עבירה שיש עמה קלון

shellyland

New member
עבירה שיש עמה קלון

מה זה "קלון"? (בושה? מאיפה זה? מה השורש?)
 

YoreShmaNa

New member
קלון - מילה תנכית

השורש ק.ל.ל, והוא קרוב במשמעותו לקל שהוא ההיפך מכבד, כך קלון הוא היפוכו של כבוד. מאותו שורש המלה קללה, שגם היא משמעותה זלזול והפחתה בכבודו של מישהו. שיבולת בטח היתה מנסחת את זה הרבה יותר טוב ומצרפת אסמכתאות וציטוטים...
 
שיבולת מתנצלת

ממש אין לה זמן לאסמכתאות וכו' היא ביקשה ממני רק למסור תיקון קטן: השורש של קלון הוא קל"ה (אין דגש ב-ל), וממנו גם נִקְלֶה שהוא הפכו של נכבד. השורשים קל"ה וקל"ל קרובים בחלק ממשמעויותיהם. קל"ל משמש גם כהפכו של כבד, לא רק בענייני משקל (קַל) אלא גם בענייני כבוד. כִּי־מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבׂזַי יֵקָלּוּ (שמ"א ב,ל)
 
כשלשיבולת יהיה זמן

היא מוזמנת להסביר לנו גם את ההבדל בין לשבור, לשבר ולהשתבר.
 
הרבה קולמוסים נשתברו

בעיסוק בשאלה כבדת משקל זאת.. בעבר היתה מקובלת התיאוריה שבניין פיעל במקרא מציין פעולה "חזקה" יותר ביחס לפעל, בעוצמה או בכמות. אחת הדוגמאות העיקריות לתיאוריה הזאת היתה שָבַר-שִבֵּר. דוגמה אחרת היא קָבַר-קִבֵּר (במקום שבו מופיע הפועל לקַבֵּר הוא מציין קבורה המונית). הדוגלים בתיאוריה מצאו לה גם חיזוק צורני בדמות הדגש החזק של בניין פיעל. דא עקא שהתיאוריה לא עמדה במבחן המציאות בנוגע לפעלים רבים בפיעל. היום הטענה אינה מקובלת, אבל דווקא לגבי הדוגמה של שבר-שִבֵּר אפשר לדבוק בסברה שהיחס ביניהם הוא שהאחרון בעל עוצמה חזקה מן הראשון. כלומר: שבר הוא סתם שבר, ושיבר הוא שבר בכוח, בעוצמה. ניתץ, ניפץ (וזה מתאים למשל לתגובה הקשה של משה כשראה את העגל ושיבר את הלוחות). השתבר – אין במקרא. מן הדוגמאות שבמילון (סליחה, אין לי זמן לחפש יותר מזה) נראה שהוא, כמו חבריו מבניין התפעל, סביל או חוזר (רפלקסיבי, עושה על עצמו) של שיבר. נחה דעתכם?
 

giba70

New member
כרטיס אדום לדעתי ../images/Emo140.gif

ונגיד שהפרח מסמל כרטיס אדום והחיוך מסמל מבט זועם
 

giba70

New member
אולי הוא לא קיבל שקל-זהב...

אבל זה בטח היה שקלון
 
למעלה