עבור חבר.זיהוי ממתי הבקבוק.(כמו שהיה עם פז)

[powo]

עבור חבר.זיהוי ממתי הבקבוק.(כמו שהיה עם פז)

אולי אפשר לפי הפרסומות

 

[נתן קלמן]

להערכתי - שנות ה-30-40

 

[נתן קלמן]

צורת הבקבוק מפרסומת 1940

 

[שוטט]

בקבוק שמן יצהר . הח"ב נוסדה בשנת 1934

לוגו הח"ב כפי שמובלט על הבקבוק משנת 1938,
בתחתית הבקבוק שבסיסו כמו בקבוק יין יש מספרים מעניין מה אומרים המספרים ,
עופר

 

[ז ק ו]

החברה הזו אולי נוסדה ב1938. אבל כאן בארץ

ייצרו יצהר מיד עם הכניסה לארץ לפני כ3500 שנים

 

[גרשונוב]

מסכים עם נתן לגבי השנים.

יש לי בקבוק דומה, ונדמה לי שמצדו השני היתה מודבקת תווית עם שם המוצר. "לשד" היה השמן המפורסם שלהם.

באופן משעשע, כשחיפשתי פרסומת עם הבקבוק, מצאתי אחת נחמדה למיץ פז.

וכן ידיעה פרסומית מעניינת אחרת - "יצהר למען הגולה"

 

[נתן קלמן]

 

[hadi orr]

לפני מספר ימים העליתי פוסט בפייסבוק על יצהר. בהחלט נראה שנות

שהבקבוק מסוף שנות השלושים ובהחלט השתמשו בו גם בשנות הארבעים. בשנת 1938 המעצב רודי דיין (דויטש) עיצב את הלוגו הזה.

בית חרושת "יצהר" (לא על ההתנחלות המפורסמת וגם לא על ארונות).
בסיפרון מולדתי שנתון לנוער ולעם בהוצאת קק"ל שיצא לאור בשנת 1938 ונראה כי מומן על ידי "יצהר" (לפי מספר העמודים המוקדש לחברה זו) הנה חלק קטן מדפי הפירסום ויחסי הציבור אשר נעשו ל"יצהר" תחת השאלה מתי הוקם בית החרושת ומה היא תוצרתו? הנה התשובה מילה במילה.

"בית-חרשת "יצהר" הוקם בשנת תרצ"ה (1935 למנין הלועזי – תוספת שלי זה לא נכון כי זה מתחיל מספטמבר 1934), בית החרושת מייצר שמני מאכל, סבון וכוספה לפי השיטות החדישות ביותר של התכניקה (ככה כתוב במקור). כידוע, משמש השומן חומר ליצירת החום והמרץ הדרושים לגופו של אדם. בארצות חמות – ובהן גם ארץ ישראל – אין להרבות באכילת שומן בעל חיים מטעמי בריאות. את השומן הדרוש לגופנו עלינו לקחת בעיקר מן הצומח. לשומן צמחים קוראים שמן. את השמן מפיקים מפירות ומזרעים אשר שמנם מצטיין באיכותו ובכמותו ובראשם – הזית הנודע לתהילה מימי קדם בגלל שמנו המצוין בערכו ובטעמו. ......"

ועכשיו לא מהספרון. "יצהר" היתה חברה ליצור שמן וסבון. היא פעלה בנחלת יצחק ולאחר שריפה במפעל עברה לאשדוד בשנת 1977. בית החרושת הוקם ב1934 על ידי משה סלצבובסקי, האחים לויטין, מאיר ברגר והאחים טורבוביץ. בתחילת דרכו ייצר המפעל שמן בטנים תחת המותג "לשד". בשנת 1935 העסיק כ-70 עובדים. חברת "שמן" ששלטה בשוק הפעילה לחץ על החנויות שימכרו רק את תוצרתם והיקשו מאוד על חדירת "יצהר" לשווקים. בשנת 1937, בעקבות הקשיים הכלכליים, הוכנס ישראל ליכטנשטיין כשותף במפעל. לאחר מספר שנים פרשו המייסדים וליכטנשטיין ושמעון סגינדר רכשו את חלקם במפעל. חלק מהמייסדים הקימו בשנת 1947 את מפעל טית בית בפתח תקווה. באותה תקופה, היו יצהר ושמן תעשיות שני היצרנים הגדולים של שמן בארץ ישראל.

במשך השנים חברת יצהר יצרה מגוון מוצרים: שמנים נוזליים: שמן בטנים, שמן זית, שמן חמניות, שמן כותנה, שמן סויה, שמן קוקוס - תחת שם המותג "קוקוסול" ושמן שומשמין. סבונים: סבון כביסה "בית" וסבון מטבח. אבקת כביסה "גל". טיפות נס לניקוי. משחת שיניים יצהר ומי פה "אורול".

במהלך השנים נרכש מפעל "יצהר" באשדוד מכונס נכסים על ידי הבעלים של טית בית והחברות אוחדו. בשנת 2012 הגיעה חברת טית בית (יצהר) לכינוס נכסים ונמכרה.

ושוב כל הפריטים הם מתוך פריטים שקיימים אצלי ב"לא אוסף" יצהר. כל אחד מוזמן להוסיף להעיר להאיר וכו. תמונות ומוצרים נוספים יתקבלו בברכה. חג פסח שמח.

נ"ב: את לוגו יצהר בשנת 1938 המעצב רודי דיין (דויטש) עיצב. רודי היה מבכירי המעצבים באותה תקופה וב-1937 היה למנהל המחלקה לגרפיקה שימושית בבצלאל והפך מחלקה זו לבית היוצר של מעצבי הגרפיקה העברית במשך העשורים הבאים.