן 36. אני מניחה שכל אחת ואחת מכן יודעת עד כמה הבחירה הזו (ואפילו רק המחשבה על כך) נחשבת לטאבו בחברה שלנו ועל-כן גם אם ישנם לא מעטים שחושבים ומתלבטים בנושא - רובם לא מעיזים לדבר על כך - בטח שלא עם אחרים, ולעיתים אפילו לא עם עצמם. השתקה זו מקשה עליי להגיע לזוגות מתאימים ובדיוק משום כך אני זקוקה לעזרתכן - אני מחפשת זוגות שיסכימו להתראיין לעבודה, רצוי שיהיה מדובר בשני בני-הזוג, אך אם רק אחד מסכים - גם זה טוב (מיותר לציין שאני מחויבת לשמירה על כללי האתיקה ומכאן שבעבודה לא יופיעו פרטים מזהים של מרואייניי). אני רואה בקיום מחקר זה הזדמנות להפסיק את המצב המעגלי לפיו לא נותנים לקול אחר להישמע, כשמכאן מסיקים שאם הוא לא נשמע - אז כנראה שהוא בכלל לא קיים (ואם כבר נשמע קול חלוש - הוא נתפס כאיזוטרי, שולי וסהרורי). זהו לבינתיים, אשמח לענות על כל שאלה וכמובן שאשמח אפילו יותר שהכפפה תורם. שיהיה לכולנו יום טוב, אורנה