מבחינת האקדמיה ללשון – תסריט (תשריט בכתיב הישן)
ניתן לראות זאת מעיון במאגר המונחים:
http://hebrew-terms.huji.ac.il/
כמו מילים רבות שנכתבו בעבר בשׂׂי"ן (שמאלית), גם זו מילה שעוברים לכתוב אותה בסמ"ך (לא יודעת אם בשטח, אני לא מתחום הבניין אלא מתחום הלשון
). אבל מותר ואפשר לכתוב גם בשי"ן.
הסבר של האקדמיה ללשון בנושא:
ככלל חל מעבר משי"ן שמאלית לסמ"ך במעבר מלשון המקרא הקדומה ללשון המקרא המאוחרת, וביתר שאת במעבר מלשון המקרא ללשון חז"ל: המַשּׂוֹר היה למַסּוֹר, השָׂרֶטֶת נעשתה סְרִיטָה, הנערה המְאֹרָשָׂה הייתה למְאֹרָסָה (או מְאֹרֶסֶת או אֲרוּסָה) הפֶּשַׂע נעשה פְּסִיעָה, השָׂב – בעל שער השֵֹיבָה – נעשה סָב ועוד ועוד.
המגמה שהלכה בה האקדמיה הייתה להמשיך את הקו העולה מן המעבר בין לשון המקרא ללשון חז"ל, כלומר לדבוק בכתיבה בסמ"ך ככל האפשר. כך למשל נקבעו המונחים האלה בסמ"ך: סרטוט, מסור, נסורת. כך גם נקבע במונחים שנגזרו מן השורש פר"ס במשמעות של פיזור והתפשטות: התפרסות, פירוס, תפרוסת. ועדת הדקדוק אף המליצה על הכתיב פריסה, ולא חששה מהזדהות בין פריסת לחם לפריסת מפה או כנפיים.
http://hebrew-academy.org.il/2016/01/05/פָּרַס-או-פָּרַשׂ/