מיכי 10
Member
עברו יומיים, אבל אנסה לדווח על תוכנית המועדון שהיתה ביום שני
ביום שני אירחנו במועדון א-ו את אתי (אסתר גריף), בִֹּתו של פנחס מיכאל לכוביצקי, שהיה מחלוצי האספרנטו בארץ.
היינו 15 חברים בקלובו, כולל את אתי ואת ג'ני, הפיליפינית המקסימה שהתלוותה אליה.
תחילה התנצלתי בפני אתי, שאציג אותה לפני החברים באספרנטו, אבל רק בקיצור, והיא הסכימה לגמרי, למרות שמאז ילדותה הפסיקה לדבר א-ו, וביקשה להרצות בעברית.
Hodiaŭ ni gastigos en nia klubu sinjorinon Eti Grif Laĥovicki, filino de la arkitekto Pinĥas Miĥael Laĥovicki, kiu estis unu el la Esperanto-pioniroj en la 20aj ĝis 30aj jaroj en Israel lando.
Eti preferas paroli hebree.
אתי סיפרה על הוריה, פנחס וזהבה, ועל הילדות המאושרת שהעניקו לה ולאחותה הבכורה בשנות ה-20', 30' בירושלים. היא דיברה מעט על תולדות חייהם, ועל המצב באותה תקופה ובשנים שלאחר מכן, כולל פרטים רבים ופיקנטיים.
בהמשך ביקשנו שתעבור לדבר יותר על אביה ועל חבריו, כי הם כולם היו מראשוני האספרנטיסים בירושלים. היא סיפרה אפילו יותר על , כמו עמנואל אולסוונגר, נתן בן-ציון חבקין, יוסף כהן צדק. זו היתה חבורה של אנשים נחמדים במיוחד, שהיו גם יצירתיים מאד במקצועותיהם, בעקרונותיהם ובתחביביהם השונים. אנשים משכמם ומעלה, שעסקו בנושאים מגוונים העומדים ברומו של עולם.
היה מרתק לשמוע את אתי, שהכינה את התזכורות שלה בדפים רבים כתובים ביד, והביאה איתה מסמכים שונים ותמונות, בתיקייה ובמחשב הנייד.
לצערנו, בגלל אי הבנה, לא היה חיבור בין המחשב והברקו, כך שראינו את התמונות רק במחשב הנייד, ובינתיים קיבלנו אותן מאתי גם למיילים שלנו.
אמא של אתי, היתה אף היא אספרנטיסטית, והיתה מזכירתו של האב, כשהיה ראש הוועד של האספרנטיסטים. בנוסף לזה, אתי היתה אחות ב"הדסה" ירושלים, כפי שהיתה גם אמהּ לפניה! ההורים של אתי, לָמדו שניהם ב"בצלאל", אצל פרופ' בוריס שץ.
ב-1924 הביא לכוביצקי (בן ה-31) את האספרנטו לארץ.
היו עוד המון המון סיפורים, קטנים וגדולים, וכמובן לא אוכל לחזור כאן על כולם, אעפ"י שציינתי לעצמי קצת ראשי תיבות בכתב.
דווקא על אביה, סיפרה אתי קצת פחות מאשר על אולסוונגר וחבקין חבריו. אבל לעומת זאת היא כתבה ספר "הורינו בזרועות התקופה", שאותו היא שוקדת לתרגם עכשיו לאנגלית.
אלינו היא הגיעה איכשהו, כשביקשה להנציח את אביה על פעלו בכלל, ובא-ו בפרט.
ביקשתי מעמרי רשות להעניק לה בשם המועדון ואלי את הדיסק הכפול הראשון של שירים עבריים ישנים, מתורגמים ומושרים באספרנטו, כי ידעתי שהיא אוהבת שירים כאלה. ואכן, היא שמחה על כך מאד מאד.
כתבתי לה בכרטיס בשם חברי מועדון אספרנטו ואל"י - אגודת האספרנטו הישראלית:
"לאתי היקרה,
בתודה על הרצאתך המאלפת.
היה ממש מרתק לשמוע את כל הסיפורים ההיסטוריים על משפחתך ועל חבריהם של הוריך האספרנטיסטים.
נהנינו מאד!"
ביום שני אירחנו במועדון א-ו את אתי (אסתר גריף), בִֹּתו של פנחס מיכאל לכוביצקי, שהיה מחלוצי האספרנטו בארץ.
היינו 15 חברים בקלובו, כולל את אתי ואת ג'ני, הפיליפינית המקסימה שהתלוותה אליה.
תחילה התנצלתי בפני אתי, שאציג אותה לפני החברים באספרנטו, אבל רק בקיצור, והיא הסכימה לגמרי, למרות שמאז ילדותה הפסיקה לדבר א-ו, וביקשה להרצות בעברית.
Hodiaŭ ni gastigos en nia klubu sinjorinon Eti Grif Laĥovicki, filino de la arkitekto Pinĥas Miĥael Laĥovicki, kiu estis unu el la Esperanto-pioniroj en la 20aj ĝis 30aj jaroj en Israel lando.
Eti preferas paroli hebree.
אתי סיפרה על הוריה, פנחס וזהבה, ועל הילדות המאושרת שהעניקו לה ולאחותה הבכורה בשנות ה-20', 30' בירושלים. היא דיברה מעט על תולדות חייהם, ועל המצב באותה תקופה ובשנים שלאחר מכן, כולל פרטים רבים ופיקנטיים.
בהמשך ביקשנו שתעבור לדבר יותר על אביה ועל חבריו, כי הם כולם היו מראשוני האספרנטיסים בירושלים. היא סיפרה אפילו יותר על , כמו עמנואל אולסוונגר, נתן בן-ציון חבקין, יוסף כהן צדק. זו היתה חבורה של אנשים נחמדים במיוחד, שהיו גם יצירתיים מאד במקצועותיהם, בעקרונותיהם ובתחביביהם השונים. אנשים משכמם ומעלה, שעסקו בנושאים מגוונים העומדים ברומו של עולם.
היה מרתק לשמוע את אתי, שהכינה את התזכורות שלה בדפים רבים כתובים ביד, והביאה איתה מסמכים שונים ותמונות, בתיקייה ובמחשב הנייד.
לצערנו, בגלל אי הבנה, לא היה חיבור בין המחשב והברקו, כך שראינו את התמונות רק במחשב הנייד, ובינתיים קיבלנו אותן מאתי גם למיילים שלנו.
אמא של אתי, היתה אף היא אספרנטיסטית, והיתה מזכירתו של האב, כשהיה ראש הוועד של האספרנטיסטים. בנוסף לזה, אתי היתה אחות ב"הדסה" ירושלים, כפי שהיתה גם אמהּ לפניה! ההורים של אתי, לָמדו שניהם ב"בצלאל", אצל פרופ' בוריס שץ.
ב-1924 הביא לכוביצקי (בן ה-31) את האספרנטו לארץ.
היו עוד המון המון סיפורים, קטנים וגדולים, וכמובן לא אוכל לחזור כאן על כולם, אעפ"י שציינתי לעצמי קצת ראשי תיבות בכתב.
דווקא על אביה, סיפרה אתי קצת פחות מאשר על אולסוונגר וחבקין חבריו. אבל לעומת זאת היא כתבה ספר "הורינו בזרועות התקופה", שאותו היא שוקדת לתרגם עכשיו לאנגלית.
אלינו היא הגיעה איכשהו, כשביקשה להנציח את אביה על פעלו בכלל, ובא-ו בפרט.
ביקשתי מעמרי רשות להעניק לה בשם המועדון ואלי את הדיסק הכפול הראשון של שירים עבריים ישנים, מתורגמים ומושרים באספרנטו, כי ידעתי שהיא אוהבת שירים כאלה. ואכן, היא שמחה על כך מאד מאד.
כתבתי לה בכרטיס בשם חברי מועדון אספרנטו ואל"י - אגודת האספרנטו הישראלית:
"לאתי היקרה,
בתודה על הרצאתך המאלפת.
היה ממש מרתק לשמוע את כל הסיפורים ההיסטוריים על משפחתך ועל חבריהם של הוריך האספרנטיסטים.
נהנינו מאד!"
